פסוק א:וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת־אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן של יהורם תַּחְתָּיו, כִּי את כָל בני יהורם הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים, גדוד הערבים שבא לַמַּחֲנֶה, כפי שסופר לעיל. וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה.
פסוק ב:בֶּן־אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. קשה לומר שהוא היה בן ארבעים ושתיים כפשוטו, כי לפי החשבון האמור לעיל, אביו היה בן ארבעים במותו. ייתכן שנרמז כאן חשבון זמנים אחר שלפיו נמנות השנים לאחזיהו. וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת למשפחת עָמְרִי. לעיל היא נזכרה כבת אחאב בן עמרי. שושלת מלכי ישראל נקראה על שם מייסדה לא רק כאן.
פסוק ג:גַּם־הוּא – אחזיהו הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב, כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ. עתליהו, שהואשמה קודם בהחטאת בעלה יהורם, השפיעה לא פחות על בן טיפוחיה, אחזיהו.
פסוק ד:וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב, כִּי־הֵמָּה הָיוּ־לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ. בהיות אמו המלכה דמות דומיננטית בחצר המלוכה, היא הביאה עמה את אנשיה. יועצים אלו השפיעו עליו לרעה. ממלכת ישראל לא כבשה את ממלכת יהודה באופן צבאי, אבל השפעתה חדרה בפועל ליהודה באופן מעשי באמצעות המלכה עתליהו.
פסוק ה:גַּם בַּעֲצָתָם של היועצים הללו הָלַךְ המלך – וַיֵּלֶךְ אֶת, עם יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל־ חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד. יהורם המשיך את מלחמותיו הקבועות של אביו בארמים, וַיַּכּוּ הָארַמִּים אֶת־יוֹרָם, יהורם מלך ישראל. הם לא הרגו אותו, אבל הוא נפצע במלחמה.
פסוק ו:וַיָּשָׁב יורם מלך ישראל לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל כִּי הַמַּכִּים, בגלל המכות אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַעֲזַרְיָהוּ, כנראה שם נוסף לאחזיהו בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת דודו הפצוע יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל, כִּי־חֹלֶה הוּא.
פסוק ז:וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת, מפלת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל־יוֹרָם. ביקורו אצל יורם היה עונש מה' – וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם־יְהוֹרָם אֶל מול יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי, אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ ה' לְהַכְרִית אֶת־בֵּית אַחְאָב. אחזיהו הגיע לשם בדיוק בזמן המרד של יהוא, שמכוח הנבואה שקיבל ראה את חובתו להשמיד את בית אחאב ולא להשאיר לו שריד.
פסוק ח:וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט, כאשר עשה שפטים יֵהוּא עִם־בֵּית אַחְאָב. בספר מלכים מתוארים מעשיו האכזריים של יהוא בהשמדת בית אחאב. שם מסופר על האימה הגדולה שהטיל כדי שיישלחו אליו לשֹׁמרון ראשיהם של כל צאצאי אחאב. וַיִּמְצָא בדיוק באותו הזמן אֶת־שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ שהיו מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ, וַיַּהַרְגֵם. יהוא לא הסתפק בהשמדת משפחת אחאב; הוא הרג את כל מי שהיו ידידיו ותומכיו של מלך ישראל. אחזיהו מלך יהודה היה צאצא של אחאב וידיד של יהורם בנו, ולכן יהוא לא היסס להרוג גם את אנשיו.
פסוק ט:וַיְבַקֵּשׁ, יהוא חיפש אֶת־אֲחַזְיָהוּ שברח ממנו, וַיִּלְכְּדֻהוּ, תפסו אותו וְהוּא מִתְחַבֵּא בעיר שֹׁמְרוֹן. וַיְבִאֻהוּ אֶל־יֵהוּא וַיְמִיתֻהוּ וַיִּקְבְּרֻהוּ. הם אמנם לא חסו עליו, אבל עשו לו כבוד מסוים בכך שקברו אותו ולא השליכו את גופתו על פני השדה, כפי שעשו ליורם בן אחאב, כִּי אָמְרוּ: בֶּן־יְהוֹשָׁפָט הוּא, אֲשֶׁר־דָּרַשׁ אֶת־ה' בְּכָל־לְבָבוֹ. אחרי הכול, יש לו ייחוס בתור בנו של יהושפט המלך הצדיק. וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ מי שהיה מסוגל לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה, להנהיג את הממלכה. נראה שיהוא הרג את כל בעלי המעמד והכוח בממלכת יהודה.
פסוק י:וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי־מֵת בְּנָהּ, וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר, השמידה אֶת־כָּל־זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה. יהורם בעלה כבר הרג חלק ממשפחתו, והיא המשיכה ככל יכולתה וחיסלה את כל מי שיכול היה לטעון לכתר. כך היא נעשתה שליטה יחידה.
פסוק יא:וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת, שנקראה גם יהושבע בַּת־הַמֶּלֶךְ יהורם, כנראה הייתה בתו מאשה אחרת ולא מעתליהו, אֶת־יוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים. אמנם עתליהו פקדה להרוג את כולם, אבל ילד קטן אחד נשאר בין החללים, ולא הבחינו בו. וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת־מֵינִקְתּוֹ, אומנתו בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. הילד היה כה קטן שעדיין נזקק למינקת, ויהושבעת דודתו החביאה אותו במקום מוצנע. היו שפירשו שחֲדַר הַמִּטּוֹת הוא המקום הנסתר ביותר בבית המקדש, המקום היחידי שבו היא הייתה בטוחה שאיש לא ייגע בילד. וַתַּסְתִּירֵהוּ יְהוֹשַׁבְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן הגדול, כִּי הִיא הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ. ייחוסו של יהוידע מסביר גם מדוע ניתנה לו בת המלך לאשה, וגם את מקום מחבואו של הילד. יהושבעת ויהוידע ניסו להציל שריד מזרע בית דויד ולהסתירו מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ, וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ.
פסוק יב:וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים. בן המלך גדל בבית המקדש מבלי שאיש ידע עליו, מפני שהיה נתון תחת רשותו וחסותו של הכהן הגדול, הממונה על המקדש. ובמשך כל השנים הללו עֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל־הָאָרֶץ. היו לה שרים ויועצים, והיא הייתה מלכה חזקה שמשלה על הארץ בדרכה שלה.
