כיצד יתכן שיהושפט המלך הצדיק התחבר עם מלכי ישראל הרשעים?
הקדמה
יהושפט מלך יהודה היה מהמלכים הצדיקים. הפסוק המרכזי המסכם את מעשיו הוא:
וילך בכל דרך אסא אביו, לא סר ממנו, לעשות הישר בעיני ד'.
(מל"א כב, מג)
בספר מלכים מסופר עליו במספר מקומות, ובהם מתוארת עזרתו לאחאב מלך ישראל במלחמתו בארם (מל"א כב, א-מ) וליהורם מלך ישראל במלחמתו במואב (מל"ב פ"ג), והיחידה המתמקדת בו מופיעה בספר מלכים א' פרק כ"ב פסוקים מ"א-נ"א.
כך נאמר בה:
מא. ויהושפט בן אסא מָלַך על יהודה, בשנת ארבע לאחאב מֶלֶך ישראל.
מב. יהושפט בן שלֹשים וחמש שנה במלכו, ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם, ושם אמו עזובה בת שִלְחִי.
מג. וילך בכל דרך אסא אביו, לא סר ממנו, לעשות הישר בעיני ד'.
מד. אך הבמות לא סרו, עוד העם מְזַבְּחים ומְקַטְּרים בבמות.
מה. וַיַשְלֵם יהושפט עם מלך ישראל.
מו. ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה.
מז. ויתר הקָדֵש אשר נשאר בימי אסא אביו, בִּעֵר מן הארץ.
מח. ומלך אין באדום, נִצָב מלך.
מט. יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב, ולא הלך, כי נשברו אניות בעציון גבר.
נ. אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט: ילכו עבדי עם עבדיך באניות, ולא אבה יהושפט.
נא. וישכב יהושפט עם אבֹתיו, ויקָבֵר עם אבֹתיו בעיר דוד אביו, וימלֹך יהורם בנו תחתיו.
השאלות
על פסוקים אלו לא שאלו המפרשים שאלות מיוחדות.
גם שלושת הפרשנים שהקדימו בדרך כלל שאלות לפירושיהם, האברבנאל, האלשיך הקדוש והמלבי"ם, לא שאלו שום שאלה על יחידה זו.
אבל נראה שיש לשאול עליה שתי שאלות כלליות: שאלה אחת ערכית, ושאלה אחת על המבנה.
השאלה הערכית היא על פסוק מ"ה: "וַיַשְלֵם יהושפט עם מלך ישראל". האם פסוק זה נאמר כשבח ליהושפט, או כביקורת עליו?
השאלה על המבנה היא: בכל המלכים שנזכרו לפניו ולאחריו נאמר הפסוק המסכם: "ויתר דברי ... אשר עשה, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ..." בפסוק האחרון המתאר את אותו המלך, או בפסוק שלפני האחרון (עיין במל"א יא, מא; יד, יט; יד, כט; טו, ז; טו, לא; טז, ה;טז, יד; טז, כ; טז, כז; כב, לט ועוד). והדבר מובן, כיון שהסיכום נעשה בסוף תיאור מעשיו, וסמוך לתיאור מותו. אבל ביהושפט מופיע הפסוק: "ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה", ממש באמצע היחידה: חמישה פסוקים לפניו, וחמישה פסוקים אחריו! מדוע?
א. האם פסוק מ"ה נאמר כשבח ליהושפט, או כביקורת עליו?
שאל הרד"ק על פסוק מ"ה:
וטעם הספור הזה, כי נודע זה שהשלים עמו, שהרי עזרו, כל שכן שהיה בשלום עמו!
כלומר: בכל הפרק מסופר שיהושפט יצא למלחמה ביחד עם אחאב נגד ארם, ואם כן פשוט שהוא השלים עמו, ומה בא הנביא לחדש כאן?
ענה הרד"ק:
אלא טעם הסיפור הזה, וכתבו אותו אחר: 'אך הבמות לא סרו', אמר: ועוד רעה אחרת נמצא בו - שהשלים עם מלך ישראל ועזרו, כמו שאמר לו הנביא: 'הלרשע לעזור ולשונאי ד' תאהב'.
כלומר: הפסוק בא להדגיש שמעשהו זה של יהושפט היה מעשה רע, ולכן הוא בא בצמוד לרעה אחרת שהיתה במלכות יהושפט - שהבמות לא סרו.
הפסוק שהביא הרד"ק מופיע בספר דברי הימים (ב יט, ב), והוא נאמר אחרי שיהושפט חזר מהמלחמה עם אחאב ברמות גלעד, וכך נאמר בו: "ויצא אל פניו יהוא בן חנני החֹזֶה, ויאמר אל המלך יהושפט: הֲלָרָשָע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ד' תֶאֱהָב? ובזאת עליך קצף מלפני ד'"!
כלומר: לא רק שהיתה כאן תוכחה מפי נביא ליהושפט, אלא הנביא גם אמר לו שבמעשהו זה היה עליו קצף מאת ד'!
יש לשאול: כיצד יתכן שיהושפט המלך הצדיק עשה רע, והתחבר לאחאב המלך הרשע?
לכאורה ניתן לשאול כך גם לגבי אי הסרת הבמות. אבל יש הבדל בין אי הסרת הבמות, ששם הוא לא עשה מעשה רע, אלא רק נמנע מלעשות מעשה טוב, לבין התחברותו עם אחאב, שבה הוא עשה מעשה רע! (ועל אי הסרת הבמות עיין בהרחבה במאמרי על חזקיהו מלך יהודה והסרת הבמות).
השאלה גְדֵלה עוד יותר כאשר אנו מתבוננים בספר דברי הימים, ורואים שם, שאחרי התוכחה שאמר הנביא יהוא בן חנני ליהושפט על התחברותו לאחאב, הוסיף יהושפט והתחבר גם עם אחזיהו, בנו של אחאב!
כך נאמר שם בספר דברי הימים (ב פרק כ'):
לה. ואחרי כן אֶתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל, הוא הרשיע לעשות.
לו. ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש, ויעשו אניות בעציון גבר.
לז. ויתנבא אליעזר בן דוֹדָוָהו ממָרֵשָה על יהושפט לאמר: כהתחברך עם אחזיהו פרץ ד' את מעשיך. וישברו אניות, ולא עצרו ללכת אל תרשיש.
גם כאן הנביא הוכיח אותו על התחברותו עם מלך ישראל!
והנה, למרבה הפלא, שב יהושפט והתחבר גם עם יהורם, שמלך אחרי אחזיה!
כך נאמר בספר מלכים (ב ג, ו-ז):
ויצא המלך יהורם ביום ההוא משֹמרון ויפקֹד את כל ישראל.
וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר: מלך מואב פשע בי. התלך אתי אל מואב למלחמה?
ויאמר: אעלה. כמוני כמוך, כעמי כעמך, כסוסי כסוסיך.
כיצד יתכן שיהושפט, המלך הצדיק, התחבר לשלושת מלכי ישראל הרשעים? ועוד אחרי שתי תוכחות של נביאים על כך!
ב. כיצד יתכן שיהושפט, המלך הצדיק, התחבר לשלושת מלכי ישראל הרשעים?
ועוד אחרי שתי תוכחות של נביאים על כך!
כדי לענות על השאלה יש להתבונן תחילה במה שקרה במלחמת יהורם ויהושפט במואב.
כך נאמר שם (במלכים ב פרק ג'):
ט. וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום, וַיָסֹבּו דרך שבעת ימים, ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם.
י. ויאמר מלך ישראל: אהה, כי קרא ד' לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב.
יא. ויאמר יהושפט: האין פה נביא לד' ונדרשה את ד' מאותו?
ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר: פה אלישע בן שפט, אשר יצק מים על ידי אליהו.
יב. ויאמר יהושפט: יש אותו דבר ד'. וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום.
יג. ויאמר אלישע אל מלך ישראל: מה לי וָלָךְ? לֵךְ אל נביאי אביך, ואל נביאי אמך.
ויאמר לו מלך ישראל: אל, כי קרא ד' לשלשת המלכים האלה, לתת אותם ביד מואב.
יד. ויאמר אלישע: חי ד' צב-אות אשר עמדתי לפניו, כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נֹשֵׂא, אם אביט אליך ואם אראך.
טו. ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ד'.
טז. ויאמר: כה אמר ד': עָשֹׂה הנחל הזה גבים גבים.
יז. כי כה אמר ד': לא תראו רוח ולא תראו גשם, והנחל ההוא יִמָּלֵא מים, וּשְתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם.
יח. ונָקַל זאת בעיני ד', ונתן את מואב בידכם.
לכאורה היינו חושבים שהנביא אלישע יגער ביהושפט, ויאמר לו: הלא כבר הוכיחו אותך שני נביאים על התחברותך עם מלכי ישראל, ומדוע אתה חוזר ומתחבר עמהם?
אבל מה שקרה הוא ההיפך: לא רק שאלישע לא גער ביהושפט, אלא הוא אמר שבזכות יהושפט הוא מוכן להינבא עליהם (יד), וניבא להם שד' יעשה להם ניסים: הם גם לא ימותו בצמא, והם גם ינצחו את מואב!
מדוע?
נראה לענות על כך שיהושפט רצה להחזיר את מלכי ישראל בתשובה, ולכן התחבר עמהם.
גם אחרי שהנביא גער בו על התחברותו עם אחאב, חשב יהושפט שהגערה היתה רק מפני שאחאב כבר מלך עשרים ושתים שנה, והיה שקוע בחטא זמן רב, וקשה היה להחזירו בתשובה. אבל את אחזיה, שרק עכשיו עלה למלכות, חשב יהושפט שהוא יוכל להחזיר בתשובה אם יתחבר אתו, ולכן התחבר אתו למרות הגערה הראשונה על התחברותו עם אחאב.
ואף על פי שהנביא גער בו גם על התחברותו זאת עם אחזיה, חשב יהושפט שהגערה היתה מפני שאחזיה גם הוא הרשיע כמו אביו אחאב, אבל עם יהורם, שחזר בתשובה במדה מסוימת, אפשר להתחבר.
ואכן, אלישע, לא רק שלא גער בו על התחברותו עם יהורם, אלא, כאמור, עוד אמר שהוא מנבא להם בזכות יהושפט, ובישר להם שהם יזכו לנסים גדולים!
1. היכן רואים שיהורם חזר בתשובה לעומת אחאב ואחזיה?
על אחאב נאמר (מלכים א פרק ט"ז):
כט. ואחאב בן עמרי מָלַך על ישראל בשנת שלֹשים ושמֹנה שנה לאסא מֶלֶך יהודה, וימלֹך אחאב בן עמרי על ישראל בשֹׁמרון עשרים ושתים שנה.
ל. ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני ד', מכל אשר לפניו.
לא. ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט, ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידֹנים, וילך ויעבֹד את הבעל וישתַחוּ לו.
לב. ויקֶם מזבח לבעל, בית הבעל אשר בנה בשֹׁמרון.
לג. ויעש אחאב את האשרה, ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ד' אלקי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו.
על אחזיה נאמר (מלכים א פרק כ"ב):
נב. אחזיהו בן אחאב מָלַך על ישראל בשֹׁמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מֶלֶך יהודה, וימלֹך על ישראל שנתים.
נג. ויעש הרע בעיני ד' וילך בדרך אביו, ובדרך אמו, ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל.
נד. ויעבֹד את הבעל וישתחוה לו, ויכעֵס את ד' אלקי ישראל, ככל אשר עשה אביו.
על יהורם נאמר (מלכים ב פרק ג'):
א. ויהורם בן אחאב מָלַך על ישראל בשֹׁמרון בשנת שמֹנה עשרה ליהושפט מֶלֶך יהודה, וימלֹך שתים עשרה שנה.
ב. ויעשה הרע בעיני ד', רק לא כאביו וכאמו, ויסַר את מצבת הבעל אשר עשה אביו.
ג. רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דָבֵק, לא סר ממנה.
אם כן רואים שיהורם חזר בתשובה לעומת אחאב ואחזיה, ולכן יהושפט התחבר עמו, ואלישע לא גער בו על כך!
2. ראיה לכך שיהושפט שמע בקול הנביא
יש להביא ראיה לדברינו, שיהושפט לא עבר על דברי הנביאים שגערו בו על התחברותו למלכי ישראל הרשעים, ממה שמצאנו סתירה לכאורה בענין התחברותו עם אחזיה.
בפרקנו כתוב:
מט. יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב, ולא הלך, כי נשברו אניות בעציון גבר.
נ. אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט: ילכו עבדי עם עבדיך באניות, ולא אבה יהושפט.
לעומת זאת בספר דברי הימים (ב פרק כ') כתוב:
לה. ואחרי כן אֶתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל, הוא הרשיע לעשות.
לו. ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש, ויעשו אניות בעציון גבר.
לז. ויתנבא אליעזר בן דוֹדָוָהו ממָרֵשָה על יהושפט לאמר: כהתחברך עם אחזיהו פרץ ד' את מעשיך. וישברו אניות, ולא עצרו ללכת אל תרשיש.
יש לשאול: האם יהושפט התחבר עם אחזיה בענין האוניות לתרשיש?
כתב הרד"ק:
ומפני שנתחבר באניות עם מלך ישראל שהיה רשע נשברו, כמו שכתוב בדברי הימים: 'בהתחברך עם אחזיהו...' לפיכך כשאמר לו אחזיהו שיתחבר עמו פעם שנית באניות - 'ולא אבה יהושפט'.
וכן כתב הרלב"ג:
וכבר זכר בספר דברי הימים כי מפני שנתחבר בהם עם אחזיהו פרץ ד' יתברך מעשיו, ולזה לא הסכים יהושפט שילכו עוד עבדיו עם עבדי אחזיה.
הוסיף והדגיש האלשיך הקדוש (מט): "'יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב, ולא הלך', על כי כבר הראשונות 'נשברו לו אניות בעציון גבר' בלכתם תרשישה. ולמה לא הלך? שאם נשברו הראשונות - לא יחויב להישבר השניות! לזה אמר: תדע למה: כי 'אז אמר אחזיהו' הרשע, 'בן אחאב': 'עבדי ילכו עם עבדיך באניות' ראשונות, שעל כן בהתחברו אליו נשברו, על כן: 'לא אבה יהושפט' בשניה, ועל כן היה מה שלא הלך יהושפט אחרי כן, כי ראה וקבל מוסר. וזה הפירוש יראה מוכרח על פי הנראה בדברי הימים".
ממה שראינו שיהושפט קיבל את דברי הנביא שגער בו על התחברותו עם אחזיה, והפסיק את התחברותו עם אחזיה, נראה שגם הליכתו עם יהורם לא היתה בניגוד לדברי הנביא.
ג. מדוע הפסוק "ויתר דברי יהושפט... הלא הם כתובים על ספר דברי הימים" מופיע באמצע היחידה?
1. הסבר על פי מה שלמדנו עד כה
לפי מה שראינו שיהושפט התחבר עם שלושת מלכי ישראל שהיו בימיו, ניתן לומר שזה היה דבר מרכזי בחייו, ולכן הפסוק "ויתר דברי יהושפט", שמהוה סיכום, כתוב אחרי הפסוק "וישלם יהושפט עם מלך ישראל".
2. הסבר על פי דברי חז"ל
נראה לומר הסבר נוסף על פי מה שהסבירו חז"ל ביחס לנקודה נוספת במלכותו של יהושפט.
בספר מלכים ב' פרק א' פסוק י"ז נאמר:
וימת [אחזיה]... וימלך יהורם תחתיו, בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה, כי לא היה לו בן.
ובפרק ג' פסוק א' נאמר:
ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון, בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה, וימלך שתים עשרה שנה.
הפסוק השני מובן, שכן אחזיהו מלך בשנת שבע עשרה ליהושפט, ומלך שנתיים (מל"א כב, נב), שהן מקוטעות, ולכן יהורם, שמלך אחריו, מלך בשנת שמונה עשרה ליהושפט. אבל הפסוק הראשון שאומר שיהורם מלך בשנת שתים ליהורם בן יהושפט קשה מאד, שכן יהושפט מלך עשרים וחמש שנה (מל"א כב, מב)!
אכן עמדו על הדבר חז"ל במדרש "סדר עולם" (פי"ז) ובתוספתא בסוטה (פי"ב ה"ב), והובאו דבריהם ברש"י וברד"ק.
כך כתב רש"י (מל"ב א, יז):
בשנת שתים ליהורם בן יהושפט - אפשר לומר כן? והלא מלך בשנת י"ט ליהושפט, שהרי אחזיה מלך בי"ז, ומלך שנתים! ובסמוך נמי כתיב: 'בשנת שמונה עשרה ליהושפט מלך יהודה' (ג, א), ויהושפט מלך עשרים וחמש שנים קודם שמלך יהורם בנו!
אלא ראוי היה יהושפט ליהרג ברמות גלעד, ובשכר שזעק תלה לו שבע שנים, ומאותה שעה הוא מונה לבנו.
וכן כתב הרד"ק (שם) ביתר הרחבה:
בשנת שתים ליהורם בן יהושפט - ...וב'סדר עולם': 'בשנת שתים ליהורם בן יהושפט' - אפשר לומר כן? והלא הוא מלך משנת שמונה עשרה ליהושפט!
אלא לענין שנאמר: 'ויזעק יהושפט, וד' עזרו, ויסיתם אלקים ממנו' (דהי"ב יח, לא) - ראוי היה יהושפט ליהרג באותה שעה, לפי שהיה עוזר לרשע, ובשכר שזעק - תלה לו הא-ל שבע שנים, ועלו לבנו.
אם כן הפסוק במנותו ליהורם בן יהושפט רומז לכך שיהושפט היה ראוי למות ברמות גלעד במלחמה עם אחאב.
על פי זה נראה להסביר את מיקומו של הפסוק: "ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה", ממש באמצע היחידה: כיון שכאן, בהתחברותו עם אחאב מלך ישראל, ראוי היה יהושפט למות, ולכן כאילו כבר נגמרה היחידה שעוסקת בו. ומה שנרמז במנין השנים נרמז גם כן במיקום הפסוק המסכם את מלכותו.
סיכום
א. נקודה מרכזית במעשיו של יהושפט מלך יהודה, ביחס למלכי יהודה האחרים, היתה התחברותו עם שלושת מלכי ישראל שהיו בימיו: אחאב, אחזיה ויהורם.
- על ההתחברות עם שני המלכים הראשונים, גערו בו הנביאים.
- אחרי שהנביא גער בו על התחברותו עם אחזיה קיבל יהושפט את תוכחתו, ולא הסכים להמשיך את השותפות עם אחזיה, למרות בקשתו.
- בהתחברותו עם יהורם זכה יהושפט לניסים.
ב. כיון שההתחברות עם שלושת מלכי ישראל היתה דבר מרכזי בחייו, לכן הפסוק שמהוה סיכום למעשיו כתוב אחרי הפסוק "וישלם יהושפט עם מלך ישראל".
ג. סיבה נוספת לכתיבת פסוק זה, שמהוה סיכום למעשיו, באמצע תיאור מעשיו, היא שכיון שיהושפט היה ראוי להיהרג במלחמה ברמות גלעד, לכן פסוק זה כתוב אחרי הפסוק "וישלם יהושפט עם מלך ישראל", כדי לרמוז שבגלל החברות זו הוא כמעט מת.
ד. כל כוונתו של יהושפט היתה לטובה, להחזיר את מלכי ישראל בתשובה, ולכן אף על פי שהוא היה ראוי להיהרג במלחמה ברמות גלעד, הוא לא נהרג.
ה. כמו כן למרות גערת הנביא הוא מסר את נפשו על החזרת מלכי ישראל בתשובה, והלך למלחמה נוספת עם יהורם מלך ישראל, כיון שיהורם היה פחות רשע משני המלכים הקודמים, ואפילו זכה לניסים במלחמה זו.
יהי רצון שכשם שלימדנו זכות על יהושפט, המלך הצדיק, כך ילמד ד' עלינו תמיד זכות, ונזכה בקרוב לביאת משיח צדקנו, שיחזיר את כל עם ישראל בתשובה שלמה.