תנ"ך על הפרק - שמות טו - עם ישראל מייצג את ד' בעולם ולכן הגויים יענשו על שהצרו לישראל / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

שמות טו

65 / 929
היום

הפרק

שירת הים

אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט
מאת:

עם ישראל מייצג את ד' בעולם ולכן הגויים יענשו על שהצרו לישראל

על הפסוק "וברֹב גאונך תהרֹס קמיך, תשלח חרֹנך יֹאכלמו כקש" (טו, ז) כתב רש"י דברים חשובים מאד על היחס בין ישראל ואומות העולם, ומקורו בדברי המכילתא, שם הורחבו הדברים.

א. עם ישראל מייצג את ד' בעולם

כתב רש"י:

תהרס - תמיד אתה הורס קמיך, הקמים נגדך. ומי הם הקמים כנגדו? אלו הקמים על ישראל. וכן הוא אומר: 'כי הנה אויביך יהמיון' (תהילים פג, ג)/ ומה היא ההמיה? 'על עמך יערימו סוד' (שם, ד), ועל זה קורא אותם אויביו של מקום.

כעין זה כתב רש"י גם במקומות נוספים (במדבר י, לה; לא, ג ושופטים ה, כג).

המכילתא (מסכת דשירה פרשה ו) אמרה על הפסוק הזה:

וברוב גאונך תהרֹס קמיך - הרבית להתגאות נגד מי שקם נגדך. ומי הם שקמו נגדך? הם שקמו נגד בניך.
תהרוס קמיך - 'תהרֹס קמינו' אין כתוב כאן, אלא: 'תהרֹס קמיך'! מגיד שכל מי שקם כנגד ישראל כאילו קם כנגד הקב"ה.

המכילתא הביאה לכך הוכחות מפסוקים נוספים בנביאים ובכתובים:

וכן הוא אומר: 'אל תשכח קול צורריך, שאון קמיך עולה תמיד' (תהלים עד, כג).
'כי הנה אויביך יהמיון' (תהלים פג, ג) מפני מה? 'על עמך יערימו סוד' וגו'.
'הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט' (תהלים קלט, כא)...
וכל מי שעוזר את ישראל כאלו עוזר להקב"ה, שנאמר: 'אורו מרוז אמר מלאך ד', אורו ארור יושביה, כי לא באו לעזרת ד', לעזרת ד' בגבורים' (שופטים ה, כג).

הדגשה מיוחדת כתב רש"י על הפסוק "כי נועצו לב יחדו, עליך ברית יכרתו" (תהלים פג, ו): "עליך ברית יכרתו - ברית זו אינה אלא עליך, להשכיח את שמך, שאין אתה קרוי אלקים אלא לנו: 'אלקי ישראל', ומאחר שלא יזכר שם ישראל אף שמך הגדול אינו נזכר".

ב. הגויים יענשו על שהצרו לישראל

עוד דרשה המכילתא שם:

וברוב גאונך תהרֹס קמיך - 'הרסת קמיך' אין כתיב כאן, אלא: 'תהרֹס קמיך' - לעתיד לבא...
'שלחת חרֹנך' אין כתיב כאן, אלא: 'תשלח חרֹנך' - לעתיד לבא...
'אכלמו כקש' אין כתיב כאן, אלא: 'יאכלמו כקש' - לעתיד לבא...

כעין זה אמרה המכילתא במקום נוסף בפרשתנו (מסכת ד'ויהי', פתיחתא):

הודיע הקב"ה חיבתן של ישראל לאומות העולם שהוא בעצמו הלך לפניהם, שיהיו נוהגים עמהם בכבוד, ולא דיין שאינם עושים כן, אלא שממיתים אותם מיתות חמורות, משונות זו מזו. ולענין כן הוא אומר: 'וקבצתי את כל הגוים אל עמק יהושפט, ונשפטתי אותם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים, ואת ארצי חלקו' (יואל ד, ב). יכול על עבודה זרה ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים? תלמוד לומר: 'על עמי ונחלתי ישראל'. ואומר: 'מצרים לשממה תהיה, ואדום למדבר שממה תהיה, מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם' (שם, יט). באותה שעה: 'ויהודה לעולם תשב, וירושלם לדור ודור' (שם כא). ואומר: 'ונקיתי, דמם לא נקיתי, וד' שוכן בציון' (שם, כא). אימתי 'וד' שוכן בציון'? 'ונקיתי דמם' כשינקם מהם.

הסביר בפירוש "קו המידה" שם (מכילתא "הר אפרים"):

תלמוד לומר על עמי ונחלתי ישראל - שהחמיר הקב"ה על כבודן של ישראל יותר מבכבודו, שתבע מהם עלבון ישראל, ולא תבע עוון עבודה זרה, שהוא המרת כבודו.

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך