פסוק א:וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם, ארבע מאות ושמונים שנה לאחר יציאת מצרים, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית למלכות שלמה, שכן התבססותו בשלטון וההכנות לבניין המקדש ארכו מספר שנים. בְּחֹדֶשׁ זִו, אייר הוּא גם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי למניין החודשים, בשנה הרביעית לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל־יִשְׂרָאֵל – וַיִּבֶן, החל לבנות את הַבַּיִת לַה'.
פסוק ב:תחילה מופיע תיאור כללי של הבניין: וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה', שִׁשִּׁים־אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ.
פסוק ג:וְהָאוּלָם עַל־פְּנֵי, לפני הֵיכַל הַבַּיִת, עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת, אורך האולם הוא רוחב הבית, עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל־פְּנֵי הַבָּיִת, סמוך לבית. האולם היה מבנה חיצוני שניצב בחזית המקדש, ובו היו צריכים לעבור קודם שנכנסים פנימה, אל ההיכל.
פסוק ד:וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים. החלונות נבנו בצורה אלכסונית – צרים בחוץ ורחבים בפנים. כך נכנס רק מעט מאור השמש להאיר את פנים הבית. פירוש אחר: חלונות שיש בהם דלתות לסגירה.
פסוק ה:וַיִּבֶן עַל, סמוך לקִיר הַבַּיִת יָצִיעַ, אגף צדדי עשוי חדרים חדרים מסָבִיב: אֶת־קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל, 'הקודש' וְלַדְּבִיר, 'קודש הקודשים', החלק הפנימי ביותר במקדש. וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת, יציעים סָבִיב. יציעים אלו היו מבני חדרים או תאים בשלוש קומות שהיו צמודים לקירות הבית מחוצה לו.
פסוק ו:קומת הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה – חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהקומה הַתִּיכֹנָה, האמצעית – שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית, העליונה – שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, שלא כמו בבניין רגיל, שחלקיו הנמוכים רחבים מקומותיו הגבוהות, כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה, קירות ההיכל בצדם החיצוני מדורגים פנימה, כדי שקורות היציע הצמוד יונחו על אותן מדרגות לְבִלְתִּי אֲחֹז ראשי הקורות בְּקִירוֹת הַבָּיִת. קורות היציעים הונחו על 'מדרגות' הקיר ולא ננעצו בתוך הקירות.
פסוק ז:וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ, כאשר הוא נבנה – אֶבֶן־שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה. אבנים שלמות הוסעו אל הבית, ומהן הוא נבנה. וּמַקָּבוֹת, פטישים וְהַגַּרְזֶן, גרזנים כָּל־כְּלִי בַרְזֶל, לֹא־נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ, שכן החציבה והסיתות נעשו הרחק משם.
פסוק ח:פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה, היציע האמצעי היה אֶל־כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית, בצדו הימני של הבית. וּבְלוּלִּים, במדרגות לולייניות יַעֲלוּ עַל־הַתִּיכֹנָה, אל הקומה האמצעית, וּמִן־הַתִּיכֹנָה אֶל־הַשְּׁלִשִׁים, הקומה השלישית.
פסוק ט:וַיִּבֶן אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ, סיים את בניית קירותיו וַיִּסְפֹּן, קירה אֶת־הַבַּיִת, ואת תקרתו הפנימית חיפה בעיטורים ובחיתוכים בדמות גֵּבִים, חפירות באדמה, חורים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים, ושורות מסודרות של קורות ארז.
פסוק י:וַיִּבֶן אֶת־הַיָּצִיעַ עַל פני כָּל־הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ, וַיֶּאֱחֹז, ציפה, קישט אֶת־הַבַּיִת בצדו הפנימי בַּעֲצֵי אֲרָזִים.
פסוק יא:וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר׃
פסוק יב:הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־אַתָּה בֹנֶה, אִם־תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם – וַהֲקִמֹתִי אֶת־דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־דָּוִד אָבִיךָ, והבית שבנית לשמי, יעמוד ויתקיים לפני –
פסוק יג:וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל. זוהי הנבואה הראשונה המתייחסת אל המקדש עצמו. נראה שה' דיבר אל שלמה ללא תיווכו של נביא.
פסוק יד:וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ, הסתיימו מלאכות גימור הבית.
פסוק טו:וַיִּבֶן אֶת־קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה, מבפנים בְּצַלְעוֹת, לוחות אֲרָזִים, מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד־קִירוֹת הַסִּפֻּן, התקרה, צִפָּה עֵץ מִבָּיִת, וַיְצַף אֶת־קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת, בלוחות בְּרוֹשִׁים.
פסוק טז:וַיִּבֶן אֶת־עֶשְׂרִים האַמָּה מִיַּרְכְּתֵי, מסוף, מהצד הפנימי של הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן־הַקַּרְקַע עַד־הַקִּירוֹת. וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת, מהחלק הפנימי לִדְבִיר, את הדביר להיות קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, המקום הקדוש ביותר.
פסוק יז:וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת שהוּא הַהֵיכָל לִפְנָי, לפני הדביר ומחוצה לו.
פסוק יח:וְקירות האֶרֶז אֶל־הַבַּיִת פְּנִימָה היו מגולפים ומעוטרים על פני מרבית שטחם במִקְלַעַת פְּקָעִים, צורות של קליעה ושל פֵּרות, וּפְטוּרֵי צִצִּים פיתוחי פרחים, או: גבעולי פרחים הַכֹּל עשוי אֶרֶז, אֵין אֶבֶן נִרְאָה בצד הפנימי של קירות הבית.
פסוק יט:וּדְבִיר בְּתוֹךְ־הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין, כדי לְתִתֵּן, לתת שָׁם אֶת־אֲרוֹן בְּרִית ה'.
פסוק כ:וְלִפְנֵי, ותוך הַדְּבִיר שהוא חלל בן עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר, זהב מיוחד יקר ביותר. וַיְצַף את מִזְבּח הקטורת, שניצב לפני הדביר, בלוחות אָרֶז.
פסוק כא:וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר, וַיְעַבֵּר, העביר בְּרַתּוּקוֹת, שלשלות זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר לקישוט, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב.
פסוק כב:וְאֶת־כָּל־הַבַּיִת צִפָּה זָהָב עַד־תֹּם כָּל־הַבָּיִת, וְכָל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר־לַדְּבִיר, מזבח הקטורת צִפָּה זָהָב.
פסוק כג:וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר מעל ארון הברית שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי־שָׁמֶן, עצי זית, מין ארז, אורן, או: אפרסמון. כרובי העץ שעשה שלמה היו שונים מכרובי הזהב הקטנים המקוריים שנעשו עם הארון – עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ של כל כרוב, כ-5 מטר,
פסוק כד:וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית. עֶשֶׂר אַמּוֹת רוחבו של הכרוב האחד – מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד־קְצוֹת כְּנָפָיו – מוטת שתי כנפיו,
פסוק כה:וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה גם הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי. מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב, חיתוך אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים. שני הכרובים היו שווים זה לזה ובנויים באותה צורה.
פסוק כו:כרוחב הכרוב אף קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד, עֶשֶׂר בָּאַמָּה, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי.
פסוק כז:וַיִּתֵּן אֶת־הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי, וַיִּפְרְשׂוּ אֶת־כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף־הָאֶחָד בַּקִּיר, וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם אשר אֶל־תּוֹךְ הַבַּיִת, הפונות כלפי מרכזו, נֹגְעֹת כָּנָף אֶל־כָּנָף. כשכנפיהם פרושות, שניהם יחד ממלאים את חלל הדביר מקיר לקיר.
פסוק כח:וַיְצַף אֶת־הַכְּרוּבִים זָהָב.
פסוק כט:וְאֵת כָּל־קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב, סביב קָלַע, קישט בדוגמת קליעה פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת, פיתוחים סבוכים זה בזה שצורותיהם כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת, עצי תמר, וּפְטוּרֵי, פיתוחי, או: גבעולי צִצִּים. כל אלה נעשו מִלִּפְנִים, בתוך הדביר וְלַחִיצוֹן, ובהיכל החיצוני לו.
פסוק ל:וְגם אֶת־קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן.
פסוק לא:וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן, המוחזקות בשני צדיהן באמצעות הָאַיִל, המשקוף, או: עמודי המְזוּזוֹת של חֲמִשִׁית, של הפתח החמישי בפתחי המקדש, כלומר הפתח הפנימי ביותר – פתח הדביר.
פסוק לב:וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי־שֶׁמֶן בפתח, וְקָלַע גם עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים, וְצִפָּה אותן זָהָב. וַיָּרֶד, רידד וציפה עַל־הַכְּרוּבִים וְעַל־הַתִּמֹרוֹת אֶת־הַזָּהָב.
פסוק לג:וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן, מֵאֵת הרְבִעִית. פתח ההיכל הוא הפתח הרביעי בפתחי המקדש.
פסוק לד:וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים – שְׁנֵי צְלָעִים, צלעות, משני לוחות הייתה הַדֶּלֶת הָאַחַת, גְּלִילִים, הדלת הייתה נגללת על ציר ומתקפלת, וּשְׁנֵי קְלָעִים, צלעים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית, גְּלִילִים.
פסוק לה:וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים גם על הדלתות הללו, וְצִפָּה אותן זָהָב שהיה מְיֻשָּׁר, מהודק בדיוק עַל־הַמְּחֻקֶּה, החקוק בעצים, כך שהזהב יקבל את צורת החקיקה.
פסוק לו:וַיִּבֶן אֶת־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, העזרה שבה בנוי הבית, משְׁלֹשָׁה טוּרֵי אבני גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת, קורות אֲרָזִים. החצר הייתה עשויה שורות אבנים ושורות ארזים לסירוגין. ייתכן שאופן בנייה זה נועד לחזק את הבית. החצר הפנימית לא הייתה מקורה. רוב העם לא נכנס אל החצר. רק הכהנים, ומפעם לפעם יחידים מישראל, נכנסו אליה לסמוך על קרבנם או לשחטו, שכן בה עמד מזבח העולה
פסוק לז:בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת למלכות שלמה יֻסַּד, הונח היסוד לבֵּית ה', בְּיֶרַח זִו.
פסוק לח:וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, מרחשוון כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו וּלְכָל־מִשְׁפָּטָו. וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.
