פסוק א:על כל ישראל. רוצה לומר: מעתה קבלוהו כולם באהבה, בראותם בחכמתו:
פסוק ב:הכהן. אולי העמידו למשוח מלחמה, תחת צדוק שהועמד לכהן גדול, ואף שדוד העמיד את עירא להיות במקום צדוק כמו שנאמר בשמואל ב (כ כו), אולי מת עירא עד לא הועמד:
פסוק ג:המזכיר. ממונה על ספר הזכרונות:
פסוק ד:כהנים. צדוק כהן גדול, ואביתר סגן, כמו שנאמר בשמואל ב (שם פסוק כה):
פסוק ה:על הנצבים. היה ממונה על שנים עשר נציבים האמורים בענין, אשר הועמדו לכלכל את המלך כל אחד בחדשו:
פסוק ה:רעה המלך. ישב עמו בתמידות, להשתעשע עמו:
פסוק ו:על הבית. כל צרכי הבית היו נעשים על פיו:
פסוק ו:על המס. הוא המס האמור למטה (ה כז): ויהי המס שלשים אלף איש:
פסוק ז:על כל ישראל. המה היו ממונים על כל ישראל, לקחת מהם די צורך פרנסת בית המלך, וכל אחד כלכל חדש בשנה, וגבה מבני אנשי המחוז אשר הועמד עליו:
פסוק ח:ואלה שמותם. של הנצבים:
פסוק ח:בן חור. כל אלו הנזכרים בשם אביהם, לא היו ידועים מעצמם כי אם בשם אביהם:
פסוק ח:בהר אפרים. היה ממונה בהר אפרים, לקחת מהם לכלכל את המלך בחדשו:
פסוק י:לו שוכה. רוצה לומר: גם על שוכה היה ממונה, לקחת מהם לצורך פרנסת בית המלך:
פסוק יב:עד אבל וגו׳. רוצה לומר: מהעבר מזה עד אבל מחולה, ומזה עד מעבר ליקמעם:
פסוק יג:חות יאיר. תרגם יונתן: כפרני יאיר:
פסוק יג:אשר בגלעד. אשר עמדו בארץ הגלעד:
פסוק יג:ששים ערים. בחבל ארגוב היו ששים ערים גדולים וחומה מסביב:
פסוק טו:בנפתלי. בנחלת נפתלי:
פסוק טז:ובעלות. והיא היתה מנחלת יהודה:
פסוק יט:בארץ גלעד. רוצה לומר: ביתר המקומות, כי על חות יאיר שעמדו בארץ הגלעד, היה נציב אחר:
פסוק יט:ארץ סיחון וגו׳. רצה לומר: גלעד היתה החצי משל סיחון, והחצי משל עוג:
פסוק יט:ונציב אחד. רצה לומר: ועוד נציב אחד אשר היה בכל הארץ, ממונה על כולם, והוא עזריה בן נתן האמור למעלה:
פסוק כ:על הים. על שפת הים: