פסוק א:לְכָל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת. כָּל זֶה הָיָה מִתְּחִלַּת מַלְכוּתוֹ וְאֵילָךְ; וְאַגַּב שֶׁנֶּאֱמַר מִסְפַּר הַלְוִיִּם, מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מִי הָיוּ שָׂרֵי מַחְלֹקֶת דָּוִד:
פסוק א:הַבָּאָה וְהַיּוֹצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חֲלוּקִים לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים, וְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק שִׁמֵּשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ חֹדֶשׁ, וְהַמֶּלֶךְ נוֹתֵן לָהֶם הוֹצָאוֹתָם, כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר מְלָכִים ״וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נְצִיבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ״ (מלכים א ד:ז), וְהֵם מְזֻמָּנִים לִלְחוֹם מִלְחַמְתּוֹ וּלְכָל עֲבוֹדָתוֹ בָּזֶה הַחֹדֶשׁ; וְכָל זֶה תְּחִלַּת מַלְכוּתוֹ הָיָה:
פסוק א:עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲלָפִים, דָּוִד לֹא בָחַר אֶלָּא אַנְשֵׁי חַיִל וַעֲשִׁירֵי הָעָם אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲזֹב עִסְקֵיהֶם וְלַעֲסֹק בְּעִסְקֵי הַמֶּלֶךְ, אֲבָל עֲנִיֵּי הָעָם הַצְּרִיכִין לְפַרְנֵס עַצְמָם לֹא לָקַח דָּוִד:
פסוק ג:הָרֹאשׁ לְכָל שָׂרֵי הַצְּבָאוֹת. יָשְׁבְעָם מִבְּנֵי פֶרֶץ הָיָה, וְהָיָה רֹאשׁ לְכָל שְׁנֵים עָשָׂר שָׂרֵי צְבָאוֹת, וּלְפִי שֶׁהָיָה מִן בְּנֵי פֶרֶץ מִנָּהוּ דָּוִד רֹאשׁ:
פסוק ד:וּמִקְלוֹת הַנָּגִיד. בַּר מַחֲלֹקְתּוֹ הַמְּסַיֵּעַ עִמּוֹ וּמִקְלוֹת:
פסוק ה:שַׂר הַצָּבָא הַשְּׁלִישִׁי. מִשּׁוּם כְּבוֹד בְּנָיָהוּ קוֹרֵהוּ שַׂר הַצָּבָא יוֹתֵר מֵהַשְּׁאָר, לְבַד מִיָּשְׁבְעָם שֶׁהָיָה מִבְּנֵי פֶּרֶץ, שֶׁקּוֹרֵהוּ כְּמוֹ כֵן רֹאשׁ, דִּכְתִיב הָרֹאשׁ לְכָל שָׂרֵי הַצְּבָאוֹת, מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁהָיָה מִבְּנֵי פֶּרֶץ כְּמוֹהוּ:
פסוק ה:הַכֹּהֵן רֹאשׁ. שֶׁהָיָה רֹאשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל; וְאֵינוֹ כֵּן, שֶׁהֲרֵי צָדוֹק וְאֶבְיָתָר הָיוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים:
פסוק ו:גִּבּוֹר הַשְּׁלֹשִׁים. כְּדִלְעֵיל, דִּכְתִיב ״מִן הַשְּׁלֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד וְגוֹ׳״ (דברי הימים א יא:כה):
פסוק ז:הָרְבִיעִי עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב וּזְבַדְיָה בְנוֹ אַחֲרָיו. שֶׁהֲרֵי עֲשָׂהאֵל נֶהֱרַג בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ, שֶׁהֲרָגוֹ אַבְנֵר (שמואל ב ב:כג), וְנָתַן זְבַדְיָה בְּנוֹ אַחֲרָיו תַּחְתָּיו עַל מַחֲלֻקְתּוֹ:
פסוק ח:הַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָח. הַזַּרְחִי:
פסוק טז:וְעַל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כְּבָר אָמַרְנוּ רָאשֵׁי הַמַּחֲלֹקֶת אֲשֶׁר לְדָוִיד, וְעַתָּה מְסַפֵּר מִי הָיוּ שָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שַׂר כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט:
פסוק כג:וְלֹא נָשָׂא דָוִיד מִסְפָּרָם לְמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָטָּה. פִּתְרוֹן: כְּבָר אָמַרְנוּ (דברי הימים א כא:ה) שֶׁמָּנָה יִשְׂרָאֵל וְחִלְּקָן לְמַחְלְקוֹת, וְגַם הַלְוִיִּם מָנָה וַיְשִׂימֵם עַל עֲבוֹדָתָם, וְכָל אֵלּוּ שֶׁמָּנָה, לֹא מָנָה אֶחָד מֵהֶם פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים:
פסוק כג:כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם. כְּמוֹ שֶׁאֵין יָכוֹל אִישׁ לִמְנוֹת כּוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, כָּךְ אֵין יָכוֹל לִמְנוֹתָם:
פסוק כד:וְלֹא כִלָּה. פִּתְרוֹן: וְעוֹד אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: הֲלֹא יוֹאָב הִתְחִיל פַּעַם אַחֶרֶת לִמְנוֹת הָעָם לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים, וְלֹא כִלָּה:
פסוק כד:וַיְהִי בָזֹאת קֶצֶף עַל יִשְׂרָאֵל. מֵאוֹתוֹ קְצָת שֶׁמָּנָה הָיָה קֶצֶף עַל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁעָלָה בְמַחֲשַׁבְתּוֹ לִמְנוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל, לַעֲבוֹר עַל הַפָּסוּק ״אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְגוֹ׳״ (בראשית יג:טז), וְלַעֲבוֹר הַפָּסוּק ״הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְגוֹ׳״ (בראשית טו:ה):
פסוק כד:וְלֹא עָלָה הַמִּסְפָּר. פִּתְרוֹן: אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הֵחֵל לִמְנוֹת וְלֹא כִלָּה – וְלֹא מָנָה כִּי אִם מְעַט, שֶׁהֲרֵי לֹא עָלָה מִסְפַּר הַמְּנוּיִין בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל כְּמִסְפַּר הַמְּנוּיִין כָּאן: ״אֶלֶף אֲלָפִים וּמְאָה אֶלֶף״ וְ״יְהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף״ (דה״א כא:ה), וּבִשְׁמוּאֵל ״שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף״ וְ״יְהוּדָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף״ (שב כד:ט). וְאִם תֹּאמַר: שְׁנֵי מִסְפָּרִים הָיוּ, שֶׁפַּעֲמַיִם מְנָאָן, אַחַת בִּשְׁמוּאֵל וְאַחַת כָּאן – אֶלָּא כָּךְ הוּא: לֹא עָלָה הַמִּסְפָּר בְּמִסְפַּר דִּבְרֵי הַיָּמִים, כִּי אוֹתוֹ הַמִּסְפָּר שֶׁמָּנָה, לֹא כָתַב בִּשְׁמוּאֵל כִּי אִם קְצָת מִן הַמִּסְפָּר, מִשּׁוּם צַעַר וַאֲבֵילוּת שֶׁנִּגְּפוּ אֲפִלּוּ עַל אוֹתָן מְעַט, וְכָאן מִשּׁוּם כְּבוֹד דָּוִד, אֲפִלּוּ אִם הָיָה הַמִּסְפָּר יוֹתֵר, הָיָה אוֹמְרוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מַשְׁמַע שֶׁלֹּא עַל חִנָּם הָיָה קֶצֶף עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי כְּבָר מָנָה הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל; וְעוֹד, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם לוֹ לַעֲבָדִים כְּאִישׁ אֶחָד:
פסוק כה:וְעַל אוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ. אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב; כָּל זֶה הוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר לִגְדֻלַּת דָּוִד, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הָאֲתוֹנוֹת שֶׁלּוֹ (לקמן, ל):
פסוק כה:וְעַל הָאוֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה. וְעַל מַה שֶּׁגָּדֵל בַּשָּׂדֶה, תְּבוּאוֹת יַיִן וְשֶׁמֶן וְכָל מִינֵי אוֹכְלִין וּמַשְׁקִין:
פסוק כה:בֶּעָרִים. לְחַמֵּשׁ הֶעָרִים וּלְחַמֵּשׁ עָרֵי הַמֶּלֶךְ וּמִגְדְּלוֹתָיו:
פסוק כו:וְעַל עֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַשָּׂדֶה לַעֲבֹדַת הָאֲדָמָה. לַחֲרֹשׁ הָאֲדָמָה:
פסוק כו:עֶזְרִי בֶּן כְּלוּב. הָיָה מְמֻנֶּה עַל כָּךְ לְצַוּוֹת לַחֲרוֹשׁ הָאֲדָמָה, וְהוּא נוֹתֵן לָהֶם בָּקָר וְכָל כְּלֵי הַמַּחֲרֵישָׁה:
פסוק כז:וְעַל הַכְּרָמִים. לַעֲדוֹר וְלִזְמוֹר הַכְּרָמִים:
פסוק כז:וְעַל שֶׁבַּכְּרָמִים. הוּא אוֹצְרוֹת הַיַּיִן:
פסוק כח:וְעַל הַזֵּיתִים. לְנוֹטְעָן וְלִמְסוֹק:
פסוק כט:וְעַל הַבָּקָר הָרֹעִים בַּשָּׁרוֹן שִׁרְטַי הַשָּׁרוֹנִי. הַבָּקִי בְּעִנְיָנָם:
פסוק ל:הַיִּשְׁמְעֵאלִי. הַיּוֹדֵעַ בְּטוֹב עִסְקָן שֶׁל גְּמַלִּים:
פסוק לא:וְעַל הַצֹּאן יָזִיז הַהַגְרִי. כִּי הַהַגְרִים יוֹשְׁבֵי אֹהֶל בַּשָּׂדֶה, לָכֵן מִנָּהוּ עַל צֹאנוֹ:
פסוק לב:וִיחִיאֵל בֶּן חַכְמוֹנִי עִם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. מְגַדְּלָן וְאוֹמֵן שֶׁלָּהֶם, מְלַמְּדָם תַּרְבּוּת:
פסוק לג:וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעַ הַמֶּלֶךְ. שׁוֹשְׁבִינוֹ; ״קִרְיַת סֵפֶר״ (יהושע טו:טו) תַּרְגּוּם: ״קִרְיְתָא דְאַרְכֵי״. וּמִדְרָשׁ רַבָּה (שוחר טוב נה:א): כְּשֶׁחָטָא דָּוִד בְּבַת שֶׁבַע שָׁאַל לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי, אִם יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אִם יְקַבְּלֵנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה, לָתֵת לוֹ אֲרוּכָה לְחֶטְאוֹ, וְאָמַר לוֹ כֵּן. ״לְמֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעַ לוֹ״ דְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יד:כ) תַּרְגּוּמוֹ ״שׁוֹשְׁבִינֵיהּ״:
פסוק לד:וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל. לְאַחַר שֶׁמֵּת, לָקַח לוֹ דָּוִד אֶת יְהוֹיָדָע וְאֶבְיָתָר בִּמְקוֹמוֹ:
