פסוק א:וינוסו אנשי ישראל. דמזלייהו חזי כל הצער הגדול וגזרות רעות על כן נסו לנפשם:
פסוק ב:את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע. אבל איש בשת ברח עם אבנר. מפרשים:
פסוק ג:ותכבד המלחמה אל שאול וכו'. מגיד הכתוב צדקתו כי הגם שראה שנסו ישראל וראה מיתת בניו לא נס וקבל המיתה על עצמו לזכות לעולם הבא כמו שאמר לו שמואל הנביא עליו השלום מחר אתה ובניך עמי במחיצתי:
פסוק ח:וימצאו את שאול וכו'. והכירו שהוא המית עצמו. לכן כרתו ראשו להתפאר שהם הרגוהו ושקר ענו. מפרשים:
פסוק יא:וישמעו אליו יושבי יבש גלעד. ודאי הם עשו לכבוד ה' ומסרו עצמם להציל לפחות גופי שאול ובניו הן הן גופי תורה ומה גם דשאול הצילם מבני עמון: