אחאב ויהושפט
אחאב מלך ישראל ויהושפט בן אסא מלך יהודה, לא זו בלבד שאינם נלחמים איש ברעהו, אלא אף מתאמים ביניהם פעולות ומלחמות.
בפרקנו אומר אחאב ליהושפט: "התלך אתי למלחמה רמות גלעד? ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסך"(מלכים א כב ד). נראים הדברים כאלו הולכות שתי הממלכות ומתאחדות מחדש. אולם באופן מפתיע פוגשים אנו בהתנגדות חריפה מאד של הנביאים לשיתוף ואיחוד זה. כאשר חוזר יהושפט מהמלחמה ברמות גלעד[המלחמה בה נהרג אחאב], יצא לקראתו יהוא בן חנני החוזה ואומר לו "הלרשע לעזור ולשונאי ה' תאהב ובזאת עליך קצף מלפני ה'"(דברי הימים ב יט ב).
לאור זאת מפליא הדבר שיהושפט ממשיך בקשר ובשיתוף הפעולה עם יהורם בן אחאב(מלכים ב ג ז)! יהורם בן אחאב ויהושפט יוצאים יחד למלחמה נגד מלך מואב.
במשך השנים יהושפט מתחבר אף עם אחזיה מלך ישראל והם בונים ביחד צי של אניות בעציון גבר. האניות נשברות, ואלעזר בן דודוהו ממרישה מתנבא על יהושפט ואומר "כהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך".
חז"ל למדו מכאן הלכה:
ואל תתחבר לרשע, מלמד שלא יתחבר אדם עם אדם רע ולא עם אדם רשע שכן מצינו ביהושפט שנתחבר באחאב ועלה עמו רמות גלעד ויצא עליו קצף (מאת) ה'. שוב נתחבר לאחזיה [ויעשו אניות בעציון גבר ופרץ ה' את מעשיו שנא'] "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך וישברו אניות"(דברי הימים ב כ) ...דבר אחר אל תתחבר לרשע ואפילו לתורה(עיין מהר"ל נתיבות עולם א נתיב התורה פרק ט).
(אבות דרבי נתן פרק תשיעי ד)
מדוע לא שמע יהושפט בקול הנביאים?
במקומות נוספים אנו מוצאים שהיו למלכי בית דוד מסורות מבית אבא. הם נהגו על פי מסורות אלו גם בחייהם הפרטיים וגם בהנהגת הממלכה.
ישעיהו אמר לחזקיהו מלך יהודה שעומד הוא למות ממחלתו מפני שלא נשא אשה. השיב לו חזקיהו: "בן אמוץ כלה נבואתך וצא. כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". חזקיהו הסב פניו אל הקיר, התפלל אל ה' והגזירה התבטלה! יכול להיות שאף כאן היתה ליהושפט מסורת מבית אבא. "אחדות עם ישראל"! במצבים רבים מעמיד דוד את השיקול של האחדות בעם ישראל כשיקול ראשון במעלה. הוא אף מכניס את עצמו ואת הממלכה בסיכונים גדולים למען מטרה זו. דוד מוכן למנות את אבנר בן נר כשר צבא זמן קצר ביותר לאחר היותו שר צבא שאול. וכן מוכן הוא למנות את עמשא בן יתר לשר צבאו, למרות שעמד בראש צבאו של אבשלום.
במבט מעמיק יותר נִוָּכַח בצידקת הנביאים. שאלת יסוד בשיתוף פעולה בין צדיקים לרשעים היא מי הוא הדומיננטי שביניהם.
מי היה המנהיג בין שני המלכים? מי הוביל את המהלכים המדיניים? נראה שאחאב היה הדמות החזקה יותר מבחינה מדינית למרות שיהושפט היה צדיק וחכם. אחאב משל בכיפה, והוא שהרחיב את ממלכת ישראל עד גבולות ממלכת דוד ושלמה.
מלכות מאוחדת שבה ממשיכיו של ירבעם הולכים בראש אינה זוכה לברכת שמים. לעולם בן דוד צריך להיות בראש.
יחזקאל מנבא על ההשלמה שתתרחש לעתיד לבא בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל:
דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑ו וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃
(יחזקאל לז יט)
הסדר הוא - יהודה מעל יוסף.
כאשר הרשע מוליך אסור להתחבר איתו, אך אם הוא טפל לדבר מצוה אפשר לצרפו יחד עם הכלל.
כאשר מתחיל להווצר יחס בין מלכות ישראל למלכות יהודה בו אין המוביל מזרע דוד, בהכרח נידון הדבר לכישלון. מצב זה נוגד את הסדר שטבע הבורא במציאות עם ישראל: "ודוד עבדי מלך עליהם לעולם".