אחיה מוכיח את אשת ירבעם

כדי שאשת ירבעם תשאר אלמונית ציוה עליה ירבעם לקחת לנביא מתנה פשוטה, כדי שהנביא יחשוב שלפניו עומדת אשה פשוטה. ירבעם לא רצה לשחד את הנביא, אלא זו היתה דרכם של הפונים לנביא בשאלות פרטיות, להגיש מתנה לנביא, כפי שמצאנו אצל שאול שנתן לשמואל רבע שקל כסף(שמואל א ט ח). כאשר הגיעה אשת ירבעם לביתו של הנביא, ידע מיד שלפניו עומדת אשת ירבעם כי הקב"ה אמר לו ששום אדם לא יכנס לפניה. כשנכנסה אל הנביא אמר לה אחיה כי לא היתה צריכה להתחפש משום שיודע היטב כי היא העומדת לידו. אחיה מתבטא בחריפות רבה על מעשי ירבעם ומנבא עליו נבואה קשה ביותר. הנביא מספר לאשת ירבעם את השתלשלות העניינים מאז שנבחר ירבעם על ידי הקב"ה לקחת את המלוכה משלמה בגלל שלא נהג כדוד אביו, איפשר לנשיו לבנות מרכזי אלילים על הר הזיתים ולא מיחה בהן.

אחיה פותח במלים "יַ֛עַן אֲשֶׁ֥ר הֲרִֽמֹתִ֖יךָ מִתּ֣וֹךְ הָעָ֑ם"(מלכים א יד ז). מענין הדבר כי כאשר רצה ה' להודיע לבעשא מלך ישראל שגם משפחתו תושמד, נאמר: "יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הֲרִֽימֹתִ֨יךָ֙ מִן־הֶ֣עָפָ֔ר"(מלכים א טז ב). הטעם להבדל הוא שירבעם היה אדם חשוב גם בימי שלמה וקיבל מינוי ממלכתי וכדברי הכתוב: "וְהָאִ֥ישׁ יָֽרָבְעָ֖ם גִּבּ֣וֹר חָ֑יִל וַיַּ֨רְא שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־הַנַּ֗עַר כִּֽי־עֹשֵׂ֤ה מְלָאכָה֙ ה֔וּא וַיַּפְקֵ֣ד אֹת֔וֹ לְכָל־סֵ֖בֶל בֵּ֥ית יוֹסֵֽף׃"(מלכים א יא כח). מסבירים המפרשים ששלמה מינה את ירבעם לגבות את המס הדרוש לבנין ירושלים(שהיה מוטל על כל השבטים משום שירושלים לא נחלקה לשבטים) משבטי מנשה ואפרים. אם כן, ירבעם היה אדם חשוב גם בימי שלמה לכן נאמר "מִתּ֣וֹךְ הָעָ֑ם", כלומר, אמנם אדם חשוב אתה אך עדיין הדיוט ואני מיניתי אותך למלך. לעומת ירבעם, בעשא היה אדם אלמוני שלא מילא שום תפקיד ממלכתי. לכן אצלו נאמר "מִן־הֶ֣עָפָ֔ר".

ממשיך הנביא בדברי התוכחה ואומר: מאחר ומיניתי אותך להיות נגיד על ישראל ועלית לגדולה, היית צריך לעבוד את ה' ולשמוע בקול הנביא(אגב, נגיד הכוונה מנהיג, אך לא מלך. לכן נאמר אצל שאול ואצל ירבעם לנגיד ולא למלך. אמנם גם אצל דוד נאמר הבטוי נגיד משום שנמשח בצנעה ורק אחר כך נודע דבר משיחתו). זאת ועוד, ואקרע את הממלכה מבית דוד ואתנה לך. אם כן צריך היית להיות צדיק מדוד ואתה לא רק שלא היית צדיק לפחות כדוד שהלך בדרך ה' בכל לבבו, כלומר במחשבה ובכוונת הלב, אלא "וַתָּ֣רַע לַֽעֲשׂ֔וֹת מִכֹּ֖ל אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֑יךָ"(מלכים א יח ט), כלומר יותר משלמה. את המלוכה לקחתי משלמה בגלל שלא מחה בנשותיו שבנו במות לאליליהן, למרות שהוא עצמו לא עבד אלילים, אבל אתה, ירבעם, עבדת אלילים בעצמך, ולא למען אהבת נשים, כשלמה, אלא להכעיסני והתעלמת ממני לחלוטין.

הנביא אומר לירבעם שחטאיו לא ישארו ללא תגובה אלא כל משפחתו תושמד ואף אוצרותיו ובעלי החיים שברשותו אף הם יעלמו, כדי שלא יאמרו 'זה רכוש ירבעם'.

יחד עם זאת הקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה ואפילו שכר שיחה נאה(בבא קמא לח:). אביה, בנו של ירבעם, אמנם לא היה צדיק ואינו ראוי להשאר בחיים, אולם בחייו עשה מעשה טוב, ובשכר מעשהו הטוב יזכה להקבר עם אביו. ואילו שאר אחיו יושלכו כדומן על פני השדה ויהיו מאכל לעוף השמים ולחית הארץ. חז"ל אומרים שאביה עלה לרגל לירושלים למרות האיסור החמור של אביו לא לנסוע לירושלים.

הנביא אומר לירבעם שאותו מלך שיכרית את בית ירבעם לא יהא אחד ממלכי יהודה אלא מלך מיוחד שה' יעמיד למטרה זו. וכדברי הכתוב: "וְהֵקִים֩ יְ-הוָ֨ה ל֥וֹ מֶ֨לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יַכְרִ֛ית אֶת־בֵּ֥ית יָֽרָבְעָ֖ם"(מלכים א יד יד).