יהושפט מלך יהודה
יהושפט, בנו של אסא, זכה גם הוא לימי מלכות ארוכים וניסה לתקן את המעוות. אף על פי שהיה ירא לדבר ה', יצר קשר עם בית אחאב במטרה לקומם את אחדות ישראל מחדש.
במטרה לחזק את הקשר בין שני בתי המלוכה, נכנס יהושפט בקשרי נישואין ומשפחה עם בית עומרי. בזאת עזר לביסוס השושלת החדשה במלכות עשרת השבטים. הידוק הקשרים הביא גם לפעילות משותפת נגד הגויים, כמו בפרקנו, במלחמה נגד ארם.
לדאבון הלב לא הצליח יהושפט להשפיע על תיקון מלכות ישראל, ובמקום זאת החלה השפעה הפוכה, והתרבות האלילית סחפה אחריה את בית יהודה.
אמנם, בימי יהושפט לא הייתה ניכרת ההשפעה נוכרית. זאת מתוך גודל צדקותו האישית העצומה, אשר לא זזה ידו מנביאי ישראל ומהוראותיהם, וכמו שדרשו חז"ל(מכות כד.) את הפסוק "את יראי ה' יכבד" על יהושפט שהיה קם מכסאו לכבוד תלמידי חכמים.
נביאי ישראל התנגדו לשותפות של יהושפט עם בית אחאב, ומחו בפניו, אף על פי שלא התעלמו מגודל צדקותו. כך פנה אליו יהוא בן חנני החוזה: "ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזור ולשנאי ה' תאהב... אבל דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות מן הארץ".
יהושפט התפרסם בייסוד המשפט על פי התורה, בדאגה לבנין הארץ ובפיתוח הכלכלה בה. במלחמות שניהל בשותפות עם מלכות ישראל לא הצליח, ואילו במלחמות שערך לבד זכה להצלחה ולניסים גדולים. במלחמה שהיתה עם העמונים, אשר היתה מסוכנת מחמת עוצמת צבאות האויב, נתפרסם יהושפט בגודל אמונתו, כאשר ציוה לשיר ולהלל לה' עוד בטרם נראה הניצחון, וזאת מתוך בטחון מלא בעזרת ה' וישועתו.