וכל מערמיהם הלבישו. תאר או שם והאחד ממנו מערום בשקל מגדול:
פסוק יט:
כי הפריע ביהודה. מענין כי פרעה אהרן ענין גלוי כמו גלה ביהודה שנתגלו על ידו מעשיהם הרעים בפרהסיא:
פסוק כ:
ויצר לו ולא חזקו. י"מ אותו יוצא וכן לשום חתול לחבשה לחזקה, ואם הוא יוצא נפרשנו כן ולא חזק אותו מלך אשור, ולפי ששלח לו אחז לעזור לו אמר לו די שלא חזקו אלא בא עליו והצר לו וכן אמר ולא לעזרה כלומר אף על פי שנתן לו שוחד הועיל לו על רצין ועל פקח שהוא ירא מהם אבל גם עליו עלה והצר לו, ואם הוא עומד פי' ולא חזק ממנו כלומר לא היה לאחז חוזק ממלך אשור אלא היה לו גם כן אחר שהחריב דמשק ושומרון:
פסוק כז:
כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל. לפי שבמלכי יהודה היו בהם מלכי ישראל ודוד ושלמה קראם מלכי ישראל כלומר לא היה ראוי לבא במחיצתם:
