האם הספידו את יהושע?
הקדמה
בפרקנו, לקראת סוף ספר יהושע נאמר:
כט. ויהי אחרי הדברים האלה [- האספה בשכם], וימת יהושע בן נון עבד ד', בן מאה ועשר שנים.
ל. ויקברו אֹתו בגבול נחלתו, בְּתִמְנַת סֶרַח אשר בהר אפרים, מִצְפוֹן להר געש.
פסוקים אלו נראים פשוטים מאד, ומתארים רק את מות יהושע ומקום קבורתו. אבל חז"ל למדו דברים רבים מהכתוב בפסוקים אלו, וממה שאינו כתוב בהם.
א. "בתמנת סרח... מצפון להר געש"
כתב רש"י (ל):
בתמנת סרח - כך שְמה, ובמקום אחר הוא קורא אותה: 'תִמְנַת חֶרֶס' (שופטים ב, ט), על שם שהעמידו תמונת החמה על קברו, לומר: זה הוא שהעמיד החמה, וכל העובר עליה אומר: 'חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת'.
כלומר: השינוי בשם המקום מלמד על מעשה מיוחד שעשו בני ישראל לכבודו של יהושע: שהעמידו תמונת חמה על קברו, כדי שכל מי שיעבור שם יאמר: "חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת".
כיצד למד רש"י מהמלה "חרס" על תמונת החמה?
כתב הרד"ק (ל):
בתמנת סרח - ובספר שופטים: 'בתמנת חרס'. ורבותינו דרשו בו: 'סרח' שמה, ולמה קראה 'חרס'? בשביל שנקבר שם יהושע, שהעמיד חמה לישראל, והחמה תקרא חרס, כמו: 'האומר לַחֶרֶס ולא יזרח' (איוב ט, ז).
כעין זה למדנו גם בפרשת גדעון (שופטים ח, יג): "וישב גדעון בן יואש מן המלחמה, מלמעלה החרס", פירש רש"י: "מלמעלה החרס - עד שלא שקעה השמש, בעוד החמה נראית גבוה". וכן כתב הרד"ק: "מלמעלה החרס - כמו שתרגם יונתן: 'עד לא מיעל שמשא', קודם בא השמש".
כן למדנו גם בפרשת שמשון (שופטים יד, יח): "ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי, בטרם יבא החרסה", פירש רש"י: "בטרם יבא החרסה - לפני שקיעת החמה, שעדיין היה להם שהות עד הערב". וכן כתב הרד"ק: "החרסה - השמש, כמו: 'האומר לחרס ולא יזרח'. והה"א נוספת כמו 'החדרה'. הטעם שאם בא השמש ביום השביעי טרם הגידם החידה היו נותנים לו שלושים סדינים, כי כבר שלמו שבעת הימים, לפיכך דחקו להגיד בטרם בא השמש".
לפי זה נראה שבני ישראל דאגו לכבודו של יהושע, וציינו שהוא העמיד את השמש במלחמה באמורי, דבר שעליו אמר הנביא: "ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו, לשמֹע ד' בקול איש" (י, יד), כדי שכל העובר על קברו יצטער עליו צער רב!
אבל כתב רש"י בהמשך ביאורו לאותו פסוק: "להר געש - מלמד שרעש עליהם ההר להורגם, לפי שלא הספידוהו כראוי".
לכאורה דברי רש"י אלו הם בניגוד לדבריו הקודמים!
ב. "הזקנים אשר האריכו ימים"
בהמשך הפסוקים שם נאמר:
ויעבֹד ישראל את ד' כל ימי יהושע, וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע, ואשר ידעו את כל מעשה ד' אשר עשה לישראל.
פסוק זה משבח את בני ישראל שעבדו את ד' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים, ומסביר שהסיבה היא שהם ראו את כל הניסים שעשה ד' לישראל. ואכן, בכל ספר יהושע לא מפורש חטא של בני ישראל, מלבד החטא של עכן (יהושע ז, א).
עוד מתאר הפסוק שהזקנים האריכו ימים אחרי מות יהושע. אבל כתב שם רש"י:
האריכו ימים - ימים האריכו, שנים לא האריכו, שנענשו.
רש"י לא כתב בפירוש על מה נענשו, אבל ממה שכתב לפני כן נראה שהכוונה היא שהם נענשו על כך שלא הספידו את יהושע כראוי.
אכן כך כתב רש"י בפירוש בספר שופטים (ב, ז):
אשר האריכו ימים וגו' - ימים האריכו, שנים לא האריכו, לפי שנתעצלו בהספדו, הוא שנאמר: 'הר געש' (פסוק ט), שרעש עליהם ההר להורגן.
מדברי רש"י עולות מספר נקודות:
א. בני ישראל לא הספידו את יהושע כראוי.
ב. ד' הקפיד על בני ישראל על שהם לא הספידו את יהושע כראוי, וההר געש עליהם להורגם.
ג. מלשון רש"י, שאמר: "שרגש עליהם ההר להורגם", ולא אמר: "שרגש עליהם ההר והרגם" משמע שההר רגש ואיים להורגם, אך הוא לא הרגם.
ד. מתוך אותה הקפדה, הזקנים לא האריכו שנים אחרי יהושע.
ה. העמידו תמונת חמה על קברו של יהושע, כדי שכל העובר שם יאמר: "חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת".
יש לשאול על כך מספר שאלות:
- מנין למדו חז"ל שבני ישראל לא הספידו את יהושע כראוי?
- מנין למדו חז"ל שההר רגש להורגם? האם רק מפני שנזכר כאן "הר געש"?
- מדוע האִיוּם היה דווקא שההר רגש להורגם?
- מדוע בסופו של דבר בני ישראל לא נענשו, אלא ההר רק רגש להורגם?
- מדוע הזקנים כן נענשו שלא האריכו ימים?
- לכאורה דברי רש"י שהעמידו תמונת חמה על קברו, כדי שכל העובר שם יאמר: "חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת", נראים כהספד גדול, ומדוע כתב רש"י שלא הספידוהו כראוי?
- כיצד יתכן שבני ישראל לא הספידו את יהושע כראוי?
- עוד יש לשאול שאלה כללית: מדוע הדברים כל כך נסתרים בפסוקים?
במאמר קצר זה נעסוק רק בשתי השאלות הראשונות.
ג. מנין למדו חז"ל שבני ישראל לא הספידו את יהושע כראוי?
על השאלה הראשונה - מנין למדו חז"ל שבני ישראל לא הספידו את יהושע כראוי - כתבו התוספות במסכת שבת (קה ע"ב בד"ה "שרגש"):
משום דלא אשכחן דכתיב ביה: 'ויבכו אותו שלשים יום' כמו במשה ואהרן.
כלומר: חז"ל דייקו לא רק ממה שכתוב, אלא גם ממה שלא כתוב, והיה מצופה שיהיה כתוב. כיון שלגבי אהרן כותבת התורה: "ויראו כל העדה כי גוע אהרן, ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל" (במדבר כ, כט), וכן לגבי משה כותבת התורה: "ויבכו בני ישראל את משה בערבֹת מואב שלשים יום" (דברים לד, ח), היינו מצפים שיהיה כתוב בספר יהושע שבני ישראל בכו את יהושע שלשים יום. וכיון שלא כתוב בכלל שבני ישראל בכו את יהושע, הבינו חז"ל שבני ישראל התעצלו בהספדו.
יש להוסיף על דברי התוספות, שלא רק על משה ואהרן, שהוציאו את ישראל ממצרים באותות ובמופתים ופרנסו את ישראל כל ארבעים שנות המדבר, נאמר שבני ישראל בכו עליהם, אלא גם על שמואל הנביא, שחי שנים רבות אחרי יהושע, נאמר שכל ישראל ספדו לו: "וימת שמואל, ויקָבְצו כל ישראל ויספדו לו" (שמ"א כה, א), וכן: "ושמואל מת, ויספדו לו כל ישראל" (שם כח, ג).
ד. מנין למדו חז"ל שההר געש להורגם?
על השאלה השניה - מנין למדו חז"ל שההר געש להורגם, האם רק מפני שנזכר כאן "הר געש" - כתב הרד"ק (יהושע כד, ל):
מצפון להר געש - רבי ברכיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: חזרנו על כל המקרא, ולא מצאנו מקום ששמו 'הר געש'! אלא מה הוא 'הר געש'? על ידי שנתרשלו ישראל בו ולא הספידוהו כראוי, רצה הקב"ה להגעיש עליהם ההר (רות רבה פתיחתא ב). רצונם לומר שגעש ההר ביום קבורתו.
אם כן חז"ל דרשו שההר געש עליהם להרגם, מתוך שלא מצאנו בשום מקום נוסף בכל התנ"ך את הביטוי "הר געש"!
אבל יש לשאול שמצאנו בתנ"ך מקום בשם "נחלי געש" (שמו"ב כג, ל ודהי"א יא, לב), ואם כן גם כאן ניתן לומר שמדובר על מקום בשם "הר געש"!
נראה שדברי חז"ל מסתמכים על כך שתמנת סרח נזכרה בספר יהושע עוד קודם לכן, ושם לא נאמר עליה שהיא מצפון להר געש, אלא רק: "ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע... את תמנת סרח, אשר בהר אפרים" (יט, מט-נ). ומדוע שם לא נאמר שהיא "מצפון להר געש"? והרי היה מתאים יותר שהתיאור המפורט יופיע במקום הראשון שבו נזכר המקום, ולא במקום האחרון!
על כך אמרו חז"ל שלא מצאנו בשום מקום אחר מקום ששמו "הר געש", אפילו לא ביחס לתמנת סרח, אלא רק ביחס למות יהושע וקבורתו, ובזה רמז הנביא על כך שהתעצלו בהספדו של יהושע, ולכן געש עליהם ההר להורגם.
סיום
למדנו שפסוקים שנראים פשוטים, ואין בהם לכאורה שום חידוש מיוחד, יכולים להיות בעלי משמעות עמוקה מאד, מתוך השוואה למה שכתוב במקומות אחרים.
עוד למדנו שחז"ל דייקו לא רק ממה שכתוב במפורש בפסוקים, אלא גם ממה שאינו כתוב והיה מצופה שיהיה כתוב
ועיין בהרחבה על התשובות לשאר השאלות בספרי "הדר הנביאים".