א הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ ב יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ ג מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה׃ ד רָ֖ם עַל־כָּל־גּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ׃ ה מִ֭י כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת׃ ו הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ׃ ז מְקִֽימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן׃ ח לְהוֹשִׁיבִ֥י עִם־נְדִיבִ֑ים עִ֝֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ׃ ט מֽוֹשִׁיבִ֨י ׀ עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
📚

מאמרים על הפרק

הרב שלמה זלמן פינס ז"ל
הרב שלמה זלמן פינס ז"ל

לפרק קיג

לפרק קי"ג

מכאן ועד פרק קי"ט נמשכת מערכת תפילה והלל של קהל ויחידים ביום חג בקודש בית ה' ובחצרותיו.


הַ֥לְלוּיָ֨הּ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י ה' הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם ה':
(תהילים קיג א)

זו היא קריאת המנצח על המקהלה אל המקהלה.


יְהִ֤י שֵׁ֣ם ה' מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם: מִמִּזְרַח-שֶׁ֥מֶשׁ עַד-מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם ה':
(תהילים קיג ב-ג)

הוא מענה המקהלה.


מְקִֽימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן: לְהוֹשִׁיבִ֥י עִם-נְדִיבִ֑ים עִ֝֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ: מֽוֹשִׁיבִ֨י עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם-הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ:
(תהילים קיג ז-ט)

דבוק בשלפניו, ב-"הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ", לומר: כי לפעמים ה' משפיל לראות עד תכלית השפלות למען הרים את זה הנמצא שם מעלה מעלה, ובתור דוגמאות: הוא מרים את ה"אֶבְיֽוֹן" משפל מצבו בחברה למעלת הנדיבים בעם, ומרים את האישה העקרה משפל מצבה בבית בעלה למעלת צרתה שבתור "אֵֽם-הַבָּנִ֥ים" היא "שְׂמֵחָ֗ה"; וה-"עִ֝֗ם" של "עִ֝֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ" מושך עצמו ואחר עמו, כאילו היה כתוב: "מֽוֹשִׁיבִ֨י עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת" עם "אֵֽם-הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה".