פסוק א:אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ,
פסוק ב:קֵינָן, מַהֲלַלְאֵל, יָרֶד, הֲלַלְאֵל, יָרֶד,
פסוק ג:חֲנוֹךְ, מְתוּשֶׁלַח, לָמֶךְ. זוהי שושלת מסוימת של צאצאי אדם הראשון, שלא נכללים בה קין ובניו, למשל, שלא שרדו לדורות הבאים.
פסוק ד:נֹחַ ובניו: שֵׁם, חָם וָיָפֶת.
פסוק ה:כאן מגיע פירוט מסוים של העמים והממלכות שיצאו מבניו של נח והתפשטו בעולם: בְּנֵי יֶפֶת: גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס.
פסוק ו:וּבְנֵי גֹּמֶר: אַשְׁכְּנַז וְדִיפַת, שבספר בראשית נקרא ריפת, וְתוֹגַרְמָה.
פסוק ז:וּבְנֵי יָוָן: אֱלִישָׁה, שאולי קשור לשמה הקדום של יוון, הלאס, וְתַרְשִׁישָׁה, כִּתִּים וְרוֹדָנִים. בבראשית: דֹדנים. זוהי רשימת היוחסין של בני יפת, שאולי הוא בנו הגדול של נח.
פסוק ח:בְּנֵי חָם: כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, פּוּט וּכְנָעַן.
פסוק ט:וּבְנֵי כוּשׁ: סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּא וְרַעְמָא וְסַבְתְּכָא. וּבְנֵי רַעְמָא: שְׁבָא וּדְדָן.
פסוק י:וְכוּשׁ יָלַד, הוליד בין השאר אֶת־נִמְרוֹד. הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר בָּאָרֶץ. נראה שנמרוד היה הדמות הראשונה של מלך גדול ששלט מעבר לקבוצה הקטנה של בני עמו, ולכן נזכר בלי פירוט קורותיו.
פסוק יא:וּמִצְרַיִם, האיש שהפך לעם, יָלַד אֶת־לוּדִים וְאֶת־עֲנָמִים וְאֶת־לְהָבִים וְאֶת־נַפְתֻּחִים
פסוק יב:וְאֶת־פַּתְרֻסִים, שמופיעים לפעמים בלשון המקראית כמקבילים לבני מצרים, וְאֶת־כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים. הפלשתים אפוא הם גזע מעורב שיצא מן הפתרוסים והכסלוחים, או עם שהגיע ממקומם של עמים אלה. הפלשתים היו ללא ספק זרים בארץ, ופלשו אליה ממקום אחר. וְאֶת־כַּפְתֹּרִים, אנשי האי כפתור, כרתים של ימינו.
פסוק יג:וּכְנַעַן יָלַד אֶת־צִידוֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת־חֵת
פסוק יד:וְאֶת־הַיְבוּסִי וְאֶת־הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי
פסוק טו:וְאֶת־הַחִוִּי וְאֶת־הָעַרְקִי וְאֶת־הַסִּינִי
פסוק טז:וְאֶת־הָאַרְוָדִי וְאֶת־הַצְּמָרִי וְאֶת־הַחֲמָתִי. חלק מהעמים הללו נזכרים כעמים שחיו בארץ כנען, וחלקם התגוררו באזורים סמוכים לה.
פסוק יז:בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד, שיש הרואים בו את אבי הכשדים, הבבלים, וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ. מסתבר שהיו שני אנשים שנקראו 'משך', האחד מבני יפת והשני מבני שם. בבראשית נקרא האחרון מַשׁ.
פסוק יח:וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת־שָׁלַח וְשֶׁלַח יָלַד אֶת־עֵבֶר.
פסוק יט:וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ, והעמים התחילו להתפצל לאומות ושפות שונות, וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן.
פסוק כ:וְיָקְטָן, שהיה כנראה האח הקטן, היה אביהם של כמה וכמה עמים – הוא יָלַד אֶת־אַלְמוֹדָד וְאֶת־שָׁלֶף וְאֶת־חֲצַרְמָוֶת ששכן בתימן. וְאֶת־יָרַח
פסוק כא:וְאֶת־הֲדוֹרָם וְאֶת־אוּזָל וְאֶת־דִּקְלָה
פסוק כב:וְאֶת־עֵיבָל וְאֶת־אֲבִימָאֵל וְאֶת־שְׁבָא
פסוק כג:וְאֶת־אוֹפִיר וְאֶת־חֲוִילָה וְאֶת־יוֹבָב. ייתכן שהאומות הללו שכנו באפריקה או באזור האוקיינוס ההודי. כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.
פסוק כד:כאן באה רשימת היוחסין הישירה של אברהם: שֵׁם, אַרְפַּכְשַׁד, שָׁלַח,
פסוק כה:עֵבֶר, פֶּלֶג, רְעוּ,
פסוק כו:שְׂרוּג, נָחוֹר, תָּרַח,
פסוק כז:אַבְרָם בנו של תרח, הוּא אַבְרָהָם. כיוון שהקדוש ברוך הוא שינה את שמו לאברהם, והוא לא יופיע שוב בשם אברם, יש לציין זאת.
פסוק כח:בְּנֵי אַבְרָהָם: יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. סדר הופעתם כאן מושפע מחשיבותם ולא מסדר הולדתם, ואולם הפירוט מתחיל בתולדות ישמעאל, ובקיצור רב, כפי שמופיע בתורה:
פסוק כט:אֵלֶּה תֹּלְדוֹתָם: בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל: נְבָיוֹת, וְאחריו קֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם,
פסוק ל:מִשְׁמָע וְדוּמָה, מַשָּׂא, חֲדַד וְתֵימָא,
פסוק לא:יְטוּר, נָפִישׁ וָקֵדְמָה. אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. חלק מהשמות הללו מקובל לזהות עם שבטים ערביים ועמים שחיו בקרבתם.
פסוק לב:וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם: קטורה יָלְדָה מאברהם אֶת־זִמְרָן וְיָקְשָׁן וּמְדָן וּמִדְיָן. מכאן שבני מדין, שלעם ישראל היו מגעים היסטוריים אתם כיחידים וכקבוצות, היו מעין בני דודים של ישראל. וְיִשְׁבָּק וְשׁוּחַ. וּבְנֵי יָקְשָׁן: שְׁבָא וּדְדָן, שהופיעו כבר ברשימות הללו. ייתכן שמדובר בקבוצות שחיו יחד באותו מקום או בעמים שונים בעלי אותו שם.
פסוק לג:וּבְנֵי מִדְיָן: עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנוֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה. כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה.
פסוק לד:וַיּוֹלֶד אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק. בְּנֵי יִצְחָק: עֵשָׂו וְיִשְׂרָאֵל, הוא יעקב, שאמנם לא נקרא כך בלידתו, אבל לאחר זמן קיבל את השם ישראל.
פסוק לה:בְּנֵי עֵשָׂו: אֱלִיפָז, רְעוּאֵל וִיעוּשׁ וְיַעְלָם וְקֹרַח.
פסוק לו:בְּנֵי אֱלִיפָז: תֵּימָן וְאוֹמָר, צְפִי וְגַעְתָּם, קְנַז וְתִמְנָע וַעֲמָלֵק. שזרעו נזכר כמה פעמים כאויבם של ישראל.
פסוק לז:בְּנֵי רְעוּאֵל: נַחַת, זֶרַח, שַׁמָּה וּמִזָּה.
פסוק לח:זיקתה של רשימת היוחסין הבאה לבני עשו מוסברת בספר בראשית. שם נאמר שבני שעיר היו שבט שחי באותה ארץ שבה התיישב עשו, ולאחר זמן הם התערבו ונעשו לעם אחד. וּבְנֵי שֵׂעִיר: לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה וְדִישֹׁן וְאֵצֶר וְדִישָׁן.
פסוק לט:וּבְנֵי לוֹטָן: חוֹרִי, שאולי קשור לשבט או עם בשם זה שחי בארץ ישראל, וְהוֹמָם. וַאֲחוֹת לוֹטָן נקראה תִּמְנָע, שהפכה פילגשו של בנו הגדול של עשו, אליפז.
פסוק מ:בְּנֵי שׁוֹבָל: עַלְיָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל, שְׁפִי וְאוֹנָם. וּבְנֵי צִבְעוֹן: אַיָּה וַעֲנָה.
פסוק מא:בְּנֵי עֲנָה: דִּישׁוֹן. וּבְנֵי דִישׁוֹן בן שעיר: חַמְרָן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן.
פסוק מב:בְּנֵי־אֵצֶר: בִּלְהָן וְזַעֲוָן יַעֲקָן. בְּנֵי דִישׁוֹן הוא דישן, בנו האחרון של שעיר: עוּץ וַאֲרָן. ייתכן שהסיומת ' ָן' הייתה אופיינית למבנה הדקדוקי של לשונם.
פסוק מג:רשימה נוספת באה להשלים את סיפורו של עשו: וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ־מֶלֶךְ, שמלכו מלכים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ייתכן שה'מלך' כאן מרמז להנהגתו של משה רבנו, שאמנם הוא לא נקרא במפורש מלך על ישראל, אבל היה המנהיג המרכזי הראשון של עם ישראל. המלך הראשון באדום היה בֶּלַע בֶּן־בְּעוֹר, וְשֵׁם עִירוֹ: דִּנְהָבָה.
פסוק מד:וַיָּמָת בָּלַע, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו אדם שלא בא ממשפחתו, ושמו יוֹבָב בֶּן־זֶרַח מִבָּצְרָה.
פסוק מה:וַיָּמָת יוֹבָב, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חוּשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי, מחוז של אחד מאלופי עשו.
פסוק מו:וַיָּמָת חוּשָׁם, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן־בְּדַד, הַמַּכֶּה אֶת־מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית. המדיינים היו שבטים נוודים. גם אם היה מקום שכונה 'ארץ מדין', לא ברור אם מדובר באזור אחד קבוע. המלך ששלט באדום נלחם עם מדין דווקא בתחום מואב, ושם הביס את המדיינים.
פסוק מז:וַיָּמָת הֲדָד, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה.
פסוק מח:וַיָּמָת שַׂמְלָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר.
פסוק מט:וַיָּמָת שָׁאוּל, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן־עַכְבֹּר.
פסוק נ:וַיָּמָת בַּעַל חָנָן, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד, וְשֵׁם עִירוֹ פָּעִי. בתורה הוא נקרא הֲדַר, ועירו – פָּעוּ, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת־מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב. לא ברור אם אלה שמות פרטיים, מקצועות או כינויים הרומזים לעניינים אחרים.
פסוק נא:וַיָּמָת הֲדָד. וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי, מושלים אזרחיים, מעין נסיכים קטנים שעמדו בראש שבטים באֱדוֹם: אַלּוּף תִּמְנָע, אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף יְתֵת,
פסוק נב:אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה, אַלּוּף אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן,
פסוק נג:אַלּוּף קְנַז, אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף מִבְצָר,
פסוק נד:אַלּוּף מַגְדִּיאֵל, אַלּוּף עִירָם. אֵלֶּה היו אַלּוּפֵי אֱדוֹם.