ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. כתב הרמב"ן כי בפעמים הראשונים היה מנחש ורוצה לקללם כנחש והיה השם בא אליו במקרה לא בכוונתו לנבואה ולא במעלתו שהגיעה אליה וכאשר נאמר לו כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל להרע להם הניח הנחשים ולא הלך לקראתם אבל שם פניו אל המדבר אשר ישראל שם שיראה אותם ויכון להם נפשו שיחול עליו הדבור מאת השם כאשר עשה עמו פעמים וכן היה לו על כן אמר לו:
ותהי עליו רוח אלקים. כי עתה היתה עליו יד ה' כאשר היא לנביאים כאשר אמר מי יתן את כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם ועל כן קרא עצמו:
שומע אמרי אל. כי נביא הוא. ואמר: אשר מחזה שדי יחזה. כי ראה אתה באספקלריא כנביאים הראשונים שנאמר בהם וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי או במדרגה למטה מהם כי מחזה שדי איננו שדי:
וירם מאגג מלכו. פרש"י מלך עמלק הוא וקרא שמו טרם הולידו. וכתב הרמב"ן ויתכן שהיה כל מלך בעמלק נקרא אגג כי מלך הראשון נקרא כן ונקראו בניו היושבים על כסאו כשמו כי רחוק הוא שיקרא הנביא שם הרשע בשמו בטרם נוצר בבטן:
ועתה ברח לך אל מקומך. ולא אמר לו לקללם יותר בשביל שאמר לו אורריך ארור וגם בשביל שאמר לו יאכל צריו שכלל כל צריו הקמים עליו שיאכלם ויאבדם כי מתחלה לא אמר לו אלא על מלכי כנען אבל כיון שאמר לו על כל צריו שיאבדם ידע שלא יוכל להם:
לכה איעצך. פי' הרמב"ן לפי שרצה לומר פורענות אומתו כדכתיב ומחץ פאתי מואב לכך אמר לו לכה איעצך כלומר אומר לך לצד אחד דרך עצה שלא ישמעו אחרים. פרש"י לכה איעצך ועוד אומר לך אשר יעשה וגו'. והנכון בעיני שאמר לו אגיד לך העצה אשר יעץ ה' שיעשה העם הזה לעמך באחרית הימים כמו זאת העצה היעוצה על כל הארץ ואמר איעצך כי השומע העצה נקרא נועץ. והנבואה הזאת לימות המשיח כי כל נבואותיו מוסיפות בעתידות מתחלה אמר שהם חלק השם ונחלתו ובשנייה הוסיף לו כובשם הארץ והרגם מלכיה ובשלישית ראה שבתם בארץ פרו ורבו על הארץ והעמידם מלך ינצח את אגג ותנשא עוד המלכות שראה דוד מתנשא עד למעלה ועתה בנבואה זאת הוסיף לראות ימות המשיח ולכך הרחיק הענין מאד ואמר אראנו ולא עתה וגו' שזאת עצת ה' שיעץ להיות באחרית הימים והוסיף עתה לקרוא עצמו יודע דעת עליון כאומ' יודע אני דעת פלוני פי' מה בלבו אפי' הדברים שלא יגיד על פיו וזה רמז לימות המשיח כענין שנאמר כי יום נקם בלבי ואמרו ליבא לפומא לא גלי. ואמר כאן וישא משלו ויאמר ולא הזכיר שהיתה זאת הנבואה כאשר הזכיר בשלשה פעמים הראשונים כי כיון שאמר נאום שומע אמרי אל ידוע כי היתה על יד ה' כאשר היה בשלישית:
דרך כוכב. בעבור כי המשיח יקבץ ישראל מקצה הארץ עד קצה הארץ המשילו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים. אמר שהוא רואה לזמן רחוק שידרוך כוכב מקצה השמים ויקום ממנו שבט ימשול: ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת. בן אדם שהוא אבי כל האומות. והזכיר פאתי מואב להודיע לבלק כי עמו לא יפול ביד ישראל עתה אבל באחרית הימים לא ינצל מיד השבט המושל. ופי' פאתי מואב לומר כי זה השבט יקרקר כל בני שת ולא ינצל מואב מידו אע"פ שהם קצוצי פאה ואין להם שם באומות ולא ילחמו בישראל:
והיה אדום ירשה. נבא על מפלת אדום שביד המשיח תהיה כי גלותינו היום ביד (רומי) שהוא מאדום והזכיר אדום כי הוא החולק על מלכותינו ובו נאמר ולאום מלאום יאמץ:
והאביד שריד מעיר. פי' מכל עיר שלא ישאיר שם שריד בשום עיר בעולם כי מתחלה אמר וקרקר כל בני שת ועתה אומר שלא ישאיר שריד ופליט. ור' אברהם פי' כל זאת הנבואה בדוד. וי"מ כל בני שת פי' בני לוט ובעבור שהזכיר פאתי (מואב) נבא גם על בני לוט והוא מגזירת חשופי שת וי"מ מגזרת כי השתות יהרסון ופירושו שיהרוס כל המדינות:
וירא את עמלק. פרש"י נסתכל בפורענותו של עמלק וכו'. והרמב"ן פי' יתכן שהוא כפשוטו שהיה בראש הפעור הנשקף על פני הישימון והביט כנגד עמלק היושב בהר ההוא ואמר כי הוא ראשית גוים עתה פי' נחשב ראש העמים כי גבורים היו ואנשי חיל למלחמה שאלמלא כן לא עלה בלבו להלחם בישראל ולא הוצרך משה לבחור אנשים ולתפלה ולנשיאות כפיו לחולשתו ובנה מזבח וקרא לו ה' ניסי וחשבה לנס גדול ולכן אמר כי הוא ראשית העמים ואחריתו יאבד יותר מכולם כמו שנאמר כי מחה אמחה זכר עמלק:
וירא את הקני. שראה גם כן את ארצם כי עם עמלק היה יושב וישא משלו ויאמר להם בדרך עצה איתן מושבך וגו' כלומר שים מושבך איתן ובסלע שים קנך שתסור ותרד מתוך עמלק פן תספה עמו ותשים בסלע איתן מושבך עם ישראל כמו שנאמר ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה וגו' את העם. ואמר:
כי אם יהיה לבער קין. כלומר אל תפחד בבואך בישראל כי אם תהיה לבער עמהם כי כאשר יגלו ישראל יבערו את הארץ מיושב: עד מה אשור תשבך. כלומר עד מתי יאריך הזמן שאשור תשבך ודאי לא יאריך לעולם כי תגאל מידו עם ישראל ואם תהיה עם עמלק תהיה אחריתך עדי אובד. ונשא משלו על אשור שיבוא גם עתו ואין מי שינצל מיום ה' הגדול והנורא על כל העמים שיבוא:
וצים מיד כתים. והם רומיים: וענו אשור. הנזכר. וענו עבר. שהם ישראל לומר שיענו המגלים והגולים: וגם הוא. עם כתיים יהיה עדי אובד בסוף. והנה השלים דבריו באובדן כתיים כי הם החיה הרביעית שתכרת ביד המשיח וזה דבר מפורסם מדברי רבותינו כי החיה הרביעית שראה דניאל הוא רומי (אשר) הגלתנו והיא אשר תאבד ביד המשיח במהרה בימינו. ואע"ג דכתיב בני יון אלישע ותרשיש וגו' אלמא שכתים המה בני יון והם החיה השלישית כך היה הענין ובני יון אלישע ותרשיש שלא היו רבים ונתייחסו על שם יון אביהם והם מלכות שלישית וכתים היה לגוי עצום ויחשב מלכות רביעית והיא שתחשב מלכותה עד מלך המשיח ותפול בידו. ור' אברהם פי' ראשית גוים שנלחם תחלה בישראל אחריתו עדי אובד בימי שאול שהמית מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק. ושים בסלע קנך אפי' אם תשים בסלע קנך לא יצילך כי תהיה לבער קין עד מה אשור תשבך לא יעזבך כי אם היית לבער ואשור לשון נקבה ופי' מחנה אשור וכאשר הזכיר שאשור ישבה הקני אמר גם עת יבא שיענה אשור ועבר עמו פי' העברים ששבה אשור כי הקנים היו יושבים עם ישראל. ויש אומ' שפירושו כמו ופגשו שם ציים שדמה אשור לציים שישום אדם מראותם. וטעם אוי מי יחיה משמו אל על מלך אשור ששם נפשו כמו אל או טעמו מי יחיה מהגזירות ששם אל בעולם על ידי מלך אשור כי מלך אשור נצח כל הגוים:
