ויראהו ה' את כל הארץ. כתב הרמב"ן את כל ארץ ישראל אשר מעבר לירדן ואחרי כן הזכיר שהראה לו: את הגלעד עד דן. פי' מן הגלעד כי משה הי' עומד בחלקו של ראובן וחצי הר הגלעד ועריו הי' לבני ראובן וחציו למנשה על כן יש לפרש מן הגלעד (עד דן) איננו (או היה) גלעד בלבנון שהוא בארץ ישראל דכתיב גלעד אתה לי ראש הלבנון והזכיר עד דן שהוא סוף תחום א"י דכתיב שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע והזכי' אפרים ומנשה שהוא בצפונו של ארץ ישראל וארץ יהודה בדרומה דכתיב יהודה יעמוד על גבולה מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון ויהודה נטל כל דרומה של ארץ ישראל מהירדן ועד הים ודן נטל בצפונית מערבית והזכי' נפתלי הסמוך ליהודה ממזרח ולא הזכיר אשר ויששכר כי היו בתוך אפרים ומנשה דכתיב ובאשר יפגעו מצפון וביששכר ממזרח ולא הזכיר שמעון כי לקח חלקו מבני יהודה ולא הזכיר בנימין שהיה גבולם בין בני יהודה ובין בני יוסף והזכיר עד הים האחרון בשביל זבולון שהוא לחוף ימים או שהיה זבולון בכלל הנגב והככר והזכיר בקעת יריחו בעבור שהיא בקעה עמוקה ולא היתה נראת מראש ההר והראה אותה לו במעשי הנס. והכלל שהראה לו כל נחלת ישראל דכתיב זאת הארץ אשר נשבעתי וכו' ורבותינו בספרי דרשו במקומות האלה הנזכרים בכתוב. והראה לו הארץ בעבור שהיא מלאה כל טוב ומאשר הי' גלוי לפניו יתברך רוב אהבה שאהב משה את ישראל ואת הארץ שמחו בראות הטובה בראות עיניו:
אשר ידעו ה' פנים אל פנים. פי' רש"י שהי' לבו גס בו ומדבר עמו כל שעה שירצה והקשה רמב"ן א"כ הי' לו לומר אשר ידע ה' פנים אל פנים ופי' הוא מלשון ואדעך בשם פי' לא קם נביא אשר גילה לו השם להיות אליו פנים אל פנים בדבור וכן מה אדם ותדעהו שתעשה לו כבוד לשום דעתו עליו. ויתכן בעבור ששני אנשים המתראים פנים אל פנים נודעים זה לזה בראיה ההיא לכך אמר שידעו השם פא"פ ובכל ישראל נאמר פנים בפנים דבר ה' עמכם אבל שם פי' מתוך האש לומר שלא ראוהו פנים ממש [ר"ל להיות בדבור זה היכר עצם וידיעה מוחלט' כמו גבי משה] אלא שמעו מתוך האש:
לכל האותות. פי' לא קם נביא בישראל לכל האותות. א"נ חוזר על אשר ידעו ה' פא"פ לכל האותות והמופתים שעשה שכולם נעשו (בשמו הגדול) ושמעם. והנה גם בשאר נביאים נשמעו אותות ומופתים כאליהו שעשה מופתים רבים אבל ההפלגה למשה רבינו אמרו במדרש כל הנביאים כולם היו עושים נסים ע"י תפילה כחמה ליהושע ובן הצרפת ועצירת גשמים לאליהו ובן השונמית לאלישע אבל משה מיד הי' עושה ואין המדרש זה ברור. ורמב"ם כתב במורה נבוכים כי ההפלגה למשה הוא מה שאמר לפרעה לכל עבדיו ולכל ארצו ולעיני כל ישראל כי הי' לעיני החולקים עליו ולעיני המסכימים עמו אבל שאר נביאים עשו אותות ליחידים מבני אדם כענין ספרה נא לי וכן כולם. וכתב רמב"ן ואיננו נכון כי עצירת גשמים לאליהו וביאתם הי' דבר מפורסם מאד וגם כן היה גזירת אליהו באמרו חי ה' אם יהי' שנים האלה טל ומטר וכן עמידת השמש ליהושע הי' לעיני כל ישראל וראו אותו מסוף העולם ועד סופו וכן קריעת הירדן כקריעת הים סוף נעשה לכל ישראל. אבל לפי פשוטו של מקרא הכל קשור ומחובר לשל מעלה לא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פא"פ ולעשות אותות ומופתים ביד חזקה ומורא גדול כמשה ואם עשו מקצת מהם לא הגיעו לרובם ולא למעלה הגדולה שבהם כי לא הי' כיום סיני לפניו ולאחריו וכן לא הגיעו אותות הנביאים לזמן גדול כמו שהגיע הוא ע"ה כי אות המן תמידי ארבעים שנה ועמוד האש וענן גם הבאר והשליו על דעת רבותינו ולכתם המדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון ולא חסרו דבר:
ולכל היד החזקה. פי' הרמב"ן זו קריעת ים סוף שנאמר בו וירא ישראל את היד הגדולה: ולכל המורא הגדול. זו מעמד הר סיני שנאמר למען תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ולפיכך הזכיר באלו שנעשו לעיני כל ישראל שמתחילה הזכיר כל מה שנעשה לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו. ובספרי יש ולכל היד החזקה זו מכת בכורות שנאמר כי ביד חזקה ישלחם ולכל המורא גדול זו קריעת ים סוף ד"א ולכל המורא הגדול זו מתן תורה: אשר עשה משה. פי' הרמב"ן שהבין והראה את הכל לעיני כל העם כמו הנפש אשר עשו בחרן. לעשות את יום השבת כי משה לא עשה היד החזקה והמורא הגדול רק הכינם ובעבורו נעשו לעיני כל ישראל - חזק:
סליק ותכל העבודה עבודת הקודש בעה״י ביום הששי עש"ק ר"ח מרחשון אליהו נביא במהרה לבוא אלינו ע"מ ב"ד לפרט פה הנובר קהל הקודש יראי אלהים ישרי לב מחזיקי אמונה במעשי צדקה וג"ח אנשי חכמה ומדע מתהלכים בתמים ושלימות עם אלהים ואנשים היות כעם ככהן ה"ה מנהיגם הרב המאה"ג שלשלת היוחסין מו' נתן אדלער ני׳. ואמת שקטנה היריעה מהחל לפרט ולספר טובות כל או"א כאשר קצרתי בספורי במעשי החסד משלומי אמוני ישראל דק״ק פפד"מ יע״א שהרבה נגידים נ״י הטיבו עמדי מאוד ואיזה מהם הגדילו לעשות לעזרני בכל ענינים וכ״כ יחידי סגולה דק״ק קאפפענהאגען ואם רציתי לפרט הי׳ ראוי לפרט טובות כל או״א אלי והדבר הזה אי אפשר מכמה טעמים לכן נקטה נפשי ולהזכיר צדקתם בכלל וכולם שוים לטובה להשיב נפש עיפה ולתמוך נכה ודכא רוח אשר בכל תפוצות הארץ לא יערוך אומה ולשון לנוחלי מידות אבינו אברהם. ע"כ פרשתי ידי אליך אלהי אברהם זכור ליראיך חסדם טובתם וצדקתם ע״ע אמן.
