הכנות נבואיות לשני השלבים הראשונים

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קַח־ לְךָ֖ גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנ֔וֹשׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃
וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־ זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ׃
וָאֶקְרַב֙ אֶל־ הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמ֔וֹ מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃
כִּ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י יִשָּׂ֣א ׀ אֶת־ חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
(ישעיה ח א-ד)

הקדמה

בפסוקים אלה חוזר הנביא ומנבא על אודות תכנית ארבעת השלבים שפירט בפרשיות הקודמות. החזרה נובעת מכך שהמלך אחז סירב לקבל את הדרכת הנביא ואת האות והמופת להצלחתו, אם וכאשר יפעל על פי הדרכת הנביא. בסדרת הנבואות הבאה יתחדשו דברים ויתבררו פרטים שבהם לא עסק הנביא בנבואות הקודמות.

פרשייה זו על ארבעת פסוקיה עוסקת בשתי פעולות נבואיות הקשורות לשני השלבים הראשונים בתכנית ארבעת השלבים. השלב הראשון יתחיל בחודשים הקרובים ויסתיים בתוך כשנה. השלב השני יתחיל מיד לאחר סיום השלב הראשון ויסתיים עד לשנת ארבע עשרה לחזקיהו.

גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל

לפי התרגום הכוונה ללוח גדול, לרש"י הכוונה למגילה ורד"ק מפרש שמדובר באיגרת. לפי רד"ק הסיבה שהגיליון גדול היא: "למשל על ארץ ישראל. כמו שהיה הגליון גדול והכתב בה מעט, כן הייתה ארץ ישראל רחבת ידיים והיושבים בה מעט, שגלו עשרת השבטים והייתה חרבה רובה".

בחרט אנוש

בדרך כלל חרט הוא עט: "לא בקיסם וקנה אלא... בעט סופר חשוב... כתוב בספר וחתום"(ר"א מבלגנצי). אך בעקבות התרגום הסביר רש"י כי ההדגשה כאן היא על כך שהדברים ייכתבו במפורש ובאופן שהקורא יוכל לרוץ בקריאתו, "ואפילו אינו חכם".

לשיטת רד"ק ההדגשה היא שהמעשה המסוים הזה ייעשה בפועל ולא במראה הנבואה בלבד, "שלא יחשוב כי זה שציווה לו לכתוב במראה הנבואה לבד, אלא שיעשה כן ממש". שהיה מקום לחשוב שנבואה זו יש בה מסר אך לא ציווי מעשי, כדרך "שהלך ישעיהו ערום ויחף ולקח הושע אשת זנונים, והעביר יחזקאל תער על ראשו ועל זקנו", ובכל המקומות הללו פירש רד"ק שהנביא לא עשה מעשה בפועל, אלא הכול היה במראה הנבואה.

לעומתו ר"י קרא מסביר שהכול הוא משל במראה הנבואה.

לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז

לפי רש"י באה הנבואה להדגיש כי מלכי אשור, סנחריב בלשונו, יגיעו במהרה, יכבשו את ממלכת ישראל וישללו את שלל עשרת השבטים. כפל הלשון בא לדעתו לכלול גם נבואה עתידית על דורו של צדקיהו. אז יבוא-יחוש מלך בבל וישלול את שלל ממלכת יהודה. ואילו הרד"ק סבור שיש כאן "כפל ענין במלות שונות, והכפל לחזק הענין ולמהרו".

ר"א מבלגנצי מעיר כי בביטוי זה הנביא עונה לטענתם של החוטאים, החולקים על הנביא ומתריסים כנגדו: "הָאֹמְרִ֗ים יְמַהֵ֧ר ׀ יָחִ֛ישָׁה מַעֲשֵׂ֖הוּ לְמַ֣עַן נִרְאֶ֑ה וְתִקְרַ֣ב וְתָב֗וֹאָה עֲצַ֛ת קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֵדָֽעָה׃"(ישעיה ה יט).

כִּ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר

לדעת רש"י "מהר שלל" בנו של ישעיהו נולד בשנה הרביעית לאחז, היא השנה שבה נהרג פקח(שנת העשרים למלכותו) והושע בן לה עלה למלכות. לעומת זאת, לדעת אבן עזרא נער זה הוא בן של ישעיהו שנולד שנתיים לפני חורבן וגלות שומרון.

קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י

לדעת הרד"ק זמן זה מקביל לזמן שנזכר ביחס לבנו של אחז, עמנואל, בפרק הקודם: "כִּ֠י בְּטֶ֨רֶם יֵדַ֥ע הַנַּ֛עַר מָאֹ֥ס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֣ר בַּטּ֑וֹב".

יִשָּׂ֣א

רוב הראשונים מסבירים: "יישא הנושא את נכסי דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור, יישא חסר הפועל(=הנושא), כמו 'ויגד ליעקב', רוצה לומר, המגיד"(לשון הרד"ק).

אֶת־ חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק... לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

לפי רש"י הכוונה לכיבוש דמשק בידי האשורים בהנהגת תגלת פלאסר בשנה הרביעית לאחז. זאת כמתואר בספר מלכים:

וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־ הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־ הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃
וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּעַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל־ דַּמֶּ֙שֶׂק֙ וַֽיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת־ רְצִ֖ין הֵמִֽית׃
(מלכים ב טז ח-ט)

וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

לדעת רש"י חלק זה של הפסוק עוסק במה שאירע בממלכת ישראל מיד בעלייתו לשלטון של הושע בן אלה. המלך החדש שרצח את קודמו נתן שוחד, מנחה למלך אשור, כדי שיתמוך בו כמלך שומרון. מצב זה מתואר בספר מלכים:

עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַֽיְהִי־ ל֤וֹ הוֹשֵׁ֙עַ֙ עֶ֔בֶד וַיָּ֥שֶׁב ל֖וֹ מִנְחָֽה׃
(מלכים ב יז ג)

לעומתו, אבן עזרא ור"י כספי פירשו שחלק זה בפסוק מתאר את חורבן שומרון.