פסוק א:וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, תשרי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, ראש השנה, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. יוֹם תְּרוּעָה, תקיעת שופר יִהְיֶה לָכֶם.
פסוק ב:וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה': פַּר בֶּן בָּקָר – אֶחָד, אַיִל – אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – שִׁבְעָה, תְּמִימִם.
פסוק ג:וּמִנְחָתָם – סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן: שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל
פסוק ד:וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.
פסוק ה:וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.
פסוק ו:קרבנות אלה הם מִלְּבַד עֹלַת ראש הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ, שהרי חג זה חל באחד לחודש, וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם – כְּמִשְׁפָּטָם המפורט לעיל, לְרֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה לַה'.
פסוק ז:וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, יום הכיפורים מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, אך ביום זה – וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. זהו יום צום. יתר על כן, כָּל מְלָאכָה, לא רק מלאכת עבודה אלא גם מלאכות שהן לצורך אוכל נפש לֹא תַעֲשׂוּ, כמו בשבת.
פסוק ח:וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַה' רֵיחַ נִיחֹחַ: פַּר בֶּן בָּקָר – אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם. קרבן זהה למוסף של יום התרועה.
פסוק ט:וּמִנְחָתָם – סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן: שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד,
פסוק י:עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.
פסוק יא:שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – חַטָּאת. ברשימה זו נכללים קרבנות המוסף ואין בה פירוט לשאר הקרבנות המובאים באותם מועדים – מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים, הפר והשעיר המיוחדים ליום הכיפורים וכן עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.
פסוק יב:וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, חג הסוכות מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים מיום החמישה-עשר והלאה.
פסוק יג:וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה': פָּרִים בְּנֵי בָקָר – שְׁלשָׁה עָשָׂר, אֵילִם – שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ.
פסוק יד:וּמִנְחָתָם – סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן: שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד – לִשְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד – לִשְׁנֵי הָאֵילִם,
פסוק טו:וְעִשָּׂרֹון עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד – לְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים.
פסוק טז:וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
פסוק יז:וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי: פָּרִים בְּנֵי בָקָר – שְׁנֵים עָשָׂר, אחד מהפרים נחסר, אֵילִם – שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.
פסוק יח:וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. יש להכפיל את המנחות והנסכים לפי מספר הקרבנות.
פסוק יט:וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – חַטָּאת, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.
פסוק כ:וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אחד-עשר אֵילִם – שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.
פסוק כא:וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.
פסוק כב:וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
פסוק כג:וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי: פָּרִים – עֲשָׂרָה, אֵילִם – שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.
פסוק כד:מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.
פסוק כה:וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
פסוק כו:וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי: פָּרִים – תִּשְׁעָה. אֵילִם – שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.
פסוק כז:וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.
פסוק כח:וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
פסוק כט:וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי: פָּרִים – שְׁמֹנָה, אֵילִם – שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.
פסוק ל:וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.
פסוק לא:וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וּנְסָכֶיהָ.
פסוק לב:וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, היום האחרון של חג הסוכות, הנקרא בלשון חכמים 'יום ערבה', ובפינו 'הושענא רבה', פָּרִים – שִׁבְעָה, אֵילִם – שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.
פסוק לג:וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם.
פסוק לד:וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
פסוק לה:בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, ולא ביום השביעי כבחג המצות, עֲצֶרֶת, יום חג נוסף המסכם את ימי החג הקודמים תִּהְיֶה לָכֶם. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
פסוק לו:וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה': פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – שִׁבְעָה, תְּמִימִם.
פסוק לז:מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.
פסוק לח:וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
פסוק לט:קרבנות ציבור אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם, לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם, מעבר לקרבנות היחיד המובאים בימי הרגל או בימים אחרים למקדש.
