פסוק ב:הלרשע. א"ל הנה חטאת בין בפעל ובין במחשבה, בפעל הלרשע לעזר, הלא בזה אתה מסייע ידי עוברי עבירה, ובמחשבה הלשנאי ה' תאהב. כי העזר יצויר גם שלא מתוך אהבה אם יעזור לו בעבור שכר או תועלת, אבל לא יאות לעזור לרשע, והאהבה הוא דבר שבלב ולא יאות שיאהב לשונאי ה', כמ"ש (תהלים קלט, כא) הלא משנאך ה' אשנא, וא"כ היה ראוי שישנא את אחאב וגם שלא יעזרהו
פסוק ב:ובזאת עליך קצף. והיה קטרוג עליך שתפול בחרב:
פסוק ג:אבל. רק שנמצא עליך מלאך מליץ
פסוק ג:הדברים הטובים שנמצאו בך. נגד החטא בפעל, בערת האשרות. ונגד חטא המחשבה, הכינות לבבך לדרוש האלהים:
פסוק ד:וישיבם. במצות שבין אדם למקום, באמונות ודעות ומעשים:
פסוק ה:ויעמד שופטים. לדון בדברים שבין אדם לחבירו:
פסוק ו:כי לא. עפמ"ש (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל שהם הבע"ד, בקרב אלהים ישפוט הם השופטים, כי הוא בין השופטים ודן עמהם, ועז"א ועמכם בדבר המשפט, והוא ג"כ בין הבעלי דינים, כאלו הוא הנידון, והעול הנעשה לבעל דין כאלו נעשה אליו, ועז"א כי לא לאדם תשפטו כי לה':
פסוק ז:ועתה יהי פחד ה' עליכם. אחר שהוא הדיין והנידון
פסוק ז:שמרו. במצות ל"ת, כמו (דברים טז, יט) לא תקח שוחד לא תכיר פנים
פסוק ז:ועשו. במ"ע, כמו (ויקרא יט, טו) בצדק תשפוט וכדומה. ומבאר אחר שאתם דנים ונדונים עם ה' והוא עמכם בדבר משפט, אין עמו לא עולה וכו', כי הטיית המשפט יהיה או ע"י עולה, או ע"י שנושאים פנים לאחד מן הבע"ד, או שיקחו שוחד והוא לטובת הדיין ובצעו, וכ"ז לא יתכן עם ה' אחרי שהוא כנידון לא יתכן משוא פנים, והוא הדיין ולא יתכן מקח שוחד. והנשיאת פנים יגרום לרוב שוא"ת שלא יזדקקו לדין אלם, נגד זה אמר עשו, ומקח שוחד יגרום קום ועשה להטות הדין, נגד זה אמר שמרו:
פסוק ח:וגם. כמו שהעמיד סנהדרי קטנה בכל עיר ועיר כן העמיד סנהדרי גדולה בירושלים, והיו בם לוים וכהנים (כפי הדין שימצאו כהנים בסנהדרין)
פסוק ח:ומראשי האבות. המופלאים, כמ"ש (דברים יז, ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט, והם היו למשפט ה', בדברים שבין אדם למקום
פסוק ח:ולריב. בין אדם לחבירו (או ר"ל משפט ה' המשפט בענין גדול, ששם ה' בא לפעמים להגדיל, כמו רוח ה', שלהבת יה. וריב, ספיקות שיסתפקו חכמי ישראל)
פסוק ח:וישובו. כי בחר את אלה מכלל יהודה ושבו עמו ירושלים לשבת בלשכת הגזית:
פסוק ט:כה תעשון ביראת ה'. שלא לעבור על ל"ת
פסוק ט:באמונה. בדברים העיונים
פסוק ט:ובלבב שלם. שלא לשם פניה חיצונית ושלא לשמה בעשיית המצות עשה:
פסוק י:וכל ריב. כמ"ש (שם, ח) כי יפלא ממך דבר למשפט, ונגד בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע, אמר בין דם לדם לחקים, בדיני נגעים, ומשפטים. שהם דינים
פסוק י:ותורה. הוא החלק העיוני
פסוק י:ומצות. הוא החלק המעשיי, וכולל גם כן תורה שבעל פה כמ"ש חז"ל התורה זו מקרא והמצוה זו משנה
פסוק י:כה תעשון. ר"ל וגם אתם תעשו כן, כמ"ש (יבמות סג ב) יש נאה דורש ואין נאה מקיים וכו':
פסוק יא:אמריהו. לענינים הנוגעים לדבר ה'
פסוק יא:וזבדיהו הנגיד. להנוגע בדבר מלכות: