תנ"ך על הפרק - ישעיה ח - הכנות נבואיות לשני השלבים הראשונים / הרב יוסף כרמל שליט"א

תנ"ך על הפרק

ישעיה ח

342 / 929
היום

הפרק

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קַח־לְךָ֖ גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנ֔וֹשׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ׃וָאֶקְרַב֙ אֶל־הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמ֔וֹ מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃כִּ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י יִשָּׂ֣א ׀ אֶת־חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד לֵאמֹֽר׃יַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַשִּׁלֹ֔חַ הַהֹלְכִ֖ים לְאַ֑ט וּמְשׂ֥וֹשׂ אֶת־רְצִ֖ין וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃וְלָכֵ֡ן הִנֵּ֣ה אֲדֹנָי֩ מַעֲלֶ֨ה עֲלֵיהֶ֜ם אֶת־מֵ֣י הַנָּהָ֗ר הָעֲצוּמִים֙ וְהָ֣רַבִּ֔ים אֶת־מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר וְאֶת־כָּל־כְּבוֹד֑וֹ וְעָלָה֙ עַל־כָּל־אֲפִיקָ֔יו וְהָלַ֖ךְ עַל־כָּל־גְּדוֹתָֽיו׃וְחָלַ֤ף בִּֽיהוּדָה֙ שָׁטַ֣ף וְעָבַ֔ר עַד־צַוָּ֖אר יַגִּ֑יעַ וְהָיָה֙ מֻטּ֣וֹת כְּנָפָ֔יו מְלֹ֥א רֹֽחַב־אַרְצְךָ֖ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃רֹ֤עוּ עַמִּים֙ וָחֹ֔תּוּ וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל מֶרְחַקֵּי־אָ֑רֶץ הִתְאַזְּר֣וּ וָחֹ֔תּוּ הִֽתְאַזְּר֖וּ וָחֹֽתּוּ׃עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל׃כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י כְּחֶזְקַ֣ת הַיָּ֑ד וְיִסְּרֵ֕נִי מִלֶּ֛כֶת בְּדֶ֥רֶךְ הָֽעָם־הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃לֹא־תֹאמְר֣וּן קֶ֔שֶׁר לְכֹ֧ל אֲשֶׁר־יֹאמַ֛ר הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה קָ֑שֶׁר וְאֶת־מוֹרָא֥וֹ לֹֽא־תִֽירְא֖וּ וְלֹ֥א תַעֲרִֽיצוּ׃אֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֹת֣וֹ תַקְדִּ֑ישׁוּ וְה֥וּא מוֹרַאֲכֶ֖ם וְה֥וּא מַֽעֲרִֽצְכֶֽם׃וְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶ֠גֶף וּלְצ֨וּר מִכְשׁ֜וֹל לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֔שׁ לְיוֹשֵׁ֖ב יְרוּשָׁלִָֽם׃וְכָ֥שְׁלוּ בָ֖ם רַבִּ֑ים וְנָפְל֣וּ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃צ֖וֹר תְּעוּדָ֑ה חֲת֥וֹם תּוֹרָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי׃וְחִכִּ֙יתִי֙ לַיהוָ֔ה הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָ֖יו מִבֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ׃הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י וְהַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לִ֣י יְהוָ֔ה לְאֹת֥וֹת וּלְמוֹפְתִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל מֵעִם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַשֹּׁכֵ֖ן בְּהַ֥ר צִיּֽוֹן׃וְכִֽי־יֹאמְר֣וּ אֲלֵיכֶ֗ם דִּרְשׁ֤וּ אֶל־הָאֹבוֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים הַֽמְצַפְצְפִ֖ים וְהַמַּהְגִּ֑ים הֲלוֹא־עַם֙ אֶל־אֱלֹהָ֣יו יִדְרֹ֔שׁ בְּעַ֥ד הַחַיִּ֖ים אֶל־הַמֵּתִֽים׃לְתוֹרָ֖ה וְלִתְעוּדָ֑ה אִם־לֹ֤א יֹֽאמְרוּ֙ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ שָֽׁחַר׃וְעָ֥בַר בָּ֖הּ נִקְשֶׁ֣ה וְרָעֵ֑ב וְהָיָ֨ה כִֽי־יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וּבֵאלֹהָ֖יו וּפָנָ֥ה לְמָֽעְלָה׃וְאֶל־אֶ֖רֶץ יַבִּ֑יט וְהִנֵּ֨ה צָרָ֤ה וַחֲשֵׁכָה֙ מְע֣וּף צוּקָ֔ה וַאֲפֵלָ֖ה מְנֻדָּֽח׃כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֮ לַאֲשֶׁ֣ר מוּצָ֣ק לָהּ֒ כָּעֵ֣ת הָרִאשׁ֗וֹן הֵקַ֞ל אַ֤רְצָה זְבֻלוּן֙ וְאַ֣רְצָה נַפְתָּלִ֔י וְהָאַחֲר֖וֹן הִכְבִּ֑יד דֶּ֤רֶךְ הַיָּם֙ עֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן גְּלִ֖יל הַגּוֹיִֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב יוסף כרמל שליט

הכנות נבואיות לשני השלבים הראשונים

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קַח־ לְךָ֖ גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנ֔וֹשׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃
וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־ זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ׃
וָאֶקְרַב֙ אֶל־ הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמ֔וֹ מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃
כִּ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י יִשָּׂ֣א ׀ אֶת־ חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
(ישעיה ח א-ד)

הקדמה

בפסוקים אלה חוזר הנביא ומנבא על אודות תכנית ארבעת השלבים שפירט בפרשיות הקודמות. החזרה נובעת מכך שהמלך אחז סירב לקבל את הדרכת הנביא ואת האות והמופת להצלחתו, אם וכאשר יפעל על פי הדרכת הנביא. בסדרת הנבואות הבאה יתחדשו דברים ויתבררו פרטים שבהם לא עסק הנביא בנבואות הקודמות.

פרשייה זו על ארבעת פסוקיה עוסקת בשתי פעולות נבואיות הקשורות לשני השלבים הראשונים בתכנית ארבעת השלבים. השלב הראשון יתחיל בחודשים הקרובים ויסתיים בתוך כשנה. השלב השני יתחיל מיד לאחר סיום השלב הראשון ויסתיים עד לשנת ארבע עשרה לחזקיהו.

גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל

לפי התרגום הכוונה ללוח גדול, לרש"י הכוונה למגילה ורד"ק מפרש שמדובר באיגרת. לפי רד"ק הסיבה שהגיליון גדול היא: "למשל על ארץ ישראל. כמו שהיה הגליון גדול והכתב בה מעט, כן הייתה ארץ ישראל רחבת ידיים והיושבים בה מעט, שגלו עשרת השבטים והייתה חרבה רובה".

בחרט אנוש

בדרך כלל חרט הוא עט: "לא בקיסם וקנה אלא... בעט סופר חשוב... כתוב בספר וחתום"(ר"א מבלגנצי). אך בעקבות התרגום הסביר רש"י כי ההדגשה כאן היא על כך שהדברים ייכתבו במפורש ובאופן שהקורא יוכל לרוץ בקריאתו, "ואפילו אינו חכם".

לשיטת רד"ק ההדגשה היא שהמעשה המסוים הזה ייעשה בפועל ולא במראה הנבואה בלבד, "שלא יחשוב כי זה שציווה לו לכתוב במראה הנבואה לבד, אלא שיעשה כן ממש". שהיה מקום לחשוב שנבואה זו יש בה מסר אך לא ציווי מעשי, כדרך "שהלך ישעיהו ערום ויחף ולקח הושע אשת זנונים, והעביר יחזקאל תער על ראשו ועל זקנו", ובכל המקומות הללו פירש רד"ק שהנביא לא עשה מעשה בפועל, אלא הכול היה במראה הנבואה.

לעומתו ר"י קרא מסביר שהכול הוא משל במראה הנבואה.

לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז

לפי רש"י באה הנבואה להדגיש כי מלכי אשור, סנחריב בלשונו, יגיעו במהרה, יכבשו את ממלכת ישראל וישללו את שלל עשרת השבטים. כפל הלשון בא לדעתו לכלול גם נבואה עתידית על דורו של צדקיהו. אז יבוא-יחוש מלך בבל וישלול את שלל ממלכת יהודה. ואילו הרד"ק סבור שיש כאן "כפל ענין במלות שונות, והכפל לחזק הענין ולמהרו".

ר"א מבלגנצי מעיר כי בביטוי זה הנביא עונה לטענתם של החוטאים, החולקים על הנביא ומתריסים כנגדו: "הָאֹמְרִ֗ים יְמַהֵ֧ר ׀ יָחִ֛ישָׁה מַעֲשֵׂ֖הוּ לְמַ֣עַן נִרְאֶ֑ה וְתִקְרַ֣ב וְתָב֗וֹאָה עֲצַ֛ת קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֵדָֽעָה׃"(ישעיה ה יט).

כִּ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר

לדעת רש"י "מהר שלל" בנו של ישעיהו נולד בשנה הרביעית לאחז, היא השנה שבה נהרג פקח(שנת העשרים למלכותו) והושע בן לה עלה למלכות. לעומת זאת, לדעת אבן עזרא נער זה הוא בן של ישעיהו שנולד שנתיים לפני חורבן וגלות שומרון.

קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י

לדעת הרד"ק זמן זה מקביל לזמן שנזכר ביחס לבנו של אחז, עמנואל, בפרק הקודם: "כִּ֠י בְּטֶ֨רֶם יֵדַ֥ע הַנַּ֛עַר מָאֹ֥ס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֣ר בַּטּ֑וֹב".

יִשָּׂ֣א

רוב הראשונים מסבירים: "יישא הנושא את נכסי דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור, יישא חסר הפועל(=הנושא), כמו 'ויגד ליעקב', רוצה לומר, המגיד"(לשון הרד"ק).

אֶת־ חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק... לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

לפי רש"י הכוונה לכיבוש דמשק בידי האשורים בהנהגת תגלת פלאסר בשנה הרביעית לאחז. זאת כמתואר בספר מלכים:

וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־ הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־ הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃
וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּעַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל־ דַּמֶּ֙שֶׂק֙ וַֽיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת־ רְצִ֖ין הֵמִֽית׃
(מלכים ב טז ח-ט)

וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

לדעת רש"י חלק זה של הפסוק עוסק במה שאירע בממלכת ישראל מיד בעלייתו לשלטון של הושע בן אלה. המלך החדש שרצח את קודמו נתן שוחד, מנחה למלך אשור, כדי שיתמוך בו כמלך שומרון. מצב זה מתואר בספר מלכים:

עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַֽיְהִי־ ל֤וֹ הוֹשֵׁ֙עַ֙ עֶ֔בֶד וַיָּ֥שֶׁב ל֖וֹ מִנְחָֽה׃
(מלכים ב יז ג)

לעומתו, אבן עזרא ור"י כספי פירשו שחלק זה בפסוק מתאר את חורבן שומרון.

  באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'צפנת ישעיה'

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך