ביאור שטיינזלץ על דברי הימים ב כז

עדין שטיינזלץ

🔗 שתף
פסוק א:
בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה היה יוֹתָם בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁה בַּת־צָדוֹק.
פסוק ב:
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו, שבסך הכול נהג כראוי, רַק לעומת אביו עֻזיהו, יותם לֹא־בָא אֶל־הֵיכַל ה' להקריב. לו לא היו יומרות, שכן למד את הלקח מניסיונו של אביו. המלך יכול היה לדאוג למקדש ולנעשה בסביבתו, וְאולם עוֹד הָעָם מַשְׁחִיתִים בימיו, שכן על העם קשה היה לו להשפיע, והבמות הפרטיות לא סרו.
פסוק ג:
הוא היה מלך פעלתן כאביו. הוא המשיך את עבודתו של עֻזיהו בבנייה, בביצורים ובחיזוק הגבולות: הוּא בָּנָה אֶת־שַׁעַר בֵּית־ה' הָעֶלְיוֹן, וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל, מבנה או שטח מבוצר ומוגבה בָּנָה לָרֹב.
פסוק ד:
וְעָרִים חדשות בָּנָה במקומות שונים בְּהַר יְהוּדָה, וּבֶחֳרָשִׁים, מקומות מיוערים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת, מבצרים וּמִגְדָּלִים לשם הגנה ותצפית.
פסוק ה:
וְהוּא נִלְחַם עִם־מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן, וַיֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם, גבר על העמונים, וַיִּתְּנוּ־לוֹ בְנֵי־עַמּוֹן בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכַּר־כֶּסֶף, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּרִים. הכור היא מידת נפח המכילה למעלה מ-210 ליטר, חִטִּים, וּשְׂעוֹרִים – עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כורים. אלה הן כמויות הגונות אבל לא אדירות, שהרי ממלכת בני עמון לא הייתה ממלכה גדולה. זֹאת הֵשִׁיבוּ לוֹ בְּנֵי עַמּוֹן בתור קנס באותה שונה וכן בַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִשִׁית.
פסוק ו:
וַיִּתְחַזֵּק יוֹתָם, כִּי הֵכִין, ביסס וכיוון את דְּרָכָיו לִפְנֵי ה' אֱלֹהָיו.
פסוק ז:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם וְכָל־מִלְחֲמֹתָיו וּדְרָכָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. יוֹתָם וְכָל־מִלְחֲמֹתָיו וּדְרָכָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.
פסוק ח:
בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, כאמור, וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
פסוק ט:
וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִיד כאחד המלכים הרצויים. וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

דברי הימים ב כז

א בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ יוֹתָ֣ם בְּמָלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְרוּשָׁ֖ה בַּת־צָדֽוֹק׃ ב וַיַּ֨עַשׂ הַיָּשָׁ֜ר בְּעֵינֵ֣י ה' כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ עֻזִּיָּ֣הוּ אָבִ֔יו רַ֕ק לֹא־בָ֖א אֶל־הֵיכַ֣ל ה' וְע֥וֹד הָעָ֖ם מַשְׁחִיתִֽים׃ ג ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת־שַׁ֥עַר בֵּית־ה' הָעֶלְי֑וֹן וּבְחוֹמַ֥ת הָעֹ֛פֶל בָּנָ֖ה לָרֹֽב׃ ד וְעָרִ֥ים בָּנָ֖ה בְּהַר־יְהוּדָ֑ה וּבֶחֳרָשִׁ֣ים בָּנָ֔ה בִּֽירָנִיּ֖וֹת וּמִגְדָּלִֽים׃ ה וְ֠הוּא נִלְחַ֞ם עִם־מֶ֣לֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן֮ וַיֶּחֱזַ֣ק עֲלֵיהֶם֒ וַיִּתְּנוּ־ל֨וֹ בְנֵֽי־עַמּ֜וֹן בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא מֵאָה֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים כֹּרִים֙ חִטִּ֔ים וּשְׂעוֹרִ֖ים עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים זֹ֗את הֵשִׁ֤יבוּ לוֹ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּבַשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית וְהַשְּׁלִשִֽׁית׃ ו וַיִּתְחַזֵּ֖ק יוֹתָ֑ם כִּ֚י הֵכִ֣ין דְּרָכָ֔יו לִפְנֵ֖י ה' א-להיו׃ ז וְיֶתֶר֙ דִּבְרֵ֣י יוֹתָ֔ם וְכָל־מִלְחֲמֹתָ֖יו וּדְרָכָ֑יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃ ח בֶּן־עֶשְׂרִ֧ים וְחָמֵ֛שׁ שָׁנָ֖ה הָיָ֣ה בְמָלְכ֑וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ט וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹתָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק