יהויקים מלך יהודה

לאחר שפרעה נכה אסר את יהואחז, המליך פרעה את אליקים אחיו הבכור ושינה את שמו ליהויקים. פרעה ציפה שהמלך יהויקים יתנהג לפי מטרותיו ומאחר והיה ביחסי מלחמה עם המעצמה הגדולה המתחרה במצרים, והיא בבל, סבור היה פרעה שאכן יהויקים יכיר לו תודה על שהמליכו ובוודאי יעמיק את שיתוף הפעולה עמו.

המלך יהויקים נכנע למלך בבל - ואז מורד בו

אולם, בשנה הרביעית למלכותו צר נבוכדנאצר על ירושלים וכבש את העיר. בעקבות כך המלך יהויקים נכנע לו במשך שלוש שנים ורק אז מרד בו(אולי לפי בקשת פרעה). הדעות חלוקות אם הביא נבוכדנאצר את יהויקים לבבל ושם קיבל את מרותו ובשובו לירושלים מרד בו, וזוהי דעת רד"ק ואברבנאל. לפי הדעה השניה, היא דעת הרלב"ג, יהויקים לא הגיע לבבל אלא בירושלים הבטיח למלך בבל שלא ימרוד בו וכעבור שלש ששנים הפר את הבטחתו ומרד בו.

לאחר המרד שלח ה' ביהויקים את גדודי כשדים, ארם, עמון ומואב והם הציקו לו ולעם ישראל כולו בגלל חטאי המלך וחטאי אבותיו הרשעים. שכן אמנם מנשה המלך, זקנו, חזר בתשובה, אך העם המשיך בחטאיו. כמו כן, המהפכה הרוחנית של המלך יאשיהו לא הספיקה כדי לבטל את גזרת החורבן משום שלא שבו בני יהודה בתשובה שלמה כפי שהסברנו אתמול.

יהויקים מתריס

הגמרא אומרת:

יהויקים אמר... כלום אנו צריכין אלא לאורו?(כלומר, האם יש לנו צורך בשמש שבאמצעותה מאיר הקב"ה? הרי) יש לנו זהב פרויים(זהב טהור שצבעו כדם הפר) שאנו משתמשין בו! יטול אורו! אמרו לו: והלא כסף וזהב שלו הוא, שנאמר: "לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות"(חגי ב ח) אמר להם: כבר נתנו לנו, שנאמר: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"(תהלים קטו טז)
(סנהדרין קג:)

המציאות הוכיחה שדווקא עושרו של יהויקים שבטח בו וחשב שהוא יכול לשמש כתחליף לאמונה, היה בעכריו ובעטיו נהרג בידי נבוכדנאצר כפי שנראה מיד.

המלך יהויקים מוסגר לידי נבוכדנצאר

המדרש מתאר את סופו של המלך יהויקים:

אָמְרוּ, כֵּיוָן שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם עָלָה וְיָשַׁב לוֹ בְּדַפְנִי(מסביר הרד"ל שזו היתה העיר רבלה) שֶׁל אַנְטוֹכְיָא. יָרְדָה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה לִקְרָאתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה לִיחָרֵב? אָמַר לָהֶם: לָאו, אֶלָּא יְהוֹיָקִים מָרַד בִּי תְּנוּהוּ לִי וְאֵלֵךְ. בָּאוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ לִיהוֹיָקִים: נְבוּכַדְנֶצַּר בָּעֵי לָךְ. אָמַר לָהֶן: כָּךְ עוֹשִׂין? דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ? דּוֹחִין נַפְשִׁי וּמְקַיֵּם נַפְשֵׁיכוֹן? כְּתִיב: "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו"(דברים כג טז)! אָמְרוּ לוֹ, לֹא כָךְ עָשְׂתָה זְקֵנָ(תְ)ךָ(דוד המלך) לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי(הסגירו את שֶׁבַע ליואב, והצילו את העיר אבל בית מעכה)? כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהֶם עָמְדוּ וּנְטָלוּהוּ וְשִׁלְשְׁלוּהוּ לוֹ. וְכֵיצַד שִׁלְשְׁלוּהוּ? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן;
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: חַי שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: "וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים"(יחזקאל יט ט), בַּחַיִּים כְּתִיב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מֵת שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ לוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: "לְמַעַן לֹא יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד"(יחזקאל יט ט). 
(ויקרא רבה פרשה יט אות ו)

  באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - מלכים'