פסוק א:נבואת זכריה. סתומה היא מאוד כי יש בה מראות דומות לחלום הניתן לפתרון ואין אנו יכולים לעמוד על אמיתת פתרונו עד יבא מורה צדק ולפי היכולת אתן לב ליישב המקראות אחד אחד מן הפתרונות הדומות לו ואחר פתרונות של יונתן:
פסוק א:בחדש השמיני. קודם שהתחילו לחזור ולבנות במלאכה שהרי בעשרים וארבע לחדש התחילו בה:
פסוק ב:על אבותיכם. שבדור חורבן הבית:
פסוק ה:אבותיכם איה הם. ראו שלקו מכה רעה ברעב בחרב ובשבי:
פסוק ה:והנביאים הלעולם יחיו. וא"ת אף הנביאים איה הם הרי מתו אני משיב לכם וכי הנביאים היה להם לעולם לחיות אך סופן מוכיח כי אמת היה דבריהם שכל דברי וחוקי גזירות פורענותי אשר צויתי את עבדי הנביאים עליכם הלא השיגו אבותיכם:
פסוק ח:ראיתי הלילה וגו'. רבותינו פירשו מה שפירשו באגדת חלק אך אין סדר הפרשה והלשון מתיישב בו:
פסוק ח:על סוס אדום. רמז הוא ליפרע מכשדים ממדי ופרס בחרב ובדם כמו שהוא אומר כאן וקצף גדול אני קוצף על העכו"ם:
פסוק ח:ואחריו סוסים אדומים וגו'. מוכנים לשליחותו של מקום ויש בהם מיני צבעים הרבה ושבח הוא לו. שרוקים. לא ידעתי מה צבע הוא וי"ת קווחין:
פסוק ח:בין ההדסים אשר במצולה. בין אילני דהדסיא דבבל:
פסוק ט:ואומר. למלאך אחד אשר היה מראה אותי כל זאת מה אלה אדוני והוא הרוכב על סוס אדום:
פסוק י:להתהלך בארץ. לראות את שלוות העכו"ם:
פסוק יב:ויען מלאך ה'. הוא הדובר בי:
פסוק יג:ויען ה', את המלאך הדובר בי דברים טובים. לא ששמע הנביא מה ענה אך ממה שאמר המלאך לו קרא לאמר קנאתי וגו' אני יודע שדברים טובים ענהו:
פסוק יד:קנאתי: לציון. מתפרע אנא פורענות דין ירושלים מן המציקים לה:
פסוק טו:השאננים. אשר אלו אומרים עליהם שהם יושבים ושקטים:
פסוק טו:אשר אני קצפתי. על עמי מעט:
פסוק טו:והמה עזרו. על הקצף לרעה:
פסוק טז:וקו ינטה. למוד חומותיה ארכה ורחבה:
