פסוק ד:וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה. סָמוּךְ לְמוֹאָב, וּכְשֶׁיָּצָא דָוִד מִשָּׁם לְיַעַר חָרֶת, הָרַג מֶלֶךְ מוֹאָב אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְאֶחָיו, חוּץ מֵאֶחָד שֶׁבָּהֶם שֶׁהֶחֱיָהוּ נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, וְהוּא הַחֶסֶד שֶׁאָמַר דָּוִד (שמואל ב י:ב): ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד״, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא:
פסוק ו:כִּי נוֹדַע דָּוִד. כִּי הִתְבּוֹנֵן לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ:
פסוק ו:תַּחַת הָאֶשֶׁל בָּרָמָה. אַחַת שֶׁהָיְתָה בִּגְבוּל בִּנְיָמִן וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (תענית ה ב): הִיא הָיְתָה רָמָה שֶׁל שְׁמוּאֵל, וּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת הֵן, וְכֵן מִדְרָשׁוֹ: וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה, בִּזְכוּת הָאֶשֶׁל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בָּרָמָה, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עָלָיו:
פסוק יג:וְשָׁאוֹל לוֹ בֵּאלֹהִים. עֲשִׂיתוֹ מֶלֶךְ, שֶׁאֵין נִשְׁאָלִין בָּאוּרִים וְתֻמִּים לְהֶדְיוֹט:
פסוק יד:וְסָר אֶל מִשְׁמַעְתֶּךָ. כְּמוֹ ״וַיָּסֻרוּ אֵלָיו״ (בראשית יט:ג), וְקָרַב לְשִׁמּוּשְׁךָ וְאֶל שְׁמַע דְּבָרֶיךָ, וְכִי הָיָה לִי לְהָבִין שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתְךָ:
פסוק טו:הַיּוֹם הַחִלֹּתִי לִשְׁאָל לוֹ. בִּתְמִיהַּ, זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ, שֶׁמִּנָּהוּ מוֹצִיא וּמֵבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָז אֲנִי שׁוֹאֵל לוֹ בֵּאלֹהִים:
פסוק טו:חָלִילָה לִּי. מֵעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה לִמְרֹד וּמַעַל:
פסוק יז:לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו. אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא הָיוּ:
פסוק יז:וְלֹא אָבוּ. דָּרְשׁוּ אַכִּין וְרַקִּין (יהושע א:יח): כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְגוֹ׳, יָכוֹל אֲפִלּוּ לִדְבַר עֲבֵרָה תַּלְמוּד לוֹמַר ׳רַק׳:
פסוק יח:לְדוֹיֵג. נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ, אָמַר לוֹ נִתְפַּסְתָּ כְּדָג, אַתָּה הִלְשַׁנְתָּ עֲלֵיהֶם, אַתָּה הֲרֹג אוֹתָם:
פסוק כב:אָנֹכִי סַבֹּתִי. סִבַּבְתִּי הַדָּבָר עַד שֶׁבָּא לִידֵי כָּךְ:
פסוק כג:כִּי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי. אָדָם אֶחָד רוֹדֵף שְׁנֵינוּ, בִּמְקוֹם שֶׁאִמָּלֵט שָׁם אֲנִי, תִּמָּלֵט אַתָּה, כִּי בְּמִשְׁמַרְתִּי תִּהְיֶה תָמִיד, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי מַאן דְּבָעֵי לְמִקְטְלִי בָּעֵי לְמִקְטְלָךְ״. וְיֵשׁ עוֹד לְפָרֵשׁ; כִּי אֲשֶׁר יֹאהֲבֵנִי יֹאהֲבְךָ, וַאֲשֶׁר יִשְׁמֹר אֶת נַפְשִׁי יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ, וְיֵשׁ דֻּגְמָא בַּמִּקְרָא ״אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ״ (משלי כט:י), הֲרֵי כָּאן בַּקָּשַׁת נֶפֶשׁ לְטוֹבָה:
