פסוק ד:ככתוב. כי עשה ככתוב בתורה ולתוספת ביאור אמר בספר משה:
פסוק ד:על בנים. בעבור עון הבנים:
פסוק ד:איש בחטאו ימותו. ר״ל כל המתים המה כל איש בחטאו ולא בחטא זולתו:
פסוק ה:לבית אבות וכו׳. לכל בית אב לבד ולכל שר אלף ומאה עם אנשיו לבד:
פסוק ז:כל בני אפרים. מלכות עשרת השבטים קרויה על שם אפרים על כי ירבעם המלך הראשון שעליהם היה מבני אפרים:
פסוק ח:כי אם בוא אתה. בוא למלחמה לבד ולא עמהם:
פסוק ח:יכשילך. ר״ל פן יכשילך ומענינו תבין חסרונו ור״ל אם יבואו עמך צבא ישראל פן יכשילך האלהים לפני האויב:
פסוק ט:ומה לעשות. ר״ל וכי אפסיד הכסף הלא לא יחזירו לי:
פסוק ט:יש לה׳ וכו׳. וימלא חסרונך ממקום אחר:
פסוק י:ויבדילם. מבין אנשי יהודה:
פסוק י:ויחר אפם. כי לבזיון יחשב להם:
פסוק יב:נבקעו. נבקע כריסם:
פסוק טו:אשר לא הצילו. ונראה א״כ שלא אלהים המה:
פסוק טז:הליועץ. וכי מי מינה אותך יועץ למלך:
פסוק טז:חדל לך. מדברך אלה:
פסוק טז:למה יכוך. מי מאנשי:
פסוק טז:כי יעץ אלהים. יעץ את עצמו:
פסוק יז:נתראה פנים. כאומר אין זה גבורה מה שבאו אנשיך פתאום והכו בעמי אך נתראה פנים בפנים ונדעה הגבורה עם מי:
פסוק יח:החוח. המשיל את אמציה לחוח ואת עצמו לארז וכאלו אומר אף אם דברת לשלום לכלימה יחשב לי להתחבר עמך מכ״ש לרדת עמך במלחמה:
פסוק יח:ותרמוס. על אשר נשאו לבו לדבר כזאת ורמז לו שאנשיו ירמסו אותו:
פסוק יט:אמרת הנה הכית וכו׳. ולדבר גבורה יחשב אצלך ולזה נתגאית ורוצה אתה להרבות כבודך בהלחמך עמדי:
פסוק יט:עתה. הואיל וקנית כבוד מה בנצחון אדום שב בביתך ותשאר בכבודך:
פסוק יט:למה תתגרה ברעה. למה תתגרה עמדי בעבור הביא עליך הרעה ותפול אתה ועמך:
פסוק כ:למען תתם. את אמציה ועמו ביד מלך ישראל:
פסוק כא:ויתראו פנים. ר״ל נלחמו פנים בפנים:
פסוק כג:משער אפרים. התחיל לפרוץ מן השער הנקרא שער אפרים ופרץ עד השער הנקרא שער הפונה והיה באורך ת׳ אמה:
פסוק כד:וכל הזהב. רוצה לומר ולקח את כל הזהב וכו׳ ומענינו תבין חסרונו:
פסוק כד:עם עובד אדום. עם כל הנמצא בבית עובד אדום כי בהיות הארון שם בימי דוד היה בביתו אוצרות הקדשים ונשארו שמה אף אחר שנלקח הארון משם:
פסוק כד:בני התערובות. הם בני השרים שהם ביד המלך לערבון שלא ימרדו בו האבות:
פסוק כז:ומעת וכו׳. ויקשרו מעת ההיא התחילו לקשור עליו ולמרוד בו:
פסוק כח:בעיר יהודה. ר״ל בהעיר המיוחדת אשר ביהודה והיא עיר ציון: