המלך יהויקים, המלך יהויכין והמלך צדקיהו
לאחר מלכות יאשיהו ירדה מלכות יהודה למדרגת מלכות התלויה בחסדי הגויים. המלך יהויקים, בנו של המלך יאשיהו, הומלך בחסד הפטרון המצרי, והתמכר לתרבות הגויים בכל מעשיו. הוא נלחם בעובדי ה', רדף את ירמיה הנביא והעיז לשרוף את דברי נבואתו. במותו נענש על ידי מלך בבל - קבורת חמור יקבר, סחוב והשלך בשערי העיר ירושלים.
מלך בבל, ששלט בכיפה אחרי שמיגר את מלכות אשור והכניע את מצרים, הגלה לבבל בגלות ראשונה את יהויכין, המלך החדש, ואת כל גדולי ישראל, השרים והחכמים. המלך צדקיהו, האחרון שמלך בארץ יהודה מטעם מלכות בבל, חתם את פרק תקופת ישראל העצמאית, שהחל במלכות בית דוד ונסתיים בימיו. אמנם בחייו האישיים היה ירא שמים, אך בתפקידו הלאומי כמלך הימרה את פי ה'. למרות האזהרות החוזרות מצד ירמיה הוא החליט לצאת במרד כנגד מלך בבל.