לאן "נעלם" ישוי בן שאול?
הקדמה: כמה בנים היו לשאול?
1. בני שאול בשתי הרשימות הראשונות בספר שמואל
אחרי המלחמה של שאול בפלשתים נאמר:
ויהיו בני שאול יהונתן וישוי ומלכי שוע. ושם שתי בנֹתיו, שם הבכירה מֵרַב ושם הקטנה מיכל.
(שמ"א יד, מט)
לפי זה נראה שהיו לשאול שלושה בנים ושתי בנות.
לעומת זאת, בפרקנו נאמר:
וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו, ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע, בני שאול.
(שמ"א לא, ב)
לפי זה עולה שהיו לשאול ארבעה בנים: יהונתן, ישוי, מלכי שוע ואבינדב.
יש לשאול: מדוע לא נזכר אבינדב ברשימה הראשונה של בני שאול?
עוד יש לשאול: מהעובדה שישוי לא נזכר בין הבנים שנפלו בגלבוע, עולה שהוא לא נהרג בקרב. מדוע איננו שומעים עליו דבר בהמשך הספר?
2. איש בשת בן שאול
בהמשך ספר שמואל (ב ב, ח-ט) נאמר:
ואבנר בן נר, שר צבא אשר לשאול, לקח את איש בשת בן שאול, ויעבִרהו מחנים. וימלִכהו אל הגלעד, ואל האשורי ואל יזרעאל, ועל אפרים ועל בנימין, ועל ישראל כֻּלֹה.
מפורש כאן שהיה לשאול בן נוסף: איש בשת, שמלך אחרי נפילת שאול ושלושת בניו בגלבוע.
יש לשאול: מדוע לא נזכר איש בשת ברשימה הראשונה של בני שאול?
כמובן שאין מה לשאול מדוע הוא אינו מופיע ברשימה השניה, כיון שבה נזכרו הבנים שנפלו עם שאול בגלבוע, והוא כמובן לא נפל עם שאול בגלבוע, שהרי מלך אחר כך.
3. כמה בנים היו לשאול?
עוד יש לשאול: כמה בנים היו לשאול: לכאורה חמישה: השלושה שנפלו בגלבוע: יהונתן ואבינדב ומלכי שוע, וכן ישוי שנזכר ברשימה הראשונה של בני שאול, וכן איש בשת שמלך אחרי מות שאול. אבל בספר דברי הימים נאמר פעמיים:
ונר הוליד את קיש, וקיש הוליד את שאול, ושאול הוליד את יהונתן, ואת מלכי שוע, ואת אבינדב, ואת אשבעל.
(א ח, לג; ט, לט)
נזכרו כאן רק ארבעה בנים: השלושה שנפלו בגלבוע, ואשבעל שהוא איש בושת, כמו שהסבירו שם הרד"ק והמיוחס לרש"י, ושוב לא נזכר ישוי. מדוע?
לסיכום: יש לשאול שלש שאלות על אי הזכרת בני שאול:
- מדוע לא נזכר אבינדב ברשימה הראשונה של בני שאול?
- מדוע לא נזכר איש בשת ברשימה הראשונה של בני שאול?
- מדוע לא נזכר ישוי בהמשך ספר שמואל ובספר דברי הימים?
בשאלות אלו נחלקו המפרשים ונאמרו בזה מספר שיטות.
א. מדוע לא נזכר ישוי בהמשך ספר שמואל ובספר דברי הימים?
1. הסבר הרד"ק, האברבנאל והמלבי"ם: ישוי הוא אבינדב
כתב הרד"ק (שמואל א יד, מט):
וישוי - הוא אבינדב, הנזכר במלחמה שמתו בה שאול ובניו, והוא הוא הנזכר בדברי הימים.
כן כתב הרד"ק גם בפירושו לספר דברי הימים (א ח, לג):
אבינדב הוא ישוי שזוכר בספר שמואל, וכן קורא אותו שם אבינדב כשמתו במלחמה.
גם האברבנאל והמלבי"ם כתבו שישוי הוא אבינדב. כך כתב האברבנאל (שמ"א יד, מט):
וזכר שהיו לשאול בנים ובנות: יונתן הבכור, וישוי השני, שהוא אבינדב הנזכר במלחמה (שמ"א לא, ב), כי שני שמות היו לו: ישוי ואבינדב, ומלכישוע השלישי, והיו לו גם כן שתי בנות מירב ומיכל.
כעין זה בקיצור כתב גם המלבי"ם:
וישוי - הוא אבינדב הנזכר לקמן בפרק ל"א ובדהי"א ט'.
על השאלה מדוע לא מופיע ישוי בהמשך ספר שמואל וכן בספר דברי הימים, ענו הרד"ק האברבנאל והמלבי"ם שהוא כן מופיע, בשם אבינדב, והוא נהרג בגלבוע.
על השאלה מדוע לא נזכר אבינדב ברשימה הראשונה של בני שאול, ענו הרד"ק האברבנאל והמלבי"ם שהוא כן נזכר, בשם ישוי. אבל הם לא הסבירו מדוע הוא נקרא בפעם הראשונה בשם "ישוי", ובפעמים האחרות בשם "אבינדב".
2. הסבר ה"מצודת דוד": ישוי הוא איש בשת
הסבר אחר, החולק על הרד"ק האברבנאל והמלבי"ם, כתב ה"מצודת דוד" (שמ"א יד, מט):
וישוי - הוא איש בשת, כי בדברי הימים לא זכר 'ישוי', וזכר במקומו 'אשבעל', והוא 'איש בשת'. וכן 'ירובעל' נקרא גם: 'ירובשת' (שמ"ב יא, כא). ואף בעת נהרגו בני שאול במלחמה לא חשב 'ישוי', וזהו כי הוא 'איש בשת', ונשאר חי, ומלך.
כעין זה בקיצור כתב ה"מצודת דוד" גם בפירושו לדברי הימים (א ח, לג; ט, לט):
אשבעל - הוא איש בשת שמלך תחת שאול, והוא ישוי האמור בספר שמואל.
ה"מצודת דוד" ענה על אי הופעת ישוי בהמשך ספר שמואל וכן בספר דברי הימים, שהוא כן מופיע, בשם איש בשת. ועל השאלה מדוע לא נזכר איש בשת ברשימה הראשונה של בני שאול, שהוא כן נזכר שם, בשם ישוי. אבל הוא לא הסביר מדוע הוא נקרא בפעם הראשונה בשם "ישוי", ובפעמים האחרות בשם "איש בשת".
ב. מדוע לא נזכר איש בשת ברשימה הראשונה של בני שאול?
1. הסבר ה"מצודת דוד": איש בשת נזכר ברשימה הראשונה
כאמור, לפי ה"מצודת דוד", איש בשת כן נזכר ברשימה הראשונה של בני שאול, בשם ישוי.
לפי דבריו השאלה הפוכה: מדוע לא נזכר אבינדב ברשימה הראשונה של בני שאול.
כתב על כך ה"מצודת דוד" (שמואל א יד, מט):
מה שלא זכר פה את 'אבינדב', הנחשב בבני שאול אשר מתו במלחמה, וגם בספר דברי הימים, אולי לא נולד עדיין בעת ההיא.
יש להעיר על הסברו שהוא אינו מתאים לדברי ה"סדר עולם" (פרק י"ג) והגמרא במסכת זבחים (קיח ע"ב) שאמרו ששאול מלך רק שלש שנים, ואם כן לא יתכן שאבינדב, שלא נולד בתחילת מלכות שאול, השתתף כלוחם בקרב בגלבוע, כעבור שלש שנים!
אמנם דבריו יכולים להתאים לחשבון שכתבו רבנו ישעיה (שמ"א יג, א), האברבנאל (שם) וספר העיקרים (ד, כו), ששאול מלך שנים רבות. אבל יש להעיר שהאברבנאל כתב ששאול מלך שבע עשרה שנים, ורבנו ישעיה וספר העיקרים כתבו רק ששאול מלך שנים רבות, ולא פירטו כמה. ולפי ה"מצודת דוד" חייבים לומר ששאול מלך יותר מעשרים שנה, שכן רק מגיל עשרים יוצאים למלחמה (במדבר א, ג)!
2. הסבר הרד"ק והגר"א
הרד"ק, האברבנאל והמלבי"ם, שכתבו שישוי הוא אבינדב, ואילו איש בשת לא נזכר ברשימה הראשונה של בני שאול, ענו מספר תשובות על השאלה מדוע לא נזכר איש בשת ברשימה הראשונה של בני שאול.
כתב הרד"ק (שמ"א יד, מט):
ולא זכר איש בשת, כי אלו השלושה היו יוצאים עמו במלחמה, ולפי שזכרם בענין המלחמה לא זכר איש בושת. ובדברי הימים, שזכרם בענין התולדות, זכרו, והוא אשבעל שזכר, הוא איש בשת.
כעין זה כתב הרד"ק גם בהסבר נפילת שלושת בני שאול בגלבוע (שמ"א לא, ב):
ואלה שלושת בני שאול שזכר הם שהיו יוצאים עמו במלחמה, לפיכך מתו עמו, ואיש בשת נשאר בבית, כי לא היה יוצא במלחמה.
כעין דברי הרד"ק לגבי אי הזכרת איש בשת ברשימה הראשונה, כתב גם הגר"א בביאורו ל"סדר עולם" (סוף פרק י"ג), בתוספת הסבר:
בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו - והא דלא חשיב אותו עם בני שאול, כי לא היה ראוי לילך במלחמה. וזה פירוש הפסוק 'מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא' (במדבר א, ג). פירוש: שיהיה דווקא מבן עשרים שנה ומעלה, ויהיה גם כן ראוי לצבא צבא. אבל אם לא היה ראוי לילך במלחמה, אף אם היה מבן עשרים ומעלה, לא יהיה מן הפקודים. לפיכך לא נזכר עם אחיו. אבל בדברי הימים הוא נזכר בבני שאול, והוא אשבעל.
גם הגר"א, כמו הרד"ק, כתב שאיש בשת לא נזכר ברשימה הראשונה, כיון שהוא לא יצא למלחמה, והגר"א הוסיף שאיש בשת לא היה ראוי לצאת למלחמה, כנראה מחמת מום, או מחלה.
3. הסבר האברבנאל והמלבי"ם
הסבר אחר כתבו האברבנאל והמלבי"ם לגבי אי הזכרת איש בשת ברשימה הראשונה של בני שאול. כך כתב האברבנאל (שמ"א יד, מט):
והנה יראה שלא זכר מהבנים כי אם אשר לא ירשו מלכותו, והם השלושה בנים שמתו עמו במלחמה. אבל איש בשת, אשר מלך אחריו, לא זכרו, כי הוא היה מלך, והספר יגיד ענינו אחר זה.
כעין זה בקיצור כתב גם המלבי"ם:
ולא חשב איש בשת, שהיה מלך אחר כך, ונודע שמו בלאו הכי. כן כתב רבי יצחק אברבנאל.
כלומר: לא היה צורך להזכיר את איש בשת ברשימה הראשונה של בני שאול, כיון שהוא נזכר בהרחבה בהמשך הספר, כמלך ישראל.
4. הסבר נוסף של האברבנאל והאלשיך הקדוש
עוד כתב האברבנאל:
ואולי היו הבנים והבנות האלה בני האשה הזאת [אחינֹעם בת אחימעץ], והיה איש בשת בן אשה אחרת, ולזה לא זכרו כאן.
כלומר: כיון שהזכיר כאן הנביא את אחינֹעם בת אחימעץ, שהיתה אשתו העיקרית של שאול, הזכיר רק את בניה, ולא הזכיר את בני שאול מנשיו האחרות. יש להביא ראיה לפירוש זה מהנאמר בהמשך ספר שמואל (ב כא, ח):
ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול, את ארמֹני ואת מפיבשת.
מפורש כאן שהיו לשאול שני ילדים נוספים, שלא נזכרו ברשימה הראשונה! מדוע? כנראה מפני שהיו בני הפילגש (שמ"ב ג, ז). כך גם ניתן לומר על איש בשת בן שאול, שהיה בן אשה אחרת. כעין זה כתב גם האלשיך הקדוש.
ג. הסבר המדרש: מדוע נקרא ישוי בשם אבינדב?
המדרש המובא ב"גנזי שכטר" (חלק א' עמ' 201, מובא בספר "אישי התנ"ך" ערך "אבינדב") סובר כמו הרד"ק האברבנאל והמלבי"ם, שישוי הוא אבינדב, והוא גם הסביר מדוע השתנה שמו מישוי לאבינדב:
למחר [אחרי ששאול ביקש מבעלת האוב שתעלה לו את שמואל, ושמואל אמר לו: "ומחר אתה ובניך עמי" (שמ"א כח, יט) כלומר: ששאול ובניו ימותו בקרב בגלבוע] היה בלבו [של שאול] יצר הרע. אמר: אלך ואברח [מהמלחמה], ולא אפול בידי פלשתים.
השיאו אבינדב בנו עצה טובה, ואמר: אבא, דבר שהיה מוטל לך בספק כל ימי חייך, והיית מתיירא שמא לא תבוא לחיי העולם הבא, ועתה נתלבן לך הדבר שאתה בן העולם הבא, אם אתה בורח נמצאת מחזיר את הדבר לקדמותו. אין לך אלא שתתכיר [שתאבד] העולם הזה, ותבוא לחיי העולם הבא. נידב את לבו של אביו, לפיכך נקרא: 'אבינדב'.
לפי זה בתחילה נקרא שמו ישוי, ובעקבות דבריו לאביו בסוף ימיו, לפני המלחמה עם הפלשתים בגלבוע השתנה שמו לאבינדב!
לפי דברי המדרש למדנו לימוד גדול מהשינוי מישוי לאבינדב: על מעשה טוב שאדם עושה הוא יכול לזכות לשם חדש, שינציח את מעשהו הטוב. ואף על פי שמעשהו הטוב נעשה ממש סמוך למיתתו - שם זה הוא שמו לנצח!
סיום
במדרש תנחומא בפרשת ויקהל (סימן א) נאמר:
אמר רבי מאיר: על כל מצוה שאדם עושה מוסרין לו מלאך לשמרו. עשה מצוה אחת - מוסרין לו מלאך אחד, עשה מצוות הרבה - מוסרין לו מלאכים הרבה לשמרו, שנאמר: 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך' (תהלים צא, יא). כל זמן שאדם מרבה במצוות הוא קונה שם טוב לעצמו. אתה מוצא שלושה שמות נקראו לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראים לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו.