המלך יואש מחזק את בדק הבית
לאחר שיואש מלך על יהודה, החליט לחזק את בדק הבית וליפותו כפי שהיה בימי שלמה. כידוע, חייב כל אדם מישראל לתרום מחצית השקל בשנה כדי לקנות מכסף זה קרבנות צבור. את הכסף שנתרם היו מניחים בלשכה(חדר) מיוחדת. בשלשה תאריכים היו תורמים את הלשכה, כלומר ממלאים שלש קופות(אולי קופסאות), שכל אחת מהן היתה מחזקת נפח של שלוש סאים(יותר משלושים ליטר). את הקופות מילאו שבועיים לפני פסח, שבועיים לפני שבועות ושבועיים לפני ראש השנה. כדי לדעת איזו קופה נתרמה ראשונה כתבו עליה אות אחת; על הקופה ראשונה כתב אות א', על השניה אות ב' ועל השלישית אות ג'. עתה עמדו לרשות הציבור שלש קופות בנפח כולל של תשעה סאים(כמאה ליטר) מלאות מטבעות כסף של מחצית השקל.
החל מראש חודש ניסן החלו קונים קרבנות ציבור מן הכסף שנתרם במרוצת חודש אדר האחרון מן הקופה שעליה רשומה אות א'. כאשר אזל הכסף מקופה זו לקחו מהקופה השנייה שעליה רשומה האות ב' וכן על זה הדרך.
הכסף שנשאר אחרי שהתמלאו הקופות נקרא כסף של שיירי הלשכה. מכסף זה נקנו דברים שאין להם קשר ישיר עם קרבנות הצבור כמו: כֶּבֶשׂ פרה אדומה, דהיינו גשר משופע שבנו מהר הבית להר הזיתים שעליו הובילו את הפרה למקום שחיטתה על הר הזיתים, וכן את הכֶּבֶשׂ שבנו מהעזרה אל מחוץ לעיר ועליו הוביל המשלח לעזאזל את השעיר בדרכו למדבר. כמו כן תקנו את אמת המים העוברת בעזרה, ואת חומת ירושלים ושאר צרכי העיר. יואש אמר לכוהנים שיקחו את קדשי בני ישראל לעצמם ובתמורה יחזקו את בדק הבית. קדשי בני ישראל כללו: כסף מחצית השקל, כסף ערכין(אדם המעריך את עצמו לשלם לבדק הבית חייב לשלם לפי התעריף הנזכר בתורה, ויקרא כ"ז) וכסף נדרים ונדבות. מן הכסף הזה יכולים לחזק את בדק הבית ולחזק את כל הדברים הטעונים תיקון.
יואש ציווה לצאת לערי יהודה ולאסוף כספים כדי לחדש את פני הבית ולשוות לו יופי והדר. לכך היה צריך לקבץ כספים מן הצבור הרחב. כספי מחצית השקל ושאר קדשי ישראל לא הספיקו גם לחזק את בדק הבית וגם לחדש את פניו. את הכסף שנועד לבדק הבית הניחו בארון שעמד אצל המזבח, ואלו את התרומות שנאספו לחדש את פני הבית וליפותו הניחו בארון שעמד בשער בית ה' מבחוץ כדי שכל עובר ושב יוכל לתרום לחידוש פני הבית. אכן יואש תיקן את כל הטעון תקון שהיה במקדש ואף יפה את המקדש שהפך להיות בנין מפואר.
המלך יואש התנהג בדרך התורה רק כאשר יהוידע הכהן הגדול היה בחיים.
באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - מלכים'