יערוף כמטר לקחי. הנה תורתי היא תערוף ותבא בשטף כמטר למבינים המוכנים לקבל מבוע מקור חכמה: תזל כטל אמרתי ונותנת ג''כ כפי הנגלה ממנה איזו ידיעה להדיוטות שעם היותה מועטת היא טובה מאד כטל באופן שהיא כשעירים עלי דשא שהמשכילים יביטו נפלאות ממנה. וכרביבים עלי עשב שגם ההדיוטות יקנו בה איזה מדע להכיר בו בוראם באופן מה. א''כ אתם ישראל שקבלתם אותה: כי שם ה' אקרא הנה קורא שם ה' הוא המתפלל כאמרו קראתי שמך ה' מבור תחתיות וכן ושמואל בקוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם. אמר א''כ כאשר אתפלל על קבוץ גליות באמרי כנשר יעיר קנו ועל ביאת המשיח באמרי ה' בדד ינחנו ובסוף השירה באמרי הריננו גוים עמו אתם שידעתם גדלו במופתים שכליים מבוארים בתורתו. הבו גודל לאלהינו. אל תיחסו אליו השתנות על מה שיסופר בשירה מהעתידות לישראל ושיהפך לכם לאויב כי ידעתם במופתי תורתו שהוא הצור בלתי משתנה לא קצרה ידו מהושיע ולא ככדה אזנו משמוע וגם כן לא תיחסו אליו עול אחרי שידעתם במופתים כי תמים פעלו במציאות. עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. ובזה נודע כי כל דרכיו משפט. דרכי טובו ומדת דינו כולם משפט בלי ספק: אל אמונה נאמן במה שנשבע לאבות להיטיב לבנים בזכותם של אבות: ואין עול בהביאו פורענות: צדיק צדקות אהב ובצדקתו לא יטוש את עמו: וישר הוא שלא לקפח שכר כל בריח: שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתול. אבל דור עקש ופתלתול לא בניו בתמימות הנה מומם בעגל שחת לאל יתעלה את המכוון כאמרו כי שחת עמך. כי הוא אמנם כיון לקדש את ישראל ולקדש שמו בעולמו על ידם שיהיו למאורות במין האנושי להבין ולהורות כאמרו כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. והם השחיתו כל זה בעגל: הלה' תגמלו זאת אחר שכיון לתתכם ממלכת כהנים. האמנם ראוי שתגמלו לו זאת שתקלקלו מכוונתו לחלל את שם קדשו ולמנוע שלא ישיג את התכלית שכיון באמרו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו: עם נבל בזוי בהיותך כפוי טובה ומשלם גמול רע למיטיב על היפך הנדיב הנכבד בהיטיבו למי שלא היטיב עמו מעולם: ולא חכם כמדיניות להבין אחרית דבר מה יהיה המושג: הלא הוא אביך קנך לא אב טבעי הנותן מציאות מה במקרה אבל הוא אב רצוניי שנתן לך מציאות למען תהיה קנינו מוכן להשיג בך חפצו וסגולתו וזה כי הוא עשך לגוי כי לא היית גוי נחשב כלל: ויכוננך נתן לך הכנות שתהיה מוכן בהם להיות לו לעם סגולה:
זכור ימות עולם אחר שהשלים הקדמת השירה אשר בה הודיע שהמכוון ממנו הוא להגיד צדקת האל יתעלה שהוא אל אמונה להיטיב לעושי רצונו וברך ולא ישיבנה ואין עול במדת דינו נגדם. הואיל משה כאר זה בהגדת העבר והעתיד להודיע ראשונה כמה היתה כוונת האל ית' להשיג זה התכלית בכל המין האנושי בימות עולם ובשנות דור ודור ואיך כשלא עלה זה הגדיל ה' לעשות להעלות את ישראל אל גרם המעלות כאשר יעשה באחרית הימים עם השרידים אשר יקרא. שנית שנתן להם מקום נכון לעבדו בשמחה ובטוב לבב מרב כל וחמה מדו ושלמו רעה תחת טובה ומי שהחטיא כוונתו עם כל אלה אין ספק שהוא ראוי לעונש נמרץ. שלישית שבגודל עונם נפלו במכמורי רשעים והיו ראוים לכליון חרוץ לו יחלול ה' שמנע מזה. רביעית הודיע סכה אשר בגללה תחיה להם כאלה כאחרית הימים. חמישית הודיע אופן הגאולה ורחמי האל ית' על שארית עמו והם חלקי פרשת האזינו שזכרו ז''ל ונתנו בהם סימנין. הזי''ו ל''ך. אמר אם כן זכור ימות עולם ותבין דרכי טובו וכמה כיוון להיטיב למין האנושי ככלל כשתזכור ראשונה מה שהיטיב לאדם הראשון בתחלת ימי עולם ויניחהו בגן עדן והוא קלקל ענינו: בינו שנות דור ודור ותבין שנית כמה היטיב לדורות והם השחיתו עד המבול. וכן שלישית מן המבול עד הפלגה והם קלקלו:
יצב גבולות עמים והציב גבולות עמים בהפלגה ולא אבדם לגמרי כמו שהיו חייבים: למספר בני ישראל בשביל בני ישראל שהיו מתי מספר והיו עתידים אז לצאת מאותם העמים.יעקב חבל נחלתו. שהוא ובניו עבדים לאל יתעלה: ימצאהו בארץ מדבר מצא לבבו של חלקו זה נאמן לפניו בארץ מדבר. כאמרו לכתך אחרי במדבר: יסובבנהו להר סיני כאמרו והגבלת את העם סביב: יבוננהו כאמרו והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם: יצרנהו משעבוד מצרים וממלאך המות: כאישון עינו כמו שנצר את אישון עינו של אדם כשיצרו שסבב את העין בכתנות עור כדי שלא יפסד עם היותו מוכן לכך:
כנשר יעיר קנו יהי רצון שכמו שחשב לעשות בסיני לולי חטאו בעגל יעשה לעתיד וקבל האל ית' תפלתו אז כאמרו אשרקם להם ואקבצם כי פדיתים: על גוזליו ירחף כאמרו והביאו בניך בחצן: יפרוש כנפיו יקחהו כאמרו ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל: ישאהו על אברתו כאמרו מי אלה כעב תעופינה:
...ואין עמו אל נכר כאמרו כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וכאמרו אלהי כל הארץ יקרא: ירכיבהו על במתי ארץ וזה יעשה מאחר שלא השיג חפצו במתן תורה הנזכר ויבקש זה שנית בתת להם הארץ בעבור ישמחו חוקיו להשלימם בהרכיבם על חלק מהארץ נשא במקום ובמעלה כאמרו צבי היא לכל הארצות וזה בהכנסם לארץ עתה: ויאכל תנובות שדי שלא טרחו בם כאמרו כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אוכלים:
ודם ענב תשתה חמר מיץ הענבים היה ראוי לשתיה בלתי רב מלאכה בו ובכן היו מתפרנסים שלא בצער וכל זה עשה להם האל ית' כדי שיהיה להם פנאי לעסוק בתורה ובמצות:
וישמן ישורון ויבעט והנה גם בעלי העיון שבהם הנקראים ישורון מן אשורנו ולא קרוב עשו כמו הבהמות הבועטות בבני אדם שנותנים להם מזון: שמנת עבית כשית הנה אתה ישורון קהל תופשי התורה ובעלי העיון פנית אל התענוגים הגשמיים ובזה עבית מחבין דקות האמת כאמרו וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא. כשית. כאמרו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבותם: ויטוש אלוה עשהו ולפיכך נטש ההמון אלוה עשהו: וינבל צור ישועתו בזהו כי נרעה אל רעה יצאו: בתועבות יכעיסוהו לגרום לשכינה שתסתלק מישראל:
לשדים לא אלוה שאינם נצחיים כמו שאמרו ז''ל על השדים שהם מתים כבני אדם: אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו כשהיו רואים איזה מין מן הנמצאות שלא ידעו מציאותו קודם לכן היו חושבים שיהיה לו איזה מסבב קדמון מיוחד אליו והיו עובדים אותו:
צור ילדך תשי וגם אתה ישורון המעיין בפנותך אל התענוגים תנשה חכמתך וידיעתך בגדלו: ותשכח אל מחוללך שהטיב עמך כאמרו אנכי אנכי הוא מנחמכם ותשכח ה' עושך נוטה שמים כו':
וינאץ מכעס בניו ובנותיו ואחר שלא השיג שלמותם בארץ בחר שלישית לצרפם בגלות ובזה ומאס בכעסו את בניו ואת בנותיו לא רחם על הקטנים ולא על כבוד הבנות:
אסתירה פני מהם מן הבנים והבנות: אראה מה אחריתם רואה אני שאין בהם תקות תשובה באחרית: כי דור תהפוכות המה הפכו להם לב אחר נוטה מדרכי האל ית': בנים לא אמון בם שלא למדו מאבותם דבר אמתי:
הם קנאוני בלא אל האבות קנאוני בלא אל בבית ראשון: כעסוני בהבליהם בבית שני: ואני אקניאם בלא עם בבית ראשון שהחריבוהו כשדים שנאמר בהם הן אין כשדים זר העם לא היה: בגוי נבל אכעיסם שהחריבה אותו מלכות שלא היתה הוגנת שלא היה להם לא כתב ולא לשון:
כי אש קדחה באפי כי יסרתים כדי שיבועו. ותוקד עד שאול תחתית. הוסיפו על חטאתם פשע באופן שהבעירו את חמתי עד שאורידם לשאול תחתית כענין אחז כאמרו ובעת הצר לו ויוסף למעול מעל בה': ותלהט מוסדי הרים הסירה מהם כל ראשי העם כאמרו אסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה גבור ואיש מלחמה יועץ ונביא כו':
ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה ומהדרים תשכל האימה את הבחורים והבתולות:
אמרתי אפאיהם אשאיר איזו פאה מהם והמותר אכלם כמו שאעשה באחרית הימים אחרי שלא השגתי שלמותם לא במתן תורה ולא בארץ ישראל ולא בגלות כאמרו כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה כאשר: אמר ה' ובשרידים אשר ה' קורא:
לולי כעס אויב אגור שמתוך כעס שיכעסו על אותם השרידים יש לחוש: פן יאמרו לאותם השרידים: ידנו רמה להכחיד את ישראל מגוי ונשארתם מתי מספר: ולא ה' פעל כל זאת שתחשבו להמלט על ידו. אבל בחיות ישראל רבים ונפוצים בארצות רבה לא יעלה על לב להשתדל בזה כאמרם מאי דכתיב צדקות פרזונו בישראל צדקה עשה הקב''ה בישראל שפזרם:
כי גוי אובד עצות המה הבבליים:
לו חכמו ישכילו זאת איך נפלו ישראל בידם נגד הטבע בעונם: יבינו לאחריתם ובזה היו מבינים מה יהיה באחריתם ברוב פשעיהם:
איכה ירדוף אחד אלף היה להם להבין שאין זה בטבע שאחד ירדוף אלף: אם לא כי צורם מכרם הוא נלחם בם והסיר תקפם ובכן נשתה גבורתם והיו לנשים:
...ואיבינו אע''פ שכשדים שחיו אויבי ה' ואויבי עמו כמו שהעיד באמרו לולי כעס אויב אגור ובאמרו מדאש פרעות אויב: פלילים הם בעלי מחשבות שכליות: כי מגפן סדום גפנם והטעם שאין בהם תבונה בזה הענין הוא מפני שהם מתגאי' ונותני' כל מחשבתם להשיג תענוגי גופם בלבם כמו אנשי סדום ולהשיג זה היו מואסים כל מיני גמילות חסדים כמו שהעיד הנביא באמרו הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה: ענבמו ענבי רוש ומזה הגפן יצמחו אצלם ענבי רוש שהם מעשים רעים ומזיקים לבריות וזה בהשתדלם לשים עיניהם ולבם על בצעם ועל דם הנקי לשפוך: אשכלות מרורות למו ובזה יקנו דעות רעות וכוזבות לדבר על ה' תועה ויאמרו לא יראה יה:
חמת תנינים יינם והנה באותם אשכולות נמצא יין שהוא חמת תנינים משומר בענביו והוא פורענות:
הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי כאמרו כי סתומים וחתומים הדברים: חָתוּם בְּאוצְרתָי. כְּאָמְרו "כִּי סְתוּמִים וַחֲתוּמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ " (דניאל יב, ט). לי נקם עלי מוטל להשיב נקם לצדי: ושלם וגם כן תשלום מדה כנגד מדה: לעת תמוט רגלם כשתתמלא סאתם:
...ועל עבדיו יתנחם יתנחם על הרעה הראויה לעמו וירחם עליהם בשביל עכדיו שבתוכם כאמרו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל: כי יראה כי אזלת יד והטעם שיתנחם אז על הרעה הראויה לעמו ושזה יעשה בשביל עבדיו: ואפס עצור ועזוב ויראה שאין להם עוד ממון עצור בבית ולא עזוב בשדה: וְאָמַר. הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל. אֵי אֱלהֵימו. שֶׁל אֻמּות הָעולָם. כִּי אָז אָמְנָם יָסִיר שִׁלְטון כָּל שָׂרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, כְּאָמְרו "יִפְקד ה' עַל צְבָא הַמָּרום בַּמָּרום, וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל אֲדָמָה" (ישעיה כד, כא). יָקוּמוּ וְיַעַזְרוּכֶם. וּכְמו כֵן יאמַר הָאֵל לְיִשְׂרָאֵל: אַיֵּה הָאֻמּות וּמַלְכֵיהֶם שֶׁיָּקוּמוּ וְיַעַזְרוּכֶם מִן הַדִּין שֶׁלִּי, כְּמו שֶׁהֱיִיתֶם חושְׁבִים לְהִתְגּונֵן בָּהֶם בַּגָּלוּת. ראו עתה כי אני אני הוא שהייתי מביא עליכם פורענות: ואין אלהים עמדי ולא היה זה מכח שדי מעלה וצבא השמים: אני אמית ואחיה כאמרו והעליתי אתכם מקברותיכם: מחצתי במכת נע ונד כאמרו והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים: ואני ארפא כאמרו ביום הביש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא:
כי אשא אל שמים ידי להשבע כענין וירם ימינו ושמאלו אל השמים: ואמרתי חי אנכי לעולם אשבע שכמו שאני חי לעולם כענין אמרו וישבע בחי העולם:
אם שנותי אע''פ שהדדתי נגד ישראל בימי החורבן את ברק חרבי לא פי חרבי: ותאחז במשפט ידי ואע''פ שאח''כ תאחז במשפט ידי נגדם כי ידין ה' עמו. מכל מקום:
אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי. הַנָּקָם שֶׁעָשׂוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרו "יַעַן עֲשׂות אֱדום בִּנְקום נָקָם לְבֵית יְהוּדָה" (יחזקאל כה, יב), אָשִׁיב לָהֶם אותו הַנָּקָם, כְּאָמְרו "וְנָתַתִּי נִקְמָתִי בֶּאֱדום בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (שם שם יד). וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. תַּשְׁלוּמֵי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּאָמְרו "כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ כֵּן יֵעָשֶׂה לָּךְ, גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּראשֶׁךָ" (עובדיה טו). אַשְׂכִּיר חִצַּי מִדָּם, וְחַרְבִּי תּאכַל בָּשָׂר. כְּאָמְרו "כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּו אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיה סו, טז). מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה. כְּאָמְרו "וְרַבּוּ חַלְלֵי ה'" (שם). הרנינו גוים שיכירו כולם כי ישר ה' ולא עולתה בו כאמרו ישמחו וירננו לאומים כי תשפיט עמים מישור: עמו והרנינו עמו שיתנו תודה וקול זמרה: וכפר אדמתו בהשמה מהם ממה שנעשה בה: עמו ויכפר ג''כ עמו כל מה שעשו מחלול ה' וזולתו באופן שישיב שכינתו בתוכם כאמרו יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון:
אשר אנכי מעיד בכם היום בשירת האזינו שאני מעיד ומתרה בישראל שכמו שנתן להם האל ית' פרנסה שלא בצער כדי שיעבדוהו כן ישחיתם בהחטיאם כוונתו: אשר תצוום את בניכם בסוף ימיכם הזכירו בצוואתכם לבניכם כל אלה הדברי' ותצוום שישמרו מאוד לנפשם פן ישחיתון כמו שצוה דוד לשלמה בנו: לשמור לעשות כדי שהבנים ישמרו ויעשו:
וראה את הארץ לתת שם ברכתך:
ומות בהר קבל עליך המיתה לכפרה על אשר מעלתם: והאסף אל עמיך ובזה תאסף בצרור החיים עם הכשרים כמוך:
