א וְאֵ֤לֶּה הָיוּ֙ בְּנֵ֣י דָויִ֔ד אֲשֶׁ֥ר נֽוֹלַד־ל֖וֹ בְּחֶבְר֑וֹן הַבְּכ֣וֹר ׀ אַמְנֹ֗ן לַאֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית שֵׁנִי֙ דָּנִיֵּ֔אל לַאֲבִיגַ֖יִל הַֽכַּרְמְלִֽית׃ ב הַשְּׁלִשִׁי֙ לְאַבְשָׁל֣וֹם בֶּֽן־מַעֲכָ֔ה בַּת־תַּלְמַ֖י מֶ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר הָרְבִיעִ֖י אֲדֹנִיָּ֥ה בֶן־חַגִּֽית׃ ג הַחֲמִישִׁ֥י שְׁפַטְיָ֖ה לַאֲבִיטָ֑ל הַשִּׁשִּׁ֥י יִתְרְעָ֖ם לְעֶגְלָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ד שִׁשָּׁה֙ נֽוֹלַד־ל֣וֹ בְחֶבְר֔וֹן וַיִּ֨מְלָךְ־שָׁ֔ם שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְשָׁלוֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ה וְאֵ֥לֶּה נוּלְּדוּ־ל֖וֹ בִּירוּשָׁלָ֑יִם שִׁ֠מְעָא וְשׁוֹבָ֞ב וְנָתָ֤ן וּשְׁלֹמֹה֙ אַרְבָּעָ֔ה לְבַת־שׁ֖וּעַ בַּת־עַמִּיאֵֽל׃ ו וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישָׁמָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃ ז וְנֹ֥גַהּ וְנֶ֖פֶג וְיָפִֽיעַ׃ ח וֶאֱלִישָׁמָ֧ע וְאֶלְיָדָ֛ע וֶאֱלִיפֶ֖לֶט תִּשְׁעָֽה׃ ט כֹּ֖ל בְּנֵ֣י דָוִ֑יד מִלְּבַ֥ד בְּֽנֵי־פִֽילַגְשִׁ֖ים וְתָמָ֥ר אֲחוֹתָֽם׃ י וּבֶן־שְׁלֹמֹ֖ה רְחַבְעָ֑ם אֲבִיָּ֥ה בְנ֛וֹ אָסָ֥א בְנ֖וֹ יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנֽוֹ׃ יא יוֹרָ֥ם בְּנ֛וֹ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ יוֹאָ֥שׁ בְּנֽוֹ׃ יב אֲמַצְיָ֧הוּ בְנ֛וֹ עֲזַרְיָ֥ה בְנ֖וֹ יוֹתָ֥ם בְּנֽוֹ׃ יג אָחָ֥ז בְּנ֛וֹ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ מְנַשֶּׁ֥ה בְנֽוֹ׃ יד אָמ֥וֹן בְּנ֖וֹ יֹאשִׁיָּ֥הוּ בְנֽוֹ׃ טו וּבְנֵי֙ יֹאשִׁיָּ֔הוּ הַבְּכוֹר֙ יוֹחָנָ֔ן הַשֵּׁנִ֖י יְהוֹיָקִ֑ים הַשְּׁלִשִׁי֙ צִדְקִיָּ֔הוּ הָרְבִיעִ֖י שַׁלּֽוּם׃ טז וּבְנֵ֖י יְהוֹיָקִ֑ים יְכָנְיָ֥ה בְנ֖וֹ צִדְקִיָּ֥ה בְנֽוֹ׃ יז וּבְנֵי֙ יְכָנְיָ֣ה אַסִּ֔ר שְׁאַלְתִּיאֵ֖ל בְּנֽוֹ׃ יח וּמַלְכִּירָ֥ם וּפְדָיָ֖ה וְשֶׁנְאַצַּ֑ר יְקַמְיָ֥ה הוֹשָׁמָ֖ע וּנְדַבְיָֽה׃ יט וּבְנֵ֣י פְדָיָ֔ה זְרֻבָּבֶ֖ל וְשִׁמְעִ֑י וּבֶן־זְרֻבָּבֶל֙ מְשֻׁלָּ֣ם וַחֲנַנְיָ֔ה וּשְׁלֹמִ֖ית אֲחוֹתָֽם׃ כ וַחֲשֻׁבָ֡ה וָ֠אֹהֶל וּבֶרֶכְיָ֧ה וַֽחֲסַדְיָ֛ה י֥וּשַׁב חֶ֖סֶד חָמֵֽשׁ׃ כא וּבֶן־חֲנַנְיָ֖ה פְּלַטְיָ֣ה וִישַֽׁעְיָ֑ה בְּנֵ֤י רְפָיָה֙ בְּנֵ֣י אַרְנָ֔ן בְּנֵ֥י עֹבַדְיָ֖ה בְּנֵ֥י שְׁכַנְיָֽה׃ כב וּבְנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה שְׁמַעְיָ֑ה וּבְנֵ֣י שְׁמַעְיָ֗ה חַטּ֡וּשׁ וְ֠יִגְאָל וּבָרִ֧יחַ וּנְעַרְיָ֛ה וְשָׁפָ֖ט שִׁשָּֽׁה׃ כג וּבֶן־נְעַרְיָ֗ה אֶלְיוֹעֵינַ֧י וְחִזְקִיָּ֛ה וְעַזְרִיקָ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ כד וּבְנֵ֣י אֶלְיוֹעֵינַ֗י הדיוהו (הוֹדַוְיָ֡הוּ) וְאֶלְיָשִׁ֡יב וּפְלָיָ֡ה וְ֠עַקּוּב וְיוֹחָנָ֧ן וּדְלָיָ֛ה וַעֲנָ֖נִי שִׁבְעָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד, נולדו לוֹ בְּחֶבְרוֹן: הַבְּכוֹר היה אַמְנֹן שנולד לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית; השֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית, אלמנתו של נבל הכרמלי. במקום אחר נקרא הבן הזה כלאב;
פסוק ב:
הַשְּׁלִשִׁי לְאַבְשָׁלוֹם, הוא אבשלום, שהיה בֶּן־מַעֲכָה בַּת־תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר. הקשר של אבשלום לגשור בא לביטוי בבריחתו לשם מפני אביו; הבן הָרְבִיעִי היה אֲדֹנִיָּה בֶן־חַגִּית;
פסוק ג:
הַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה שנולד לַאֲבִיטָל; הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ.
פסוק ד:
שִׁשָּׁה בנים נוֹלַד, נולדו לוֹ – לדויד בְחֶבְרוֹן. וַיִּמְלָךְ־שָׁם שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וּשְׁלֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
פסוק ה:
וְאֵלֶּה הבנים שנוּלְּדוּ־לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם: שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה, הם אַרְבָּעָה שנולדו לְבַת־שׁוּעַ בַּת־עַמִּיאֵל, היא בת-שבע בת אליעם.
פסוק ו:
וְיִבְחָר וֶאֱלִישָׁמָע וֶאֱלִיפָלֶט
פסוק ז:
וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ
פסוק ח:
וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפֶלֶט, אלה תִּשְׁעָה בנים נוספים. קצת תמוה שהשמות אלישמע ואליפלט ניתנו פעמיים לילדים שונים. ייתכן ששניים מילדיו מתו וקרא לבאים אחריהם בשמותם.
פסוק ט:
כֹּל בְּנֵי דָוִיד הרשומים כאן הם מִלְּבַד בְּנֵי־פִילַגְשִׁים שלא נמנו, וְתָמָר אֲחוֹתָם של בני דויד. כפי הנראה, היא לא הייתה אחותם ממש שהרי לא התייחסה אל דויד כבתו, אלא הייתה אחות אבשלום מאמו.
פסוק י:
וּבֶן־שְׁלֹמֹה היה רְחַבְעָם. אֲבִיָּה היה בְנוֹ של רחבעם שמלך תחתיו, וכן שושלת הדורות הלאה – אָסָא בְנוֹ, יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ,
פסוק יא:
יוֹרָם בְּנוֹ, אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ, יוֹאָשׁ בְּנוֹ,
פסוק יב:
אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ, עֲזַרְיָה, שנקרא במקומות רבים עֻזיהו בְנוֹ, יוֹתָם בְּנוֹ,
פסוק יג:
אָחָז בְּנוֹ, חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ, מְנַשֶּׁה בְנוֹ,
פסוק יד:
אָמוֹן בְּנוֹ, יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ.
פסוק טו:
וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ: הַבְּכוֹר נקרא יוֹחָנָן, הַשֵּׁנִייְהוֹיָקִים, הַשְּׁלִשִׁיצִדְקִיָּהוּ והָרְבִיעִישַׁלּוּם.
פסוק טז:
וּבְנֵי יְהוֹיָקִים: יְכָנְיָה, הוא יהויכין שנלקח בשבי לבבל ושהה שם שנים רבות עד סוף ימיו, היה בְנוֹ, צִדְקִיָּה בְנוֹ.
פסוק יז:
וּבְנֵי יְכָנְיָה: אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ. אפשר לפרש שאסיר היה בנו של יכניה, ושאלתיאל – בנו של אסיר, אבל ייתכן שיכניה אסיר הוא שם אחד, ושאלתיאל היה בנו של יכניה.
פסוק יח:
וּמַלְכִּירָם וּפְדָיָה וְשֶׁנְאַצַּר, יְקַמְיָה, הוֹשָׁמָע וּנְדַבְיָה.
פסוק יט:
וּבְנֵי פְדָיָה: זְרֻבָּבֶל וְשִׁמְעִי. וּבֶן־זְרֻבָּבֶל היה מְשֻׁלָּם וַאחיו חֲנַנְיָה, וּשְׁלֹמִית הייתה אֲחוֹתָם,
פסוק כ:
וַחֲשֻׁבָה וָאֹהֶל וּבֶרֶכְיָה וַחֲסַדְיָה ויוּשַׁב חֶסֶדחָמֵשׁ. החמישה נמנו לאחר שלומית. המספר הכולל נצרך כדי להבהיר שיושב חסד הוא שם אחד ואינו שני שמות.
פסוק כא:
וּבֶן־חֲנַנְיָה היה פְּלַטְיָה ולאחריו ישַׁעְיָה, ולאחריו באים בשושלת הדורות: בְּנֵי רְפָיָה, בְּנֵי אַרְנָן, בְּנֵי עֹבַדְיָה, בְּנֵי שְׁכַנְיָה.
פסוק כב:
וּבְנֵי שְׁכַנְיָה: שְׁמַעְיָה, וּבְנֵי שְׁמַעְיָה: חַטּוּשׁ וְיִגְאָל וּבָרִיחַ וּנְעַרְיָה וְשָׁפָט, בסך הכול היו שִׁשָּׁה בנים ובני בנים לשכניה.
פסוק כג:
וּבֶן־נְעַרְיָה: אֶלְיוֹעֵינַי וְחִזְקִיָּה וְעַזְרִיקָם, אלה הם שְׁלֹשָׁה בנים.
פסוק כד:
וּבְנֵי אֶלְיוֹעֵינַי: הוֹדַוְיָהוּ וְאֶלְיָשִׁיב וּפְלָיָה וְעַקּוּב וְיוֹחָנָן וּדְלָיָה וַעֲנָנִישִׁבְעָה בסך הכול. לפי החשבון, רשימת היוחסין הזו מגיעה כמה וכמה דורות אחרי בניין הבית השני, כי אם זרֻבבל הוא זרֻבבל בן שאלתיאל הידוע, הוא היה מראשי ישראל בתחילת ימי הבית השני, וכאן מפורטים כמה דורות אחריו.