העין הטובה של בעז
א. מה חשבו אנשי בית לחם, כאשר רות הגיעה אליהם עם נעמי?
מה חשבו אנשי בית לחם, כאשר רות הגיעה אליהם עם נעמי?
מן הסתם הם חשבו: מי צריך את ה"שיקצה" הזאת, את המואביה הזאת!
לא מספיק שהיא הרגה את מחלון בעלה, היא באה לכאן לגרום לעוד מישהו שימות בגללה?!
ב. מה אמר בעז לרות בפעם הראשונה?
לעומת זאת בעז אמר לה:
הֻגֵד הֻגַד לי את כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך, ותעזבי אביך ואמך, וארץ מולדתך, ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשֹם. ישלם ד' פעלך, ותהי משכֻרתך שלמה מעם ד' אלקי ישראל, אשר באת לחסות תחת כנפיו.
(ב, יא-יב)
רק טוב הוא מצא בה: החסד שהיא עשתה עם נעמי חמותה, מסירות הנפש שלה בעזיבתה את משפחתה ואת ארצה, והתדבקותה בד'!
ג. מה היינו אומרים על רות אם היינו מגלים אותה בגורן באמצע הלילה?
אחר כך, כאשר רות הלכה בלילה לגורן, ושכבה למרגלותיו של בעז, מה היינו אומרים עליה?
"אמרנו לכם כמה לא טוב לקבל אשה מואביה לעם ישראל! תראו באיזה חוסר צניעות היא מתנהגת: לשכב בלילה ליד אדם זר?!".
ד. מה אמר בעז לרות בגורן?
אבל בעז, במקום "להשחיל לה קללה", כלשון חז"ל בילקוט שמעוני (תר"ו), או לפחות לגעור בה בחריפות על חוסר הצניעות שהיה בהתנהגותה, בשכיבתה לידו, אומר לה:
"ברוכה את לד' בתי. היטבת חסדך האחרון מן הראשון" (ג, י) - כמה חסד את עושה במעשה הזה! את מוכנה לותר על נישואייך לאדם צעיר, ומוכנה להתחתן אתי, שאני זקן בן שמונים, כדי לקיים את ענין היבום של הקמת השם למחלון בעלך (מלבי"ם)!
ומוסיף בעז ואומר: "לא רק אני יודע שאת אשה טובה", "כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את" (ג, יא)! כלומר: כל אנשי בית לחם יודעים כמה את אשה טובה!
איזו גדלות נפש של בעז! לראות רק את הטוב שבמעשיה, ולהתעלם מכל הצדדים האחרים!
יש להוסיף שהגמרא במסכת בבא בתרא (דף צא ע"א) אומרת:
אותו היום שבאת רות המואביה לארץ ישראל, מתה אשתו של בעז.
עוד אומרת הגמרא שם: "אבצן זה בעז".
על אבצן נאמר: "ויהי לו שלשים בנים, ושלשים בנות שלח החוצה, ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ" (שופטים יב, ט), כלומר: היו לו ששים בנים ובנות!
הגמרא שם מביאה את הפסוק, ואומרת: "וכולם מתו בחייו"!
האם אנחנו מסוגלים להבין את גודל הכאב שבו היה נתון בעז? הוא שיכל ששים בנים ובנות! וגם אשתו מתה! כמה כאב וכמה צער! במצב כזה, כאשר האדם שקוע בצרות שלו, קשה לו מאד לראות את הטוב שבשני, ואף על פי כן בעז רואה כל הזמן רק את הטוב שברות!
יהי רצון שנזכה תמיד להסתכל על כולם במבט טוב, ולברך אותם, ואף פעם לא להיפך.