פסוק א:בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. לְפִי אֲשֶׁר שָׁם נִרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד בְּגֹרֶן אָרְנָן בְּהֵעָצֵר הַמַּגֵּפָה (דברי הימים א כא:טו-טז), וְהוּא הַר הַמּוֹרִיָּה מְקוֹם דָּוִד:
פסוק ב:וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. מְפֹרָשׁ בִּתְחִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה יְרוּשַׁלְמִי. וּפִתְרוֹן בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי – בַּשֵּׁנִי בַּחֹדֶשׁ אִיָּר; לְפִי שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ, הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל וְלוֹמַר בַּשֵּׁנִי; וְדֻגְמָא ״וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי״ (בראשית ח:ה) וְדֻגְמָא בִּמְלָכִים ״בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא חֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹ׳״ (מלכים א ו:א) – מוּסָב עַל הַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, וְאָז בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ הִתְחִיל בַּשֵּׁנִי, כִּי כָּל יְמֵי הַחֹרֶף לֹא הָיָה יָכוֹל מִפְּנֵי הַקֹּר, וּבְנִיסָן לֹא הָיָה יָכוֹל מִפְּנֵי הַפֶּסַח:
פסוק ג:הָאֹרֶךְ אַמּוֹת בַּמִּדָּה. וּלְפִי שֶׁהִפְסִיק וְאָמַר בַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה, אוֹמֵר עוֹד אַמּוֹת; כְּלוֹמַר אֹרֶךְ אַמּוֹת הַבַּיִת שִׁשִּׁים אַמָּה בֵּין דְּבִיר לְהֵיכָל וְרֹחַב אַמּוֹת עֶשְׂרִים:
פסוק ד:וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ. אֹרֶךְ שֶׁל אוּלָם שֶׁעַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת עֶשְׂרִים, שֶׁהֲרֵי אֹרֶךְ הָאוּלָם בְּכָל רֹחַב הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, וְכָל מִדָּה יְתֵרָה קְרוּיָה אֹרֶךְ וְהַפְּחוּתָה קְרוּיָה רֹחַב. וּלְפִי שֶׁבַּהֵיכָל מִדָּתוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב יְתֵרָה קְרוּיָה אֹרֶךְ, וּמִן הַצָּפוֹן לְדָרוֹם פְּחוּתָה קְרוּיָה רֹחַב, וּבָאוּלָם שֶׁמִּדָּתוֹ מִן הַצָּפוֹן לְדָרוֹם יְתֵרָה קְרוּיָה אֹרֶךְ, וּמִדָּתוֹ מִן הַמִּזְרָח לְמַעֲרָב שֶׁהִיא פְּחוּתָה קְרוּיָה רֹחַב. וְרֹחַב הָאוּלָם עֶשֶׂר כַּמְפֹרָשׁ בִּמְלָכִים (מלכים א ו:ג) עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבָּהּ עַל פְּנֵי הַבָּיִת:
פסוק ד:וְהַגֹּבַהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וּבִמְלָכִים (שם) כְּתִיב ״וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ״! הָא כֵּיצַד? גֹּבַהּ הַקּוֹמָה מִקַּרְקָעִית הַבַּיִת עַד קֵרוּי עֲלִיָּה רִאשׁוֹנָה שְׁלֹשִׁים אַמּוֹת, וּמֵעֲלִיָּה לַעֲלִיָּה עַד גַּג הָעֶלְיוֹן תִּשְׁעִים אַמּוֹת; כְּדִכְתִיב ״וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיּוֹתָיו״ (דברי הימים א כח:יא) – מִכְּלָל שֶׁהָיוּ שָׁם עֲלִיּוֹת:
פסוק ד:וַיְצַפֵּהוּ מִפְּנִימָה זָהָב. בִּפְנִים הַהֵיכָל, שֶׁהוּא הַבַּיִת הַגָּדוֹל, חִפָּה זָהָב, וְלֹא הָאוּלָם; וְזֶהוּ שֶׁמְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ הֵיאַךְ עָשָׂה: וְאֶת הַבַּיִת הַגָּדוֹל חִפָּה מִבִּפְנִים כָּל הַבַּיִת, זָהָב טָהוֹר חִפָּה עֵץ בְּרוֹשִׁים, שֶׁכָּל הַבַּיִת הַדְּבִיר וְהַהֵיכָל, צִפָּה מִתְּחִלָּה עֲצֵי בְרוֹשִׁים, וְאַחַר כָּךְ וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב עַל קִירוֹת הַבְּרוֹשִׁים. וּמִשּׁוּם צִפּוּי זָהָב שֶׁרָצָה לְצַפּוֹת הַבַּיִת, חִפָּהוּ מִתְּחִלָּה בָּעֵצִים כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַזָּהָב בְּחֹזֶק שֶׁהָיָה מְחַזֵּק לַזָּהָב בְּמַסְמְרִים, בְּצִיּוּרֵי הָעֵץ שֶׁהָיָה מְצַיֵּר צִיּוּרִין בָּעֵץ תִּמֹּרִים, הֵם אִילָנוֹת, כְּמִין תְּמָרִים וּכְרוּבִים, וּבִמְלָכִים (שם) כְּתִיב ״וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלַעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹּרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים״ (מלכים א ו:לב), כְּמוֹ ״וַיָּצֵץ צִיץ״ (במדבר יז:כג); ״וּפְטוּרֵי״ (מלכים א ו:לב) – כְּמוֹ פּוֹטֵר אָדָם אִשְׁתּוֹ (גיטין ח:ד), אַנְטְווַארְפִּין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (מִפִּי רַבֵּינוּ אֶלְעָזָר בֵּן רַבִּי מְשֻׁלָּם זַ״ל):
פסוק ה:וַיְחַפֵּהוּ זָהָב. כְּלוֹמַר: כְּשֶׁצִּיֵּר כָּל הַצִּיּוּרִים צִפָּה הַקּוֹרוֹת זָהָב אַחַר הַצִּיּוּרִין, וּמְחַזְּקָן בְּמַסְמְרוֹת בְּכֹתֶל הָעֵץ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוֹט, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּכֹתֶל הָאֶבֶן; וּמִשּׁוּם זֶה הַטַּעַם הָיָה מְחַפֶּה כָּל הַבַּיִת מִתְּחִלָּה בְּעֵצֵי בְּרוֹשִׁים:
פסוק ה:וְשַׁרְשְׁרוֹת. פִּתְרוֹנוֹ צִיֵּר צִיּוּרִין הַרְבֵּה מָלֵא כֹּל, וּכְשֶׁרָאָה שֶׁהָיָה כֻּלָּם חָלָק בֵּין צִיּוּר לְצִיּוּר, הָיָה מְצַיֵּר צִיּוּר כְּעֵין שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁמַּדְבִּיקִין בּוֹ כָּל דָּבָר, כְּמוֹ כֵן הָיָה עוֹשֶׂה כָּאן בֵּין צִיּוּר לְצִיּוּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָלָק בֵּינְתַיִם. עִנְיָן אַחֵר: מַמָּשׁ שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב עָשָׂה וְדָבַק הַצּוּרוֹת בָּהֶן יַחַד:
פסוק ו:וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה. שִׁקַּע וְרִבַּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת בַּזָּהָב בְּקִירוֹת הַבַּיִת לְתִפְאָרֶת וּלְנוֹי:
פסוק ו:וְהַזָּהָב. שֶׁאוֹמֵר וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר מִזְּהַב פַּרְוָיִם הָיָה. פַּרְוָיִם, שֵׁם מָקוֹם; וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (יומא מד:-מה.), שֶׁדּוֹמֶה לְדַם פָּרִים מֵרוֹב שִׁבְחוֹ וְאַדְמִימוּתוֹ:
פסוק ז:וַיְחַף. כְּמוֹ וַיְצַף, וּמְפָרֵשׁ מַה צִפָּה בַּבַּיִת: הַקִּירוֹת וְהַסִּפִּים:
פסוק ז:וְקִירוֹתָיו. שֶׁל סִפֵּי הַבַּיִת, שֶׁהָיוּ שֶׁל אֲבָנִים, וּמְפָרֵשׁ: קִירוֹתָיו וְדַלְתוֹתָיו זָהָב. וּבִמְלָכִים כָּתוּב ״עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן״ (מלכים א ו:טו) – וּלְכָךְ קוֹרֵא גַּג קִירוֹת הַסִּפּוּן, שֶׁהַגַּג הָיָה כְּמוֹ סְפִינָה וַעֲרֵבָה הֲפוּכָה, שֶׁכֵּן מִנְהָג לִקְרוֹת אֶת הַקֵּרוּי עָגֹל כְּעֵין סְפִינָה:
פסוק ח:וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית וְגוֹ׳. כָּךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר: וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמַר לְמַעְלָה כָּךְ וְהָאוּלָם... עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳, אָמַר כָּאן כְּמוֹ כֵן:
פסוק ח:וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב. אַף בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בָּנָה תְּחִלָּה קִירוֹת עֵץ וְעָלָיו חִפָּה הַזָּהָב. וּמַה שֶּׁאֵין מַזְכִּיר כָּאן בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שׁוּם עֵץ, זֶהוּ מִשּׁוּם גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּלוֹמַר: כָּל כּוֹתְלֵי בֵּית הָאָרוֹן הָיָה שֶׁל זָהָב וְלֹא הָיָה בָּהֶן עֵץ; וְזֶה כָּבוֹד לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּבִמְלָכִים מוֹכִיחַ כֵּן (מלכים א ו:טו-כב). וְתֵדַע שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַבַּיִת אֵין מַזְכִּיר שׁוּם עֵץ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה; וּבִמְלָכִים לֹא כְתִיב אֶבֶן יְקָרָה, הָא כֵּיצַד? אֶלָּא לְפִי שֶׁהַסֵּפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה, הוֹדִיעֲךָ כִּי שְׁלֹמֹה כַּוָּנָתוֹ לִכְבוֹד הַבַּיִת:
פסוק ח:לְכִכָּרִים. מִכִּכָּרִים:
פסוק ט:וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרוֹת. לְחַזֵּק בָּהֶם הַזָּהָב בְּקִירוֹת הָעֵץ:
פסוק ט:לִשְׁקָלִים. לְמִשְׁקַל שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים שְׁקָלוּם שֶׁל זָהָב:
פסוק י:מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים. דֻּגְמָתוֹ: ״הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִיעוֹת״ (ישעיהו כב:כד), וְתַרְגּוּמוֹ: ״וּבְנַיָּא״. תַּבְנִית יְלָדִים וִילָדוֹת עָשָׂה לַכְּרוּבִים, ״כְּרַבְיָא״, וְשֶׁל עֵץ הָיוּ, וְשׁוּב וַיְצַפֵּהוּ זָהָב, ״וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן״ (מלכים א ו:כג); וְכָל מַה שֶּׁבִּפְנִים מֵעֵץ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַזְכִּיר בָּזֶה הַסֵּפֶר מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ:
פסוק יא:וְכַנְפֵי הַכְּרוּבִים אָרְכָּם אַמּוֹת עֶשְׂרִים. כֵּיצַד? כְּנַף הָאֶחָד לְעֻמַּת חָמֵשׁ, וְסוֹף הַחָמֵשׁ מַגַּעַת לְקִיר הַבַּיִת לְדָרוֹם, וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת מַגִּיעַ לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר שֶׁבְּצִדּוֹ, הֲרֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת לַכְּרוּב הָאֶחָד; וְכֵן לָאַחֵר. נִמְצָא כְּנַף כְּרוּב אֶחָד מַגִּיעַ לְצָפוֹן וּכְנַף כְּרוּב אֶחָד לְדָרוֹם; נִמְצָא שֶׁהָיוּ אֲרֻכּוֹת כְּכָל כּוֹתֶל הַמַּעֲרָב, שֶׁהָיָה עֶשְׂרִים אַמּוֹת; וְגוּפָם – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (בבא בתרא צט.): בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ: נִרְאֶה לִי שֶׁהָיָה גּוּפָן בּוֹלֵט מֵהֶם כְּעוֹף זֶה שֶׁפּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו, בּוֹלֵט גּוּפוֹ מִחוּץ כְּנָפָיו. וְקוֹמָתָן מְפֹרָשׁ בִּמְלָכִים (שם) ״קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי״:
פסוק יג:עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם. בְּקַרְקָעִית הַבַּיִת לְמַעֲרָב:
פסוק יג:וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת. לִפְנִים, שֶׁלֹּא הָיוּ רָאשֵׁיהֶם זְקוּפִים שֶׁנִּרְאֶה כְּמַבִּיטִין לַחוּץ, אֶלָּא רֹאשָׁם הָיָה כָּפוּף וּמַבִּיטִין לִפְנֵיהֶם, כְּדִכְתִיב ״וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו״ (שמות כה:כ); וְכָאן אוֹמֵר: וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת. אֶלָּא פּוֹנִים הָיוּ רָאשָׁם זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְגַם רָאשֵׁיהֶם כְּפוּפִים לַבַּיִת כְּלַפֵּי פְּנִים. וְהָאָרוֹן הָיָה עוֹמֵד בִּמְקוֹם פְּרִישַׁת שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהָיוּ כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים מַטִּין מִן הַכּוֹתֶל וְסוֹכְכִין עַל הַכַּפֹּרֶת וְעַל הָאָרוֹן בְּכַנְפֵיהֶם. וּלְבַד מִכְּרוּבִים אֵלּוּ הָיוּ הַכְּרוּבִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה מִן הַכַּפֹּרֶת, עֲדַיִן אֲדוּקִין וּמְדֻבָּקִים עַל הַכַּפֹּרֶת וְעוֹמְדִין עָלָיו; וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ כֵן עָשָׂה עֶשֶׂר שֻׁלְחָנוֹת וְעֶשֶׂר מְנוֹרוֹת לְבַד מֵאוֹתָן שֶׁל מֹשֶׁה:
פסוק יד:וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. וְתָלָה עַל הַדֶּלֶת שֶׁהָיָה בְּאַמָּה טְרַקְסִין, שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִפְנַי וְלִפְנִים; אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בּוֹ דְּלָתוֹת תָּלָה עָלָיו, כְּדִלְקַמָּן ״וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב ד:כב):
פסוק יד:וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים. צִיּוּרֵי כְּרוּבִים:
פסוק טו:שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ. קוֹמָה; וּבִמְלָכִים ״וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמּוֹת״ (מלכים א ז:טו)! פֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה זַצַ״ל: יְצָקָם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְשׁוּב חִלְּקָן לִשְׁנַיִם; וְהָאַמָּה הַחֲסֵרָה אֵינָהּ חוֹשְׁבָהּ לְפִי שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לִמְלֶאכֶת שְׁאָר הָעַמּוּד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם בָּעִנְיָן ״וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה פֶּרַח שׁוֹשָׁן״ (מלכים א ז:כא); וְגַם רַבִּי יוֹסֵף פֵּרֵשׁ כֵּן. וְלֹא נִרְאֶה, דְּמַה לָּנוּ גָּבְהָהּ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה? אֶלָּא כָּךְ שָׁמַעְתִּי: וַדַּאי יְצָקָם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְאַחַר כָּךְ חִלְּקָם לִשְׁנַיִם, וְנִמְצְאוּ כָּל אֶחָד שְׁבַע עֶשְׂרֵה אַמָּה וָחֵצִי:
פסוק טו:וְהַצֶּפֶת. שֶׁהִיא כּוֹתֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עָבְיוֹ חֲצִי אַמָּה הֲרֵי כָּל אֶחָד שְׁמוֹנֶה עֶשְׁרֵה אַמּוֹת, צֶפֶת הוּא צִפּוּי כְּמוֹ וַיְצַפֵּה אוֹתָם זָהָב, כְּלוֹמַר: הָיָה עָשׂוּי כְּמִין כּוֹבַע חָלוּל וְעָבְיוֹ חֲצִי אַמָּה מִלְּמַטָּה, וּכְשֶׁהוֹפְכוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל הָעַמּוּד נִמְצָא הָעֹבִי חֲצִי אַמָּה, הֲרֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׁרֵה אַמּוֹת. וּבִמְלָכִים (מלכים א ז:טז) קוֹרֵהוּ כּוֹתֶרֶת לְשׁוֹן כֶּתֶר, כְּדִכְתִיב ״וּשְׁתֵּי כֹתָרוֹת וְגוֹ׳״:
פסוק טז:וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת. עָשָׂה שַׁרְשְׁרוֹת בְּרֹאשׁ הַצֶּפֶת תַּחְתָּיו, וּבְתוֹךְ הַשַּׁרְשְׁרוֹת קָבַע צוּרַת רִמּוֹנִים כְּדֵי לְכַסּוֹת חֲלַל הַצֶּפֶת, כְּדִכְתִיב (שם) ״לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתֶרֶת״. וְעַל שֵׁם חֲלָלוֹ קוֹרֵא לָהֶם ״גֻּלּוֹת״, כְּזוֹ הַשְּׂבָכָה שֶׁכָּתַב שָׁם, הֵם הַשַּׁרְשְׁרוֹת, לְשׁוֹן ״וְעַל שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ״ (איוב יח:ח) – לְשׁוֹן עֲנָפִים, כְּמוֹ ״בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו״ (בראשית כב:יג). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: קוֹפְיָא, וְר׳ אֶלְעָזָר פֵּרֵשׁ: עֲנָפִים:
פסוק יז:עַל פְּנֵי הַהֵיכָל. עַל פֶּתַח הַהֵיכָל בַּחוּץ בָּאוּלָם, כִּדְמוּכַח בִּמְלָכִים (מלכים א ז:יט) ״וְכֹתֶרֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים״, אוּלָם הַהֵיכָל ״מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן״:
פסוק יז:אֶחָד מִיָּמִין. הַפֶּתַח:
פסוק יז:וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאל. הַפֶּתַח:
פסוק יז:יָכִין. וּבֹעַז יָכִין עַל שֵׁם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁנִּמְשַׁל לְיָרֵחַ, כְּדִכְתִיב ״כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם״ (תהלים פט:לח):
פסוק יז:בֹּעַז. (כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא יוֹצֵא בִּגְבוּרָה וְעֹז יסוד ושרש העבודה), שֶׁנֶּאֱמַר ״יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ״ (תהלים יט:ו), וְהַבֵּי״ת בְּבֹעַז כְּמוֹ מֵ״ם בְּנֹחַ ״יְנַחֲמֵנוּ״ (בראשית ה:כט), ״כִּי מֵה׳ שְׁאִלְתִּיו״ (שמואל א א:כ):
פסוק יז:וַיִּקְרָא שֵׁם הַיְמִינִי יָכִין. אַף עַל פִּי שֶׁיָּרֵחַ קָטָן מֵהַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁיּוֹעִיל לוֹ וְיִהְיֶה נָכוֹן כְּיָרֵחַ יִכּוֹן, וְלֹא כַּלְּבָנָה הַמִּתְחַסֶּרֶת; אָמַר שְׁלֹמֹה: אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּנָּה מַלְכוּתִי לְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה דָּבָר נָכוֹן וְקַיָּם: עַמּוּדֵי נְחֹשֶׁת גְּדוֹלִים. דָּבָר אַחֵר: חִירָם שֶׁהָיָה מִבְּנֵי דָן עָשָׂה אֶת הָעַמּוּדִים, קָרָא אֶת הָאֶחָד יָכִין עַל שֵׁם אָבִיו שִׁמְשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ (וגו׳ נכון וגו׳)״ (שופטים טז:כח-כט); וּשְׁלֹמֹה קָרָא לַשֵּׁנִי בֹּעַזעַל שֵׁם זְקֵנוֹ בֹּעַז; דֻּגְמָא: ״וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא״ (בראשית לא:מז):
