תנ"ך על הפרק - שמות יז - מזרחי

תנ"ך על הפרק

שמות יז

67 / 929
היום

הפרק

מַסָּה וּמְרִיבָה, מלחמת עמלק

וַ֠יִּסְעוּ כָּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהוָֽה׃וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
עוד מעט אם אמתין עוד מעט. הוסיף אם אמתין קודם עוד מעט מפני   שבזולת זה משמ' שבודאי יסקלוהו אחר זמן מעט ימתין ולא ימתין: על הצור לא נאמר אלא בצור. במכילתא מפני שהבי"ת מורה שהכאת המטה היתה בעצמות הצור ולא על שטחו בהכאת המקל על הצור: ויבא עמלק סמך פרשה זו למקרא זה כו' באלה שמות רבה דרשא בעלמא הוא כי בהכר' היה שתסמך פרשה זו למקרא זה. מאחר ששני המעשים היו ברפידים אבל התמה מרש"י ז"ל שהניח כל מה שדרשו בסמיכות כל התורה כלה ולא הביא בפירושיו רק הסמיכות שאין שם מקומו בלבד שהוא קרוב לפשוטו של מקרא ופה הביא המדרש של זה הסמיכות שהוא בהכרח שתסמך פרשה זו לזו להיותן שניהם במקום אחד: וצא הלחם צא מן הענן. במכילתא שכל יציא' מבפנים לחוץ היא ופירוש ויצא יעקב מבאר שבע שיצא מתוך עיר באר שבע והלך חוצה לה ומפני שיציאת יהושע ממחנה ישראל למחנה עמלק אינו מצד פנים לצד חוץ כי שניהם חונים במדבר הוכרח לומר צא מן הענן כמו צא מן התיבה וכך אמרו בב"ר וצא הלחם בעמלק מכאן אתה למד שהיו תחת ענני הכבוד שאין אומרים צא אלא למי שהוא שרוי בפנים: מחר בעת המלחמה. לא כל היום של מחר וכתב אחריו אנכי נצב להכריע שמלת מחר דבקה עם אנכי נצב כדעת רבי אלעזר המודעי ולא כאיסי בן יהודה שאמר ה' הם שאין להם הכרע וזה אחד מהם ואולי מפני שהטעם האתנח הוא במלת בעמלק כמו שכתב בפרשת ראה הלא המה בעבר הירדן שרדף אחרי הטעמים: בחר לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים. ובנוסחא אחרת כתיב אנשים גבורים ויראי חטא ד"א אנשים שיודעים לבטל כשפים וזו הנוסחא עקר שהרי בפרשת מטות כתב גבי החלצו מאתכם אנשים לצבא אנשים גבורים ויראי חטא וכן בחר לנו אנשים ועוד שבמכילתא אמרו אנשים גבורים ויראי חטא ואיך יתכן שיניח דברי המכילתא שהם מסכימים עם פשוטו של מקרא ויביא דברי האגדה שאינם מפשוטו של מקרא: חור בנה של מרים היה. הוצרך להודיע זה מפני שחור לא נזכר בשום מקום קודם זה ואיך יכתבנו כמו ידוע באמרו ומשה ואהרן וחור ולפיכך הוצרך לומר בנה של מרים היה שהיה מפורסם בימים ההם: ויהי ידיו אמונה ויהי משה ידיו באמונה. הוסיף משה בין ויהי ובין ידיו אמונה מפני שנראה מהכתוב שמלת ויהי שב אל ידיו ואם כן היה לו לכתוב ויהיו ידיו על כן פירש שמלת ויהי שב אל משה לא אל ידיו גם הוסיף בי"ת במלת אמונה מפני שאין ידיו אמונה אלא שהיו עומדות פרושות לשמים באמונה ופירוש בתפלה נאמנה ונכונה מפני שלא תפול בתפלה מלת אמונה רק מלת נכונה: עד בא השמש שהיו עמלקים מחשבין את השעות כו'. דאל"כ עד בא השמש למה לי: ולא השאיר אלא חלשים שבהם. בתנחומא ופי' ויחלש השאיר החלשים שבהם: מכאן אנו למדין. בתנחומא דאל"כ למה השאירו החלשים ולא הרגו את כלן: שבא עמלק להזדווג לישראל קודם לכל האומות. במכילתא וילמדו כל אדם דרך ארץ מעמלק שבא להזיק את ישראל: כאן נרמז לו למשה שיהושע מכניס את ישראל לארץ. בתנחומא וכבר פירשתי זה בפסוק תביאמו ותטעמו ע"ש: לכך אני מזהירך כן כי חפץ אני למחותו. לא שאמחה אותו אני דאם כן מאי ושים באזני יהושע: ויקרא שמו של מזבח. לא שמו של הקב"ה שעשה לו הנס שמשפ' הנביאים תמיד לבנות מזבח ולקרא שמו על שם המאורע כמו ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ויקרא לו יי' שלום: ויאמר משה. לא השם ויהי' פירושו שהשם ענהו על בנותו המזבח וקראו יי' נסי ואמר כי יד על כה יה כו' שהרי כבר אמר קודם זה ויאמר יי' כו' כי מחה אמח' כו' אבל בויקרא שמו לא הוצרך לומר שהקור' היה משה כי מבואר הוא שהכונה הוא הקורא: כי יד על כס ידו של הב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. תקן בזה כמה עניינים הא' שאמר ידו של הב"ה לא יד סתם כמובן מן הכתוב ועוד שאמר הורמה לא שידו של הב"ה היא על כסאו תמיד אלא שהורמה אליו לפי שעה כמו כי אשא אל שמים ידי וכו' ועוד שהוסיף לומר לישבע בכסאו לא שהורמה והונחה על כסאו בלבד מבלתי שישבע אלא שהורמה ונשבע כמו כי אשא אל שמים ידי וכתיב בתריה ואמרתי חי אנכי לעול' וכמוהו אשר נשאתי את ידי הרימותיה לישבע בכסאי ועוד אמר בכסאו במקום כס יה כמו ואת שמואל ועוד הוסיף להיות לו מלחמה לא שהיתה אז מלחמה כמובן מן הכתוב עוד הוסיף מלת ואיבה להורות על שפירוש מלחמה ליי' בעמלק אינו מורה   על פועל המלחמה כי המלחמה לא היתה תמיד רק לעתים ידועים אבל מלחמה בכאן מורה על האיבה הלביית שיש לו לעשות מלחמה בו עוד פירש מדור דור כמו לעול' כאילו אמר מלחמה ליי' בעמלק לעולם לא שהיא פעם אחת בכל דור ודור כי מנהג הכתוב לומר על הדבר התמידיי מלת דור דור כמו לדור דורים שנותיך שפירושו לעולם ועד:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך