פסוק א: כרם היה לנבות היזרעאלי. ס"ת תימה כי כל איש אשר בתוכו יתמ"ה דאחרי שנגזרה עליו גזרה קשה איך התאוה תאוה כי יבא בכרם רעהו:
פסוק ג: חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך. התוספות בסנהדרין דף ך' ע"ב הקשו דאמאי נענש אחאב על זה לר' יוסי דכל האמור בפרשת מלך מותר בו וקי"ל ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכתיב כרמכם וזיתכם יקח ותירצו ששה תירוצים. א' דבפרשת מלך כתיב יקח ונתן לעבדיו ולא לעצמו. ב' דבחנם היה יכול ליקח אבל דרך מכירה וחליפין לא. ג' דרצה הכרם לע"ז. ד' דה"ד בשדות וכרמים הרחוקים מן העיר וזה היה אצל היכל המלך. ה' דבשדה שירש מאבותיו לא נאמר. ו' דזה דוקא למלך על כל ישראל ויהודה. ולדעת הרמב"ם פ"ד דמלכים יש תירוץ ז' דזהו דוקא כשילכו למלחמה. ח' לדעת הרב לח"מ כונת הרמב"ם שהפירות לבד יקח. ט' תירוץ הרב עיון יעקב דאחאב היה רשע ולא הותר לו מ"ש בפרשת מלך ע"ש באורך. העשירי הזהר הקדוש פרשת וישב תירץ דנענש על הריגת נבות כמ"ש הרצחת וגם ירשת ע"ש. ואפשר לרמוז קצת תירוצים במה שאמר לו נבות חלילה לי וכו' הכונה חלילה לי דאתה רוצה הכרם לע"ז. מתתי שזהו דין המלך ואתה רוצה במכירה וחליפין ואפילו בנתינה איני נותן בדין המלך מפני שהוא לע"ז והרי רמוז ב' תירוצים. מנחלת אבותי הוא תירוץ ג' שדין המלך אינו בנחלה. לך תירוץ ד' שאינו ירא שמים. עוד תירוץ ה' לך שאינך מלך על כל ישראל. ועוד רמז תירוץ הששי שהדין הוא לעבדיו. וגם באומרו נחלת רמוז תירוץ ז' שהדין הוא הפירות ולא שדה וכרם עצמן. ועוד רמוז תירוץ ח' באומרו לך שאתה שקט ואינך הולך למלחמה. ובתירוצי התוספות מיושב איך נבות לא נתנו. וגם אחאב אמאי היה רוצה להחליף או לתת כסף והלא הי"ל לשאול מדין מלך. וגם אמאי היה סר וזעף ולא נטל בעל כרחו מדין מלך:
פסוק ד: על הדבר אשר דיבר נבות ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי. חרה לו תיבת לך. וכן לאיזבל אמר ויאמר לא אתן לך את כרמי כי תיבת לך משמעותה בזיון לך שאינך ראוי או שהוא רשע או שאינו מלך אמיתי על הכל:
פסוק ז: אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל. פירוש בדבר קל אתה סר וזעף ולא תבקש מנוח ואיך תנהיג המלכות. א"נ רצתה לומר זאת לפנים היה לך לב להנהיג ולכלכל הדברים ועתה נהפכת ואיך תעשה מלוכה:
פסוק י: בני בליעל. דכשרים לא יעידו שקר ולמדנו דסהדי שקרי אאוגרייהו זילי:
פסוק י:ברכת אלהים ומלך. לאפושי רתחא. והרב תוספת שבת פשיט מענין זה ספק הרב ש"ך בח"מ סימן ל"א בעדים שהוכחשו וכו' ואני עני כתבתי על דבריו בקונטריס חיים שאל ח"א סימן ל"ג בס"ד עיין שם באורך:
פסוק כ: המצאתני אויבי. בצוארי שלל ריש פרשת פנחס רמזתי ענין נאה ויומתק מה שאמר אליהו הנביא זכור לטוב מצאתי:
פסוק כט: הראית כי נכנע אחאב מלפני. פירוש על שחטא כנגדי ולא מסיבת העונש ולמדנו דמה שקרע בגדיו ואשר לו צ"ם לא חשיב דהעיקר תלוי בלב וההכנעה במחשבת יראת ה' אלהים חשב"ה לטובה ובוחן לבות וכליות אלהים ואמר לו הראית כי אליהו הנביא זכור לטוב במדרגת נבואתו העליונה ידע וזהו רמז הראית בסוד ראיה: