אז ישיר משה. כתב רש"י ז"ל חשב שישיר המחשבה מצוה והפועל מצוה אחרת. ויאמרו לאמר אף על פי שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד כאן הושוו. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י: אשירה לה' כי גאה גאה. גאה ר"ת ג' אבות העולם שבאו על הים כמשז"ל על פסוק ויוציאך בפניו בכחו הגדול בפניו זה יעקב בכחו זה יצחק הגדול זה אברהם. ספר קדמון כ"י. והרב הגדול מהר"ם בן חביב ז"ל בדרשותיו כ"י כתב דיש לחקור דכשיצאו ממצרים ביום ראשון של פסח וניצולו משעבוד הגדול אמאי לא אמרו שירה והמתינו שבעת ימים עד קריעת ים סוף. אמנם כשיצאו ממצרים אמרו הגוים דכל המכות אשר הוכו והוצאת ישראל ממצרים לא הרעיש הקב"ה את עולמו בעבור ישראל אך הכל היה לפי שפרעה הטיח דברים ואמר מי ה' וכיוצא. והכל השי"ת עשה לכבודו ולא בשביל ישראל אבל בקי"ס שנדונו ע"פ מדתם כל הבן הילוד וכו' נודע ה' משפט עשה שהכל הוא בשביל ישראל ולא לכבודו יתברך. ולכן אז אמרו שירה כי עתה נודע שהוא בשביל ישראל וז"ש אז ישיר משה ולא קודם לכן כי עד עתה אוה"ע אמרו שאינו לאהבת ישראל רק בעבור כבודו אבל עתה אז ישיר ואמרו אשירה לה' בכפל כי גאה גאה עתה דסוס ורוכבו רמה בים. ומזה נודע כי גאה גאה ומפרש עזי תוקפי דניכר תוקפי דהכל עשה בשבילי וזהו גאה. גאה שניכר שבחו שלא עשה לכבודו וז"ש זמרת יה שבחו יתברך שלא עשה לכבודו עכ"ד הרב ז"ל.ולי הדל יראה בהקדמת הרב עיר וקדיש מהר"ר יוסף קוב"ו ז"ל בדרשותיו מיסוד רז"ל והמפרשים כי יוסף כיפר ועבדום ולזה נענשו המצריים והביא עליהם עשר מכות. וכשבאו על הים המרו ישראל על הים והיה ראוי להטביעם ומשום חילול ה' שיאמרו דכיון דהם רשעים לא הי"ל להביא מכות לזה ניצולו זהת"ד וכמ"ש במ"א באורך וז"ש אשירה לה' כי גאה במצרים והכה אותם מכות גדולות. גאה בים שניצולו ישראל דאם היו נטבעים על שהמרו ישראל היה חילול ה' ועל כן סוס ורוכבו רמה בים. וזה היה עזי תוקפי שהביא המכות בעבור ישראל וזמרת יה שלא יהיה חילול ה' כאמור וז"ש ויהי לי לישועה:במה שכתבנו בסמוך דבכל המכות שלקו במצרים היה שר של מצרים קיים כי עיקר הנקמה על הים שהוא מדה כנגד מדה וכל הקודם היה הכנה ופירות וניכר גדולתו יתברך דבעוד השר קיים הפליא להכותם והשר נחשב כאין ומשום הכי לא אמרו שירה עד קי"ס דאז מת השר. וז"ש ויושע ה' את ישראל מיד מצרים הוא השר כמ"ש והנה מצרים נוסע אחריהם שהוא השר והיה מקטרג שיאבדו ויושע ה' את ישראל מיד מצרים השר. וירא ישראל את מצרים האומה מת על שפת הים מדה כנגד מדה אז שהיה הנקמה עיקרית ונאבדו השר והאומה ישיר ישראל ולא קודם שהיה הכל הכנה לזה. אשירה לה כי גאה גאה להביא המכות בעוד השר קיים גאה לאבדו כי הגמר היה סוס ורוכבו ירה בים מדה כנגד מדה:א"נ עזי וזמרת יה כמש"ל מרז"ל דיצ"מ היה בשביל שלא היה זנות בישראל והוא פלא דבחמשה פעמים ששים רבוא לא נמצא איש או אשה שיעשו עבירה. אחת היתה ופרסמה הכתוב שלומית ואף גם זאת היתה בשוגג ואונס ועדיין לא קבלו התורה ובודאי הוא מילתא דתמיהא וזכות גדול ועצום לישראל וז"ש מוציא אסירים בכשרות. ומה גם דישראל בהיות נשמתו קדושה וגדולה היצה"ר מסיתו הרבה שאם יחטא מרויח הרבה וכמשז"ל שהיצה"ר מתגרה ביותר בת"ח. וכן הוא להמון ישראל נגד האומות. ואפשר שזה טעם משז"ל דישראל הם עזים באומות דלפי גדולת נשמתם יצה"ר מתגרה בהם יותר מא"ה. ועם כל זה לא נמצא מי שפגם בברית במצרים. ולזה זכו לקבל התורה שהיא תרי"ג מצות ותקנו ד' יודין דשם ע"ב שפוגם בהם החוטא בברית כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל ומרובה מדה טובה מי ששומר אות ברית ודאי מאיר והשפיע בצחצחות בהם. ולכן כתיב החנוכי הפלואי שם י"ה מעיד עליהם. ובכח שמירת ברית גימטריא תרי"ג עם הכולל זכו לתרי"ג מצות. וזה רמז עזי שאני עז באומות לפי שהיצה"ר מתגרה בנו ועכ"ז לא חטאנו בזנות וזכינו לתרי"ג מצות בכח ד' יודין דע"ב שתקננו וזהו וזמרת גימטריא תרי"ג ועוד מ' כנגד ד' יודין דע"ב. ואפשר שזה טעם מרע"ה שעמד ארבעים יום בשמים כנגד מספר ד' יודין דע"ב. וזה טעם מ"ש בגמרא תנא מיניה מ' זמנין. וזהו וזמר"ת כאמור י"ה שהעיד עלינו החנוכי הפלואי ויהי לי לישועה:א"נ עזי תורתי כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית וזמרת יה שהתורה נקראת שירה ויהי לי לישועה דבזכות התורה ניצולו כמ"ש רז"ל על פסוק והמים להם חומה וכי תימא אעיקרא דדינא פירכא שהתורה מלאכי השרת זוכים בה דאית להו דינא דבר מצרא דתורה מן השמים והם צבא השמים. לז"א זה אלי מורה באצבע דאור מחצב הנשמות כ"י אצל האורות ואחר מחצב הנשמות הוא אור מחצב המלאכים בסוד הן אראלם צעקו חוצה כמ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל ונמצא שאנחנו קודמים למלאכים וזה רמז זה אלי כי אין דבר חוצץ בינינו לבין האורות כ"י ועוד ואנוהו שאהיה לו כאשה כ"י ומי שרוצה ליקח אשה אין כאן דינא דבר מצרא:א"נ כמ"ש הרב ש"כ ז"ל דבשם אלהים שהוא דין הוסיף א' והוא פ"ז גימטריא אני ה' ובזה יצאנו ממצרים וז"ש וזה לך האות שאני מוסיף א' ונעשה אני ה' עכ"ד ולמדנו מהכתוב שהיה זה בזכות התורה דכתיב בהוציאך וכו'. ולפי מ"ש רבינו הרמ"ק ז"ל דיצ"מ היתה מצד השכינה לכן לא היתה גאולה שלימה שלא נשבתה הקליפה לכן קדמה גאולה לתורה ע"ש בספר גרושין אפשר לצרף שתי ההקדמות כי השכינה היא לבנה גימטריא פ"ז כגימטריא אני ה' והיה קודם התורה ובזכות שעתידין לקבל התורה וזה רמז ר"ת עזי וזמרת יה גימטריא אלהים. אבל בזכות התורה שנקראת עז ועשה עז"י שהוא גימטריא פ"ז גימטריא אני ה' ויהי לי לישועה. והרב המגן ז"ל רמז כי תיבות עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו בגימטריא ראתה שפחה על הים מה שלא ראה אדם בדקדוק: ומבחר שלישיו טבעו בים סוף. אפשר לרמוז כפי מ"ש בסמוך משם הרב ש"כ דבשם אני ה' היתה יצ"מ. כי טבעו גימטריא פ"ז כמספר אני ה' והוא יחוד קב"ה ושכינתיה. אני הוא השכינה בסוד אם אני כאן הכ"ל כאן. ה' קב"ה ועוד הארכתי בעניותי ברמזים עד"ה ואכמ"ל: נחית בחסדך עם זו גאלת. והכל בזכות התורה וז"ש נהלת בעזך אין עז אלא התורה וכי תימא יש להם טענת מודעא לז"א אל נוה קדשך שהוא ארץ ישראל ונתבטלה המודעא כמ"ש הרשב"א ז"ל ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו וכו': תבאמו ותטעמו בהר נחלתך. וכי תימא אין הר שאין בו ע"ז. לז"א מכון לשבתך כמו שתירץ מהר"א רוזאניס ז"ל דכששרתה הקדושה בתחילה אין רשות לסט"א לבא והקב"ה התפלל על אבן השתיה כשנברא העולם ושוב אין רשות לסט"א וז"ש מכון לשבתך כי זה מפורסם לסט"א שהוא מכון לשבתך ואין רשות לסט"א לבא שם: ותען להם מרים וכו'. הרא"ם ז"ל כתב בפירוש מאמר המכילתא דמרים אמרה כל השירה וכן מטים דברי רבינו בחיי ז"ל ואינו מפורש בלשון המכילתא. ומ"ש הרב זית רענן דקול באשה ערוה לא שייך הכא דאיכא אימתא דשכינתא וכמ"ש אני בעניי בראש דוד ובמ"א בס"ד: י ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים. כמו ויורו המורים השליך לו הקב"ה עץ מג"ע ומרוב מתיקות העץ השליכו במים ונמתקו. שם שם לו חק כלומר בכל מקום שבאו למים מרים זורקין אותו עץ ומתרפאים ושם נסהו לאותו עץ שהיה בדוק ומנוסה וכל חולה שהיה שותה מהמים מתרפא לכך סמך כי אני ה' רופאך עכ"ל רבינו אפרים ז"ל ועיין מה שכתבתי אני בעניי בקונטריס דבש לפי מערכת עין אות כ"ט ע"ש:
