תנ"ך על הפרק - ישעיה כ - לפרק כ / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

ישעיה כ

354 / 929
היום

הפרק

בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה בִּשְׁלֹ֣ח אֹת֔וֹ סַֽרְג֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מָתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑יךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃וְ֠אָמַר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

לפרק כ

נאמר בפרקנו:

א. בשנת בא תרתן אשדודה, בשלח אתו סרגון מלך אשור, וילחם באשדוד וילכדה.
ב. בעת ההיא דבר ד' ביד ישעיהו בן אמוץ לאמר: לך ופתחת השק מעל מתניך, ונעלך תחלץ מעל רגליך, ויעש כן הלך ערום ויחף.
ג. ויאמר ד': כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש.
ד. כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש, נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים.
ה. וחתו ובשו מכוש מבטם, ומן מצרים תפארתם.
ו. ואמר ישב האי הזה ביום ההוא: הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו.

השאלות

יש לשאול מספר שאלות על הפרק:

השאלות הקשות ביותר הן:

  1. כיצד יתכן שישעיהו הנביא הלך ערום ויחף?!
  2. ועוד: שלש שנים?!
  3. ועוד: על מי הוא עשה כך: לא על עם ישראל, אלא על מצרים ועל כוש?!

שאלות נוספות:

  1. מדוע דווקא כוש ומצרים נענשו בבזיון כזה?
  2. על מי נאמר "ישב האי הזה"?

המפרשים כמובן הרגישו בשאלות וענו עליהן.

את השאלה הראשונה והשלישית כבר שאל הראב"ע בחריפות: "וזאת שאלה קשה: איך ילך הנביא ערום להיות לאות על מצרים"?!

ענה על כך הראב"ע: "ואני אפרשנה בתחילת תרי עשר, בעזרת ד'".

א. הסבר רש"י

לפני שנראה את תשובתו הארוכה יחסית של הראב"ע, נראה את דבריו הקצרים של רש"י.

כתב רש"י: "ערום - תרגם יונתן: 'פחיח' - בבגדים קרועים ובלואים, ולא ערום ממש".

אם כן לפי רש"י בעקבות תרגום יונתן לא הלך ישעיהו ערום, אלא רק בבגדים קרועים. בכך ענה רש"י על שתי השאלות הראשונות.

עוד כתב רש"י (ד): "וגמול זה היה להם תחת חם אביהם, אשר ראה ערות אביו ולא כסה אותה, מדה כנגד מדה". בכך ענה רש"י על השאלה הרביעית, שכיון שחם אביהם בזה את נח אביו, נענשו בניו בבזיון כזה.

עוד כתב רש"י (ה): "וחתו ובשו - כל המביטים ומצפים על עזרת כוש והמתפארים במשען מצרים". בכך ענה רש"י על השאלה השלישית שזה סימן לכל הבוטחים על מצרים ולא על ד', שאין להם מה לבטוח בהם. ועיין בסמוך.

עוד כתב רש"י (ו): "יושב האי הזה - ארץ ישראל, שהיו נשענים על פרעה לעזרה". בכך ענה רש"י על השאלה החמישית, שהכוונה לעם ישראל שיושב סמוך לים, ולכן נקרא: "ישב האי הזה", שלא יבטח במצרים.

ב. הסבר רוב המפרשים

1. הסבר רד"ק

כתב רד"ק:

ויעש כן - הלוך ערום ויחף, הדבר הזה אין לפרשו כמשמעו, שציוה הא-ל את הנביא שילך ערום ויחף, חלילה. וכן מה שאמר הא-ל להושע: 'קח לך אשת זנונים', וכן מה שאמר ליחזקאל: 'והעברת על ראשך ועל זקנך תער', וכן מה שאמר לו שיאכל עוגת שעורים אפויה בצפיעי הבקר, וכל אלו והדומים להם אינם דברים שיצוה הא-ל לנביאיו לעשותם. אלא הכל היה במראה הנבואה, שהיה רואה הנביא במראה הנבואה שהיה מצוה אותו הא-ל שיעשה כך, והיה עושה כך במראה הנבואה ההיא. ואף על פי שיאריך הזמן, כמו בזאת הנבואה שלש שנים, ובנבואת הושע 'וילך ויקח ותהר ותלד בן', ואחר כך: 'ותהר ותלד בת', כל זה במראה הנבואה. ואף על פי שיראה שהיה זמן רב הכל היה במראה הנבואה בפעם אחת.

2. הסבר הראב"ע

כעין זה כתב גם הראב"ע בתחילת ספר הושע (א, א):

נאם אברהם המחבר: חלילה חלילה שיצוה ד' לקחת אשת זנונים ולהוליד ילדי זנונים...
והנכון בעיני כי זה הנביא היה רואה במראות נבואה בחלום הלילה שד' אמר לו: 'לך קח לך אשת זנונים', והלך ולקח אשה ידועה והרתה וילדה, כל זה במראות הנבואה, כאשר פירש: 'אם יהיה נביאכם' לבד ממשה לבדו 'ד' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו'. ואל תתמה איך יראה בחלום וילך ויקח, והנה בחלום אדם בלא נבואה: 'ותאכלנה הפרות'.
וככה על ישעיהו הנביא: 'כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף' זה היה במראה הנבואה, כי למה ילך הנביא ערום בעבור כוש ומצרים?!
וככה: 'קח לך לבנה', גם: 'שכב על צדך השמאלי', גם: 'ואתה קח לך חטין', גם דבר הזקן.
והעד על כל זה שאמר יחזקאל בתחילת ספרו: 'ואראה מראות אלקים', ואומר: 'במראות אלקים הביאני אל ארץ ישראל'.
ואל תתמה בעבור שלא הזכיר בתחילת הנבואה: 'מראות', כי הנה כתב: 'דבר ד' אשר היה אל זכריהו', ושם כתב אחריו: 'ראיתי הלילה ואשא עיני ואראה'. והנה כתב באברהם 'במחזה', וכן היתה כל נבואתו.

3. הסבר האלשיך הקדוש

כעין זה כתב גם האלשיך הקדוש, והרחיב:

הלא כמו זר נחשב, יצער ד' את נביאו נאמן ביתו להלוך ערום ויחף, על שבי מצרים ועל גלות כוש. כי מה לנו ולצרת כוש ומצרים?! ומה גם עתה להיות שלש שנים בסיגוף גדול כזה הלוך ערום ויחף! כי על כן כתב הרמב"ם ז"ל (מורה נבוכים ח"ב פמ"ו), כי הכל היה במראה הנבואה, שנדמה לו כאילו שלש שנים היה הולך ערום ויחף, ולא עשה כן בהקיץ כלל...
אמנם אומר, כי לא להתאבל על כוש ומצרים היה הענין, רק למען סור מלב עם בני ישראל בטחון משענת קנה של מצרים, לבלתי שוב עד ד' יצילם מיד מלך אשור, כי הוא ית' הפודה ומציל ואין זולתו. כן בעת בא תרתן אשדודה מאת מלך אשור וילכדה, ראה והנה יאמרו ישראל כי לא נפלה אשדוד בידו, כי אם שלא היה לה עזר כנגדה, אך לא כמוה חלק יעקב, כי ארץ מצרים תהיה לו לעזרה. על כן רצה הקדוש ברוך הוא להראות להם, כי כמקרה אשדוד גם לישראל יקרה, אם לא אל על יקראוהו וישענו עליו, וזהו אמרו: 'לך ופתחת וכו' ונעליך תחלוץ וכו', כן ינהג מלך אשור' וכו' וכל זה למה חרד ישעיהו את החרדה הזאת הלוך ערום ויחף, הלא הוא שמה שעל ידי כן ימשך, כי יחתו ובשו מכוש מבטם וממצרים תפארתם, ולא ישימו ישראל בטחונם בבשר ודם, כי אם בד' לבדו...
וכל זה למה כדי (ה) שוחתו ובשו מכוש מבטם וכו' כמדובר בסמוך, שישעה ישראל אל עושהו, ולא ישעה אל מצרים, ולא בלבד ישראל יקחו מוסר, כי אם גם יושב האי הזה הסמוך לארץ ישראל, אשר נסו מצרימה מפני מלך אשור, עתה יאמרו הלא (ו) כה מבטנו וכו', ואיך נמלט אנחנו ויראו ישראל ויעשו כן גם הם.

יהי רצון שנבטח תמיד בד' ומתוך כך ד' יושיענו מכל צרותינו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך