פסוק א:ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל וגו'. כבר בארנו בפ' מלכים כי לא יסתור מה שכתוב בזה המקום ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות מה שכתוב שם (ה' ל') שלשת אלפים ושלש מאות הרודים בעם העושים במלאכה וזה כי השלש מאות הנשארים היו מנצחים על שלשת האלפים ושלש מאות והיו אחד עשר תחת כל אחד מהם באופן שהיו הוא ואשר תחתיו שנים עשר:
פסוק ב:כאשר עשית עם דוד אבי וגו'. הנה בזה הספור קצר מאד בס' מלכים ולזה ראינו לבארו הנה כמו שעשית חסד עם דוד ששלחת לו ארזים לבנות לו בית לשב' בו כן אשאל ממך שתעשה לי חסד:
פסוק ג:כי אני בונה בית לשם ה' אלהי. שיפרסם קדושת ה' ית' לאנשים ושם יהיה מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא בקודש ולערוך שם תמיד נרות המנורה ולחם הפנים על שלחן הזהב ועולות תמיד לבוקר ולערב ולשבתות עולות נוספות ולחדשים והם המוספין אשר בראשי חדשים ובמוספי המועדים הנה זאת על ישראל תמיד כי כבר נצטוו על זה בתורה:
פסוק ד:והנה הבית אשר אני בונה הוא גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים אשר בשמים ובארץ כי הוא שליט על הכל והם עלולים ממנו ולפי גדולתו ראוי שיהיה גם כן הבית הנעשה לו גדול ונכבד מאד בדרך שיהיה עדות קצת על גדולתו:
פסוק ה:ומי הוא שימנע כח לבנות לו בית. ר"ל כי אין ראוי לאדם שיבנה לו בית שיעצר מכחו בזה הבנין אבל יחויב לו שישתדל בכל מאמצי כחו לבנות הבית באופן שיהיה היותר גדול והיותר נכבד שיוכל לעשותו כי עם כל מה שיעש' בו מההגדל' וההדור לא יהיה נחשב למאומה למעלת ה' ית' וזה כי השמים ושמי השמי' לא יכילו שעור מעלת ה' ית, וחכמתו כי הנמצא בהם ובחלקיהם כלם מנימוס הנמצאות המושכל לה' ית' וסדרם וישרם הוא רחוק מאד לאין שעור משלמות הנימוס המושכל אצל ה' ית' עד שאין יחס אליו כלל כמו שבארנו זה בבאור שלם בחמישי מס' מלחמות ה'. ובהיות הענין כן מי אני שאבנה לו בית יעוד בשלמות על קדושתו ורוממותו והנה היה המציאות כלו קצר בזה אך יהיה זה להקטיר לפניו להעיר על קצת הערות מסודות המציאות הרוחני. כמו שבארנו בבאורונו לדברי התורה:
פסוק ו:ובארגון. ר"ל ארגמן בעבור הפרוכת:
פסוק ו:וכרמיל. הוא תולעת שני:
פסוק ו:ויודע לפתח פתיחים. היא עשיית הציורים בעצים או באבנים או במתכות בדרך שיהיו בולטים או שוקעים בדרך המכוון בהם:
פסוק ז:ואלגומים מהלבנון. הנה אמרו מהלבנון שב אל עצי ארזים והברושים כי האלגומים ילקחו בים כי הוא עץ צומח בקרקע הים קוראלי"י בלע"ז:
פסוק ח:גדול והפלא. ר"ל הפלא בגודל:
פסוק ט:חטים מכות. ר"ל חטים טחונים גם והם חטין כתותין:
פסוק ט:בתים עשרים אלף. בת היא שלש סאין כמו האיפה והנה בס' מלכים לא זכר מה שהיה נותן שלמה לעבדי חורם שנה בשנה אך זכר מה שהיה נותן שלמה לחורם ללחם ביתו בעבור מה שהיה עוזר לו בזאת המלאכה:
פסוק יא:אשר יבנה בית לה' ובית למלכותו. ידמה שהודיע אותו שלמה כי רצונו גם כן לבנות בית למלכותו:
פסוק יב:שלחתי איש חכם. הנה הוא היה בן ישראלית ואביו היה מעם צור:
פסוק טו:רפסודות. רדיל"ן בלע"ז:
פסוק טז:אחרי הספר אשר ספרם דוד אביו. ר"ל אחרי המספר מנה אותם דוד אביו וידמה מזה המקום כי כאשר כנס דוד את הגרים לעשות את בית המקדש אז מנה אותם: