המלך יהויכין שב אל ה' ומצמיח מחדש את מלכות בית דוד
המלך יהויכין, אשר יצא מירושלים בפרק הקודם, עזב אותה עם הרגשת אשמה על חטאיו הרבים. הוא הבין כי בגלל חטאיו אין לו את האפשרות להתנגד למלך בבל ולמנוע את הגירוש.
במשך תקופת מאסרו הממושכת עשה את חשבון נפשו והחליט לשוב אל ה' בכל לבו. תשובתו היתה כה עמוקה עד שהקב"ה החליט להתיר את השבועה שכביכול נשבע שיהויכין ישאר ערירי. כאשר ראה הקב"ה את טוהר מחשבתו והחלטתו הנחושה לשוב אליו גם בתנאי חיים קשים כפי שהזכרנו לעיל, נתנו ה' לחן ולחסד בעיני נבוכדנאצר העריץ וגלגל את ההצלה כך(ויקרא רבא פרשה יט אות ו בסוף):
חברי הסנהדרין, אשר גלו ביחד עם המלך יהויכין, תמהו כיצד יתכן שההבטחה לבית דוד, "כסאו כשמש נגדי"(תהלים פט לז), לא תתקיים? הלכו ופייסו לאומני המלכה, והמלכה אמרה לנבוכדנאצר שירשה לו להפגש עם אשתו בכלא.
מאחר ולא פתח נבוכדנאצר את דלתי בית הכלא בפני האסירים, לכן שלשלו את האשה דרך הארובה והמלך יהויכין הקפיד על כללי הטהרה.
הקב"ה אמר, בשמחה בירושלים לא קיימתם מצות טהרה, עתה אתם מקיימים מצוה זו בכלא בתנאים קשים ובלתי טבעיים. אמר רבי שבתאי: לא זז משם עד שמחל לו הקב"ה על כל עוונותיו. על אותה שעה אמר: "כולך יפה רעיתי ומום אין בך". יצתה בת קול ואמרה: "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם"
נבוכדנאצר לא הבחין, אך במה שהרשה להכניס לכלאו של המלך יהויכין אשה, הצמיח מחדש את מלכות בית דוד שעמדה על סף השמדה כפי שהסברנו לעיל.
דברי הרמב"ם
נחתום את ספר מלכים בדברי הרמב"ם המזכירים את תשובת המלך יהויכין בהיותו בכלא הבבלי.
גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה--שנאמר "שובה, ישראל, עד, ה' אלוהיך"(הושע יד ב), ונאמר "שובו עדיי, נאום ה'"(ראה יואל ב יב; וראה עמוס ד ו, ח-יא), ונאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אליי תשוב"(ירמיהו ד א), כלומר, אם תחזור בתשובה, בי תדבק.
התשובה מקרבת את הרחוקים. אמש היה זה שנוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה; והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד. וכן אתה מוצא שבלשון שהקדוש ברוך הוא מרחק את החטאים--בה מקרב את השבים, בין יחיד בין רבים: שנאמר "והיה במקום אשר ייאמר להם, לא עמי אתם, ייאמר להם, בני אל חי"(הושע ב א), ונאמר ביכוניה(=יהויכין) ברשעתו "כתבו את האיש הזה ערירי..."(ירמיהו כב ל), "אם יהיה כוניהו בן יהויקים מלך יהודה, חותם על יד ימיני"(ירמיהו כב כד). וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו "ביום ההוא... אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי, נאום ה', ושמתיך, כחותם"(חגי ב כג).
(משנה תורה הלכות תשובה פ"ז ה"ו-ה"ז)
יפה כלבנה
זו דרכה של מלכות בית דוד, במשך הדורות עוברת תהפוכות שונות עליות ומורדות כמו הלבנה אליה נמשלה מלכות זו, וכדברי הכתוב: "כירח יכון עולם"(תהלים פט לח). לפעמים נראה כאילו עומדת לעבור מן העולם כפי שראינו במרוצת ספר מלכים(עתליהו, חזקיהו יהויכין ועוד). הקב"ה קבע שמלכות בית דוד תכון לעד והגואל האחרון יהיה מזרע דוד ולאחר תחית המתים יהיה דוד עצמו מלך ישראל(יחזקאל לד כג כד). מאמצי הגוים במשך הדורות להכרית את מלכות בית דוד עלתה בתוהו. בתקופות שונות חגגו אויבי ישראל בראותם אשר לפי הנתונים הטבעיים עומדת מלכות בית דוד לעבור מן העולם. אך אין הדבר כן. מלכות זו תביא לתקון העולם וכל יושבי תבל יודו במציאות ה' ובשלטון משיחו וכולם יעלו לירושלים ויקבלו עול מלכות שמים(ישעיהו ב א ה; מיכה ד א-ה).
באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - מלכים'