תנ"ך על הפרק - תהילים קה - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

תהילים קה

672 / 929
היום

הפרק

הוֹד֣וּ לַ֭יהוָה קִרְא֣וּ בִּשְׁמ֑וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִילוֹתָֽיו׃שִֽׁירוּ־ל֭וֹ זַמְּרוּ־ל֑וֹ שִׂ֝֗יחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃הִֽ֭תְהַלְלוּ בְּשֵׁ֣ם קָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב ׀ מְבַקְשֵׁ֬י יְהוָֽה׃דִּרְשׁ֣וּ יְהוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃זִכְר֗וּ נִפְלְאוֹתָ֥יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה מֹ֝פְתָ֗יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם עַבְדּ֑וֹ בְּנֵ֖י יַעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו׃ה֭וּא יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ בְּכָל־הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר׃אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת־אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃וַיַּֽעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק לְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם׃לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן חֶ֝֗בֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃בִּֽ֭הְיוֹתָם מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר כִּ֝מְעַ֗ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃וַֽ֭יִּתְהַלְּכוּ מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֑וֹי מִ֝מַּמְלָכָ֗ה אֶל־עַ֥ם אַחֵֽר׃לֹֽא־הִנִּ֣יחַ אָדָ֣ם לְעָשְׁקָ֑ם וַיּ֖וֹכַח עֲלֵיהֶ֣ם מְלָכִֽים׃אַֽל־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י וְ֝לִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃וַיִּקְרָ֣א רָ֭עָב עַל־הָאָ֑רֶץ כָּֽל־מַטֵּה־לֶ֥חֶם שָׁבָֽר׃שָׁלַ֣ח לִפְנֵיהֶ֣ם אִ֑ישׁ לְ֝עֶ֗בֶד נִמְכַּ֥ר יוֹסֵֽף׃עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶלרגליורַגְל֑וֹבַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֽׁוֹ׃עַד־עֵ֥ת בֹּֽא־דְבָר֑וֹ אִמְרַ֖ת יְהוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃שָׁ֣לַח מֶ֭לֶךְ וַיַּתִּירֵ֑הוּ מֹשֵׁ֥ל עַ֝מִּ֗ים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ וּ֝מֹשֵׁ֗ל בְּכָל־קִנְיָנֽוֹ׃לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשׁ֑וֹ וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃וַיָּבֹ֣א יִשְׂרָאֵ֣ל מִצְרָ֑יִם וְ֝יַעֲקֹ֗ב גָּ֣ר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃וַיֶּ֣פֶר אֶת־עַמּ֣וֹ מְאֹ֑ד וַ֝יַּֽעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו׃הָפַ֣ךְ לִ֭בָּם לִשְׂנֹ֣א עַמּ֑וֹ לְ֝הִתְנַכֵּ֗ל בַּעֲבָדָֽיו׃שָׁ֭לַח מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֑וֹ אַ֝הֲרֹ֗ן אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־בּֽוֹ׃שָֽׂמוּ־בָ֭ם דִּבְרֵ֣י אֹתוֹתָ֑יו וּ֝מֹפְתִ֗ים בְּאֶ֣רֶץ חָֽם׃שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ וְלֹֽא־מָ֝ר֗וּ אֶת־דברוודְּבָרֽוֹ׃הָפַ֣ךְ אֶת־מֵימֵיהֶ֣ם לְדָ֑ם וַ֝יָּ֗מֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃שָׁרַ֣ץ אַרְצָ֣ם צְפַרְדְּעִ֑ים בְּ֝חַדְרֵ֗י מַלְכֵיהֶֽם׃אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א עָרֹ֑ב כִּ֝נִּ֗ים בְּכָל־גְּבוּלָֽם׃נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃וַיַּ֣ךְ גַּ֭פְנָם וּתְאֵנָתָ֑ם וַ֝יְשַׁבֵּ֗ר עֵ֣ץ גְּבוּלָֽם׃אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א אַרְבֶּ֑ה וְ֝יֶ֗לֶק וְאֵ֣ין מִסְפָּֽר׃וַיֹּ֣אכַל כָּל־עֵ֣שֶׂב בְּאַרְצָ֑ם וַ֝יֹּ֗אכַל פְּרִ֣י אַדְמָתָֽם׃וַיַּ֣ךְ כָּל־בְּכ֣וֹר בְּאַרְצָ֑ם רֵ֝אשִׁ֗ית לְכָל־אוֹנָֽם׃וַֽ֭יּוֹצִיאֵם בְּכֶ֣סֶף וְזָהָ֑ב וְאֵ֖ין בִּשְׁבָטָ֣יו כּוֹשֵֽׁל׃שָׂמַ֣ח מִצְרַ֣יִם בְּצֵאתָ֑ם כִּֽי־נָפַ֖ל פַּחְדָּ֣ם עֲלֵיהֶֽם׃פָּרַ֣שׂ עָנָ֣ן לְמָסָ֑ךְ וְ֝אֵ֗שׁ לְהָאִ֥יר לָֽיְלָה׃שָׁאַ֣ל וַיָּבֵ֣א שְׂלָ֑ו וְלֶ֥חֶם שָׁ֝מַ֗יִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃פָּ֣תַח צ֭וּר וַיָּז֣וּבוּ מָ֑יִם הָ֝לְכ֗וּ בַּצִּיּ֥וֹת נָהָֽר׃כִּֽי־זָ֭כַר אֶת־דְּבַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ אֶֽת־אַבְרָהָ֥ם עַבְדּֽוֹ׃וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשׂ֑וֹן בְּ֝רִנָּ֗ה אֶת־בְּחִירָֽיו׃וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם וַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ׃בַּעֲב֤וּר ׀ יִשְׁמְר֣וּ חֻ֭קָּיו וְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
בשמו. המיוחד לו לבדו המורה על גדולתו: הודיעו. פרסמו בין העמים פלאי מעשיו: שירו לו. בפה: זמרו לו. בכלי שיר: שיחו. דברו בתמידות בכל נפלאותיו: התהללו. שבחו א״‎ע להתפאר בשם קדשו אשר יורה על יכלתו: ישמח לב. למען שישמח לב כ״‎א ממבקשי ה׳‎ בשמעו כל אלה: ועוזו. דרשו להראות לכם עוזו ויכלתו: ומשפטי פיו. המשפטים שעשה במאמר פיו: זרע אברהם. אתם זרע אברהם עבדו ובני יעקב הנבחרים לה׳‎ מזרע של אברהם: הוא וגו׳‎. ר״‎ל מי שמשפטיו שולטים בכל הארץ הוא אלהינו: זכר. הברית שכרת זוכר לעולם: דבר צוה. הברית היה על הדבר אשר גזר ואמר לשמור החסד לאלף דור כמ״‎ש שומר הברית והחסד וגו׳‎ לאלף דור (דברים ז): אשר כרת. על הדבר אשר עליה כרת ברית עם אברהם ועליה היתה השבועה ליצחק: ויעמידה. הברית ההיא העמידה ליעקב לחוק קבוע: לישראל וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש: לך אתן. ולא לישמעאל ועשו עם שהמה מזרעם: חבל נחלתכם. מה שהיא עתה חבל נחלתכם: בהיותם. בעוד היותם אנשי מספר בחשבון היותר מעט והיו בה כגרים בארץ: ויתהלכו. לא ישבו במקום אחד אבל הלכו מגוי האחד אל גוי האחר ומממלכה זה וגו׳‎ ודרך בני המדינה היה לפנים לעשוק הנכרי הבא לדור מבלי קבע: ויוכח. למענם הוכיח במכאוב את מלך מצרים ומלך פלשתים על כי לקחו את שרה (ועם כי לא הוכיח מי בעבור יצחק אמר עליהם לפי שזה הי ] ץ סבה שלא נגע אבימלך ברבקה אשתו): אל תגעו. בהמכאוב שהביא כאלו אמר אל תגעו וכו׳‎ ולאבימלך נאמר בפירוש: במשיחי. ר״‎ל בגדולי ונסיכי וכן למשיחי לכורש (ישעיה מה): ולנביאי. כי האבות היו נביאים: אל תרעו. אל תעשו רעה: ויקרא. וכאשר קרא רעב לכל הארץ ושבר כל משען לחם: שלח לפניהם. לפני יעקב ובניו הנזכרים למעלה שאמר זרע וכו׳‎ בני יעקב בחיריו לפניהם שלח את יוסף ונמכר לעבד: ענו בכבל רגלו. ענו אותו לשום רגלו בכבל ונפשו באה בכבלי ברזל, ועם כי גופו באה בברזל אמר נפשו כי גם הנפש תעונה בענוי הגוף או נפשו הוא כמו גופו וכן וריקה נפשו (ישעיה כט): עד עת. ישב במאסר עד עת בא דבר פתרון החלום לפרעה: אמרת ה׳‎. אז אמרת ה׳‎ צרפה אמרי יוסף ר״‎ל דבר ה׳‎ היה בפיו לפתור החלום בפתרון צרוף מבלי סיג ושגיאה: שלח. בעבור החלום שלח פרעה להתירו ממאסרו: מושל וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש: שמו. פרעה שם את יוסף להיות אדון על ביתו: לאסור. המשילו ממשל רב לאסור שריו בנפשו וברצונו מבלי מוחה: וזקניו יחכם. למד חכמה עם זקני פרעה: ויבוא. עי״‎ז בא ישראל למצרים: בארץ חם. הוא מצרים הבא מחם וכפל הדבר במ״‎ש: ויפר. הפרה והרבה את עמו: ויעצימהו. חזקו יותר מן צריו הם אנשי מצרים: הפך לבם. המקום הפך לב מצרים לשנוא את עמו: להתנכל. לחשוב בעבדיו מחשבה רעה וערמה: שמו בם. משה ואהרן שמו במצרים: ויחשיך. החשיך את הארץ: ולא מרו. האותות לא מרו את דבר ה׳‎ וכאשר צוה כן היה וכן באו: שרץ ארצם. ר״‎ל מימי ארצם: בחדרי. באו בחדרי מלכיהם: נתן גשמיהם ברד. במקום הגשם ירד הברד: אש להבות. אש מתלהב ובוער ירד עם הברד כמ״‎ש ותהלך אש ארצה (שמות ט): ויך. הברד הכה עצי גפנם ותאנתם: ילק. וגם מין ילק ואין מספר להם: ראשית. הראשון מכל בניהם הבאים מכוחם וכפל הדבר במ״‎ש: ואין בשבטיו. בכל בני שבטיו לא היה מי כושל בעונו: פחדם. של ישראל נפל על מצרים: למסך. להיות סוכך עליהם: ואש. פרש עמוד אש להאיר את הלילה: שאל. ישראל שאל בשר והביא שליו: ולחם שמים. הוא המן: הלכו בציות. במקום ציה ומדבר הלכו המים כמו נהר: כי זכר. ה׳‎ את דבר קדשו אשר הבטיח את אברהם עבדו: בעבור. כל הטובה הזאת עשה ה׳‎ להם למען ישמרו חוקיו וכו׳‎: הללויה. לזה הללו את יה על הטובה שעשה לאבותינו:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך