גאולת ירושלים

לְמַ֤עַן צִיּוֹן֙ לֹ֣א אֶחֱשֶׁ֔ה וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם לֹ֣א אֶשְׁק֑וֹט עַד־יֵצֵ֤א כַנֹּ֙גַהּ֙ צִדְקָ֔הּ וִישׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר׃
וְרָא֤וּ גוֹיִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבוֹדֵ֑ךְ וְקֹ֤רָא לָךְ֙ שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י יְהוָ֖ה יִקֳּבֶֽנּוּ׃
וְהָיִ֛יתְ עֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּיַד־יְ-הוָ֑ה וצנוף (וּצְנִ֥יף) מְלוּכָ֖ה בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ׃
(ישעיה סב א-ג)

הפרק נפתח בשבועת ה' לירושלים, שלא ינוח ולא ישקוט עד שיבקע אור גאולתה כנוגה (הירח) וכלפיד אש (שביד הלוחמים). על רקע חשכת הלילה תאיר ירושלים לגויים השרויים בחשכת בערותם, והכל יווכחו בצדקתה ויוקירוה. וה' הוא שיקשור לראשה "עטרת תפארת... וצניף מלוכה", כלומר יכריז שהיא מקום כסאו ומלכותו, אזי ישוב אליה כבודה.

לֹֽא־יֵאָמֵר֩ לָ֨ךְ ע֜וֹד עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שְׁמָמָ֔ה כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ וּלְאַרְצֵ֖ךְ בְּעוּלָ֑ה כִּֽי־חָפֵ֤ץ יְ-הוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל׃
כִּֽי־יִבְעַ֤ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשׂ֤וֹשׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱ-לֹהָֽיִךְ׃
(ישעיה סב ד-ה)

מאחר וישעיהו משתמש בדימוי החתן והכלה הוא מנבא על השתנות שמה של העיר, כהשתנות שמה של אישה עם נישואיה.

יתכן והנביא נוקט במכוון בשני שמות של נשים מבית המלוכה: עזובה בת שלחי, אם יהושפט, וחפציבה אשת חזקיהו המלך בן דורו. ורומז דרך שמות אלו על הפיכת מצבה של העיר מעזובה ונטושה לעיר שוקקת אנשים.

גם שני הנביאים הגדולים, ירמיהו ויחזקאל, מדברים על שינוי שם העיר לעתיד לבוא: "ה' צדקנו"(ירמיה לג), "ה' שמה"(יחזקאל מח). בכל נבואה שינוי השם הוא מעניין האמור שם, ושבעים שמות לה לירושלים, כל שם משמותיה בחינה לעצמו.

עַל־חוֹמֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֙דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם׃
וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃
(ישעיה סב ו-ז)

בראש הפרק שמענו שה' לא ישקוט עד שיגאל את ירושלים משוממותה, וכאן נאמר שקבוצת שומרי החומות (נטורי קרתא; השווה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז) גם היא לא תחשה ולא תידום עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ. מי הם אותם שומרים? 

המפרשים נוקטים בשתי דרכים עיקריות:

א. שומרים ממש, והכוונה בנבואה זאת לרמז שה' יבנה את ירושלים וישגיח עליה לשומרה, כשמירה על החומות "יומם ולילה" ללא הפסק.

ב. השומרים הם הצדיקים והנביאים האבלים על חורבן ירושלים ומפצירים בתפילתם לה' שיבנה את העיקר ויקומם אותה מחורבנה.

את מוטיב השומר על חומות ירושלים נטל המשורר דן אלמגור מפסוקנו ומהפיוט הנודע הנאמר בסיומו של ליל הסדר "ויהי בחצי הלילה" – "שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה", וחיבר את השיר 'שומר החומות'.