תנ"ך על הפרק - שמות ח - מזרחי

תנ"ך על הפרק

שמות ח

58 / 929
היום

הפרק

מכות צפרדע כִּנִּים ועָרֹב

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן נְטֵ֤ה אֶת־יָדְךָ֙ בְּמַטֶּ֔ךָ עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת עַל־הַיְאֹרִ֖ים וְעַל־הָאֲגַמִּ֑ים וְהַ֥עַל אֶת־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֥ן הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־יְהוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהוָֽה׃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־אֵ֖ין כַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה׃וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיָּמֻ֙תוּ֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִן־הַבָּתִּ֥ים מִן־הַחֲצֵרֹ֖ת וּמִן־הַשָּׂדֹֽת׃וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֗ן וַיֵּט֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־יָד֤וֹ בְמַטֵּ֙הוּ֙ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה כָּל־עֲפַ֥ר הָאָ֛רֶץ הָיָ֥ה כִנִּ֖ים בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּים֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֙קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃כִּ֣י אִם־אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב׃וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־יְהוָ֔ה וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה׃וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת־לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים למתי תרצה כו'. תקן בזה הלמ"ד של מלת למתי שהיה ראוי לומ' מתי אעתיר לך ואמר שאילו היה אומר מתי אעתיר לך היה המובן ממנו מתי תרצה שאתפלל אבל השתא דקאמר למתי אעתיר לך יהיה המובן ממנו הנה אני מעתיר לך היום: אעתיר העתירו והעתרתי ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי. פי' אל יקשה עליך על מה שאמר למתי אעתיר לך העתירו אל יי' והעתרתי אל יי' בלשון הפעיל המורה על היוצא ולא אמר למתי אעתר לך עתרו אל יי' ועתרתי אל יי' שהם לשון תפלה שהתפלה אינ' פועל יוצא: מפני שכל לשון עתר הרבות כלול הוא וכאשר יאמר הרבו ארבה והרביתי לשון הפעיל כי יאמר אעתיר העתירו והעתרת. פי' מפני שלשון עתר הוא לשון הרבות תפלה ראוי שיבא בלשון הפעיל כמו הרביי שיבא הרב' הרבו והרבתי בלשון הפעיל והפעול בלשון עתר הוא הדברי' כאילו אמרו עתרו דברי' אעתיר דברי' והעתרתי דברי' והאב לכולם המוכיח על לשון עתר שהוא לשון רבוי ושהפעול הוא הדברי' העתרתם עלי דבריכם שפירושו הרביתם עלי דבריכם ופי' למתי אעתיר לך למתי ארב' דברי תפל' בעבורך ופי' העתירו אל יי' הרבו דברי תפל' אל יי' ופי' והעתרתי אל יי' ארבה דברי תפל' אל יי' ופי' העתרתם עלי דבריכ' הרביתם עלי דברי תפלתכם ואין לעעון מאחר שלשון עתר הוא הרבות תפלה שהוא פועל יוצא הנה יחוייב מזה בהכרח שיבא בלשון הפעיל ומהו זה שכתב הרב וכאשר יאמר הרבו ארבה והרבתי לשון הפעיל כן יאמר העתירו אעתיר והעתרתי דמשמע שמפני שהוא מלשון רבוי קרה לו זה דאיכא למימר שאילו לא היה מלשון רבוי תפלה אלא מלשון אמיר' תפלה היה אומר עתרו אל יי' ויהיה יוצא מבניין הקל שפירושו אמרו תפלה ליי' אבל עכשיו שהוא מלשון רבוי שפירושו הרב' תפנה אל יי' א"א לאמרו אלא מבניי' הפעיל בלשון הרבוי ולכן צ"ל דפי' ויעתר שהוא מבניין הקל אינו לשון הרבות פלול שא"כ לא היה בא אלא בלשון הפעיל רק הוא מלשון אומץ וחיזק שנתאמץ בתפלה אבל כשהוא בלשון הרבות פלול הוא בא בלשון הפעיל להורו' שהרבה בתפל' וכמו שלשון רבוי בא הפועל העומד ממנו מבניין הקל כמו ויפרו וירבו פרו ורבו כן לשון עתר בא הפועל העומד ממנו מבניין הקל וזהו שכתב הרב אחר זה בפסוק ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יי' נתאמץ בתפלה ולא אמר הרב' בתפלה ואמר אחר זה ואם בא לומ' ויעתי' אל יי' היה יכול לומר והיה משמע וירבה בתפלה עכשיו שהוא אומר בלשון ויפעל משמע וירב' להתפלל שפירושו התרבה באמיצות ובחזוק כדי להתפלל לא שהרב' תפלה שא"כ היה פועל יוצא: ויאמר למחר התפלל היום שיכרתו למחר. לא שיתפלל למחר שהרי השאלה לא היתה רק לאי זה זמן יכרתו הצפרדעים וצ"ל שהתשובה ג"כ לא היתה רק על זמן הכרתת הצפרדעים לא על זמן התפלה: ויצא ויצעק מיד. שהרי כבר אמר לפרעה סתם אעתיר לך שפירושו היום אעתיר לך מאחר שלא הוזכר זמן רק על ההכרתה: והכבד את לבו ל' פעול הוא. פי' מקור כמו הלוך ושאול והכות והכה ופצוע לא צווי כמו השמן לב העם הזה: לבראתם ולהוציא' ממקום אחר. לא להוציא' מעליה' וא"כ יהי פי' להוציא' להוציא אותם מן הכח אל הפועל: משליח בר מגרה בך וכן ושן בהמות אשלח בם לשון שסוי. לא ל' שלוח ממש כי בבעלי דיעה יפול בם ל' שילוח מפני שהוא ע"י דבורו אבל בב"ח שאין בהם דיעה לא יפול בם ל' שילוח מפני שהוא ע"י שסויו ששסויו הוא במקו' הדבור בבעלי דיעה אבל במה שלא יפול בו שסוי כגון גבי ושלחתי דבר בתוככ' ישלח יי' בך את המאר' וכיוצא בהם שהם מתורגמי' בל' גרוי ושסוי הוא על צד ההשאלה: והפלתי והפרשתי וכן והפלה יי' וכן לא נפלאת היא ממך. אל יקשה לך איך ערב לא נפלאת היא ממך שהוא מנחי האל"ף עם והפל' והפליתי שהם מבעלי הה"א כי כיוצא בזה כתב בפסוק לא יכלה ממך לא ימנע כמו ויכלא הגש' אע"פ שהא' מהם מנחי האל"ף והאח' מנחי הה"א וכבר פירשתי שם מפני שהם שני שרשי' בעניין א': כי יי' בקרב הארץ אע"פ ששכינתי בשמים. וכאילו אמר כי אני יי' אף בקרב הארץ: תשחת הארץ נשחתת הארץ מתחבלת ארעא. ויש נוסחאות שכתוב בהן נשחתה הארץ אתחבלת ארעא והכוונה בשתיהן לומר שאין מלת תשחת מורה על העתיד כמשמעו רק היא במקום עבר לפי הנוסחא האחת או במקו' בינוני לפי הנוסחא האחרת: זבחו בארץ במקומכ' ולא תלכו במדבר. פי' זבחו בארץ שאת' יושבים והיא ארץ גשן ולא במדבר כמו שאתם אומרים דרך שלשת ימים נלך במדבר ואמר לכו למשה ולאהרן: ויסר הערוב ולא מתו כאשר מתו הצפרדעים כו'. אבל גבי וסר הערוב דלעיל מיניה לא פי' כלום מפני שהוא סובל שיור' על המות כמו וסרו הצפרדעים דכתיב בתריה וימותו אבל גבי ויסר שהוא במקום וימותו הצפרדעים ופה אמר ויסר ומשמע שלא מתו הוצרך לתת בו טע' ומפני שמלת ויסר הוא פי' וסר דלעיל מיניה שהוא קודם ויעתר פי' מלת ויסר קודם מלת ויעתר אע"פ שהוא אחריה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך