תנ"ך על הפרק - שמואל ב כא - מנחת שי

תנ"ך על הפרק

שמואל ב כא

284 / 929
היום

הפרק

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל־שָׁאוּל֙ וְאֶל־בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל־אֲשֶׁר־הֵמִ֖ית אֶת־הַגִּבְעֹנִֽים׃וַיִּקְרָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ לַגִּבְעֹנִ֖ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִם־מִיֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם וַיְבַקֵּ֤שׁ שָׁאוּל֙ לְהַכֹּתָ֔ם בְּקַנֹּאת֥וֹ לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַגִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר וּבָרְכ֖וּ אֶת־נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין־לילָ֜נוּכֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־שָׁא֣וּל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאֵֽין־לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָֽה־אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה־לָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָל־גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ינתן־יֻתַּן־לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן׃וַיַּחְמֹ֣ל הַמֶּ֔לֶךְ עַל־מְפִי־בֹ֖שֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֑וּל עַל־שְׁבֻעַ֤ת יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּֽינֹתָ֔ם בֵּ֣ין דָּוִ֔ד וּבֵ֖ין יְהוֹנָתָ֥ן בֶּן־שָׁאֽוּל׃וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־שְׁ֠נֵי בְּנֵ֨י רִצְפָּ֤ה בַת־אַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר יָלְדָ֣ה לְשָׁא֔וּל אֶת־אַרְמֹנִ֖י וְאֶת־מְפִבֹ֑שֶׁת וְאֶת־חֲמֵ֗שֶׁת בְּנֵי֙ מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל בֶּן־בַּרְזִלַּ֖י הַמְּחֹלָתִֽי׃וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד הַגִּבְעֹנִ֗ים וַיֹּקִיעֻ֤ם בָּהָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּפְּל֥וּשבעתיםשְׁבַעְתָּ֖םיָ֑חַדוהםוְהֵ֨מָּההֻמְת֜וּ בִּימֵ֤י קָצִיר֙ בָּרִ֣אשֹׁנִ֔יםתחלתבִּתְחִלַּ֖תקְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים׃וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת־אַיָּ֨ה אֶת־הַשַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ לָ֤הּ אֶל־הַצּוּר֙ מִתְּחִלַּ֣ת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ־מַ֥יִם עֲלֵיהֶ֖ם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנָה֩ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לָנ֤וּחַ עֲלֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וְאֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה לָֽיְלָה׃וַיֻּגַּ֖ד לְדָוִ֑ד אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֛ה רִצְפָּ֥ה בַת־אַיָּ֖ה פִּלֶ֥גֶשׁ שָׁאֽוּל׃וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיִּקַּ֞ח אֶת־עַצְמ֤וֹת שָׁאוּל֙ וְאֶת־עַצְמוֹת֙ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מֵאֵ֕ת בַּעֲלֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֲשֶׁר֩ גָּנְב֨וּ אֹתָ֜ם מֵרְחֹ֣ב בֵּֽית־שַׁ֗ן אֲשֶׁ֨רתלוםתְּלָא֥וּםשםהפלשתיםשָׁ֙מָּה֙פְּלִשְׁתִּ֔יםבְּי֨וֹם הַכּ֧וֹת פְּלִשְׁתִּ֛ים אֶת־שָׁא֖וּל בַּגִּלְבֹּֽעַ׃וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ אֶת־עַצְמ֣וֹת שָׁא֔וּל וְאֶת־עַצְמ֖וֹת יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֑וֹ וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־עַצְמ֖וֹת הַמּוּקָעִֽים׃וַיִּקְבְּר֣וּ אֶת־עַצְמוֹת־שָׁא֣וּל וִיהוֹנָֽתָן־בְּ֠נוֹ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן בְּצֵלָ֗ע בְּקֶ֙בֶר֙ קִ֣ישׁ אָבִ֔יו וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּעָתֵ֧ר אֱלֹהִ֛ים לָאָ֖רֶץ אַֽחֲרֵי־כֵֽן׃וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃וישבווְיִשְׁבִּ֨יבְּנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־דָּוִֽד׃וַיַּֽעֲזָר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים אָ֣ז הִכָּ֗ה סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י אֶת־סַ֕ף אֲשֶׁ֖ר בִּילִדֵ֥י הָרָפָֽה׃וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֡ךְ אֶלְחָנָן֩ בֶּן־יַעְרֵ֨י אֹרְגִ֜ים בֵּ֣ית הַלַּחְמִ֗י אֵ֚ת גָּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים׃וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁמדיןמָד֗וֹןוְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם־ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה׃וַיְחָרֵ֖ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֙הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן־שמעישִׁמְעָ֖האֲחִ֥י דָוִֽד׃אֶת־אַרְבַּ֥עַת אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְהָרָפָ֖ה בְּגַ֑ת וַיִּפְּל֥וּ בְיַד־דָּוִ֖ד וּבְיַ֥ד עֲבָדָֽיו׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

וברכו את נחלת. הרי"ש בשוא לבדו כמנהגנו: וברכו. הנ"ל נמסר עליו ב' וחברו שאו ידכם קדש: ויאמרו לו הגבענים. בדפוס ישן ובכל ספרים כתבי יד מלעיל הדרגא ביו"ד: אין לי. לנו קרי ויש בו דרש בבמדבר רבה פרשה ח' ואגדת שמואל פרשה כ"ח וירושלמי פרק עשרה יוחסין ועיין בפירוש רש"י ורד"ק וכלי יקר: ינתן. יתן קרי והוא חד מן מלין דכתיבין נו"ן יתיר ולא קרינן: ארמני. ברי"ש רד"ק: ויפלו שבעתים יחד. כתיב ביו"ד וקרי בלא יו"ד וכן במסורת זהו אחד מן ג' דכתבן תים יתרים יו"ד ובירושלמי פרק עשרה יוחסין ובאגדת שמואל דדרשי שבעתם חסר יו"ד זה משובשת היה אפשר לפרש חסר בקריאה דלא קרינן שבעתים אבל בבמדבר רבה פרשה ח' איתא בהדיא שבעתם כתיב חסר יו"ד ע"כ. אתמהא. ועיין בבלי פרק הערל: והם. והמה קרי: תחלת. בתחלת קרי: יביש גלעד. במקצת ספרים מלא יו"ד וכן נראה ממה שנמסר במקרא גדולה סוף שופטים שאין זה מהחסרים המנויים שם: תלום. תלאום קרי: שם. שמה קרי: הפלשתים. פלשתים קרי זהו חד מן ב' מלין תניינא נסיב מן קדמאה וחברו ושוּרָי אשַכלִלו (עזרא ד') וחילופיהון נמסר לעיל בסימן ה': ויעשו כל אשר. (א"ה בקצת דפוסים כתוב ככל ובמסורה גדולה משנת רפ"ה כתוב כל אבל בין וא"ו אחרונה של ויעשו ובין כ"ף של כל יש שם שוא דומה שמעיקרא היה כתוב ככל אבל במדוייקים כתוב כל וכן ת"י וכן העתיקו המפרשים ובדפוס ויניציאה שנת ועדתי בפנים כתוב ככל ובגליון ס"א כל והמעיין יבחר): ותהי עוד מלחמה לפלשתים. סימן ותהי עוד מלחמה ב' בענין וב' בענין ותהי עוד המלחמה וסימנו בתוך המלחמה פירוש הראשון והרביעי מלחמה וב' אמצעיים המלחמה: ויעף דוד. העי"ן פתוחה וכן הוא ויעף דסיסרא כמ"ש בישעיה ו' בע"ה: וישבו. וישבי קרי: בילידי הרפה ומשקל. כתב ר' אליה המדקדק בספר מסורת המסורת מאמר א'. אמרו רז"ל הרפה כתיב ערפה קרי אבל לא מצאתי כן בכל הנוסחאות המדוייקות עכ"ל. וגם רד"ק בשמואל א' י"ז כתב אבל מה שאמרו כתיב הרפה וקרינן ערפה זה לא מצאנו ע"כ. ואנכי לא ידעתי אנה מצאנו זה המדרש. לבד זה מצאתי בסוטה סוף פרק משוח מלחמה כתיב ערפה וכתי הרפה ופירש שם רש"י כתיב ערפה שם האחת ערפה דרות וכתיב הרפה בשמואל והיא ערפה כדאיתא לקמן שנגזר עליה שיפלו בניה ביד בני רות שדבקה בשכינה עכ"ל שמעינן מהכא שאין כאן שום חילוק בין קרי לכתיב דתרווייהו כתיבי האי באתריה והאי באתריה ודמיא נמי להא דאמרינן התם כתיב שובך וכתיב שופך חד בשמואל וחד בדברי הימים והא דאמרינן בסנהדרין פרק חלק חזייה לערפה אימיה וכו' והתם נמי אמר לו אבישי זיל אשתכח לערפה אמך בקברה הוא לשון המאמר שדורש הרפה כמו ערפה. וכתב רד"ק בשם הריק"ם אביו שתיבת הרפה נכתבת בה"א ובאל"ף מלשון רפאים וכן תרגם יונתן גברא עכ"ל. פירוש הדברים שתיבה זו לפעמים נכתבת בה"א לבסוף כמו שכתובים כאן בספר שמואל ולפעמים נכתבת באל"ף כמו שכתובים בספר דברי הימים וכאן בשמואל הם ד' בענין ובכל הספרים נכתבים בה"א בסוף ומה שנמסר במסרה קטנה ד' ב' כתיבין ה' וב' כתיבין אל"ף רצה לומר ד' להרפה בלמ"ד שהם שנים כאן בה"א ושנים בדברי הימים א' כ' באל"ף וכן משמע מהמסורת ומרד"ק שם: ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב. במקצת ספרים חסר ברוב ספרים מלא וכן ותהי המלחמה בגוב שבסמוך: בן יערי ארגים. בכל ספרים כ"י העי"ן בשוא לבדו והרי"ש בצירי לא כמו שנמצא במקצת דפוסים בחטף פתח העי"ן ובחירק הרי"ש ובמסורת הדפוס ריש פרק ויקרא באלפ"א בית"א מאותיות קטנות נחשב בתוכם ריש יערי ארגים וכן מצאתי בנוסח כ"י. ונוסחאות אחרים ריש וארגים חורי (ישעיה י"ט) ויש אומרים רי"ש תי"ו פרמשתא: את גלית הגתי. ובדברי הימים א' כ' כתוב ויך אלחנן בן יעור יעיר קרי: את לחמי אחי גלית הגתי. וכתב ר' יונה בספר הרקמה שצריך לפרש בספר שמואל את אחי גלית כאשר נאמר בדברי הימים ועיין עוד בפירוש רד"ק בשני המקומות: ועץ חניתו. כן כתוב ועץ בכל הספרים ואין כאן הפרש בין קרי לכתיב כמו שהוא בשמואל א' י"ז ויש לי לתמוה על בעל מכלל יופי שכתב במקום הזה ועץ חניתו הוא יד החנית וכתיב חץ כי הוא עשוי כמו חץ ע"כ. והן דברי השרשים בשרש עץ. ולפי שראה כתוב במורה מקום השרשים (שמואל א' כ"א) טעה המכלל יופי על פי אותן הספרים וטעות ספרים היא וצריך להגיה (שמואל א' י"ז) ע"ש: מדין. מדון קרי: ואצבעות ידיו ואצבעות רגליו. במקצת ספרים כתבי יד מדוייקים שניהם מלאים וא"ו ויש ספרים בשניהם חסרים ויש מהם גם כן אחד חסר ואחד מלא ואין לי במה להכריע: סופרים רבים כתבו שירה זו אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה כשירת האזינו ועשרת בני המן ומלכי כנען וכן עשו בם קצת המדפיסים. וחוץ מכבודם אין דעתי נוחה בהם דבהדיא אתמר בסוף פרק קמא דמגילה כל השירות כלן אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח חוץ מעשרת בני המן ומלכי כנען ולא תקשי לך משירת האזינו שכבר תירץ זה הר"ן ז"ל ע"ש. ובריש פרשת האזינו כתבתי עוד טעם אחר. ומהכלל שאמרו בגמ' כל השירות כלן וכו' משמע דגם שירת דוד בכלל ואין שום טעם לומר שתהיה כעשרת בני המן ומלכי כנען דבהנהו איכא טעמא שלא תהיה תקומה למפלתן של רשעים. וכן כתב רבינו ישעיה הראשון מטראני ז"ל במגלה שם דשירת וידבר דוד צריכה ליכתב אריח על גבי לבינה והעושים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה שלא כדין הם עושים עכ"ל. וכן מצאתי במקצת נוסחי עתיקי שכתבוה אריח על גבי לבינה. אך לא שמרו הסדרים שכתבו בשירת הים ובשירת דבורה רק עשו שטה אחת חלוקה לשנים וחלק באמצעי ושטה אחרת חלוקה לשלשה ושנים חלקים באמצען וכן כלם שנים כנגד שלשה וכל שטה החלוקה לשלשה חלקים ראשי השטין וסופן תיבה אחת בלבד. וזולת זה לא שמרו סדר אחר בחלוקת השיטין מיהו חזינן דלמיעבד אריח על גבי לבינה קבלה דקמאי היא וליכא למינדא מינה. ואחרי ראי הסדרים ששמרתי בשירת דבורה דומיא לשירת הים גם הלום ראיתי טוב לאחוז בהם וגם מזו אל אניח ידי. וכדאי הוא נעים זמירות ישראל שכל שירותיו נאמרו ברוח הקדש לסדר שירותיו כהוגן וכשורה ובאופן נאה ומתקבל ואף על גב דאמרינן במסכת סופרים דשירת דוד שבשמואל ובתלים לא נתנו חכמים שיעור כמו שנתנו בסימן ראשי שיטין של שירת הים ושירת דבורה. עם כל זה אמרו גם כן אבל לבלה מובהק מרצפן במפתחות בתחלה וסוף ובחרתי לכתוב פסוק וידבר דוד בשטות מלאות לפי שאינו בכלל השירה דומיא דאז ישיר משה ופסוק ותשר דבורה ובשלשתן תחילת השירה בלשון אמירה. ה' יזכנו לשיר לפניו שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו במהרה בימינו אמן: טוב ליזהר להרחיב מעט האותיות בין שני שטין של פסוק וידבר דוד למען תהיינה שיטות השירה מרווחות כל צרכן ואם ישים עד עולם בסוף השיטה וירצה לעשות שבעים שיטין יוכל לכתוב פסוק וידבר דוד בשיטה אחת מלא באותיות קטנות ואולי זה הוא היותר נכון דומיא דשירת הים. חילופים רבים באו בשירה הזאת ממה שנאמר בספר תילים ואין ספק שכולם נאמרו ברוח הקדש ולא לחנם נתחלפו. והחכם אברבנאל מצא בשתי שירות הללו שבעים וארבעה חילופים והשתדל לתת טעם לכולם. וכן עשה בעל כלי יקר עיין עליהם. ואני בחרתי להעיר על הרבה מהן למען ירוץ הקורא בהן ולא יכשל וזה החלי. ויהי ה' משען לי: שמעי. שמעה קרי בה"א בכל ספרים מדוייקים והוא חד מן מלין דכתבן יו"ד בסוף תיבותא וקריין ה"א:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך