פסוק ב:הָיוּ בֶן שָׁאוּל. הָיוּ לְבֶן שָׁאוּל, כְּמוֹ (שמואל א יג:ח): ״לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל״, אֲשֶׁר לִשְׁמוּאֵל:
פסוק ג:וַיִּבְרְחוּ הַבְּאֵרֹתִים. כְּשֶׁמֵּת שָׁאוּל, שֶׁעָזְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת פְּלִשְׁתִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה, אָז בָּרְחוּ הַבְּאֵרוֹתִים:
פסוק ד:וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל. מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ אֵיךְ נִשְׁבַּת מַלְכוּת מִבֵּית שָׁאוּל, הוּא וּבָנָיו נֶהֶרְגוּ, וְזֶה הַנִּשְׁאָר, הֲרָגוּהוּ עַל מִשְׁכָּבוֹ, וּבְנוֹ שֶׁל יְהוֹנָתָן נָפַל וַיִּפָּסֵחַ:
פסוק ד:נְכֵה רַגְלָיִם. שְׁבוּר רַגְלַיִם:
פסוק ו:וְהֵנָּה בָּאוּ עַד תּוֹךְ הַבַּיִת. עִם תַּגָּרִים לוֹקְחֵי חִטִּים:
פסוק י:לְתִתִּי לוֹ בְּשׂוֹרָה. אֲשֶׁר דִּמָּה לְשַׂמְּחֵנִי, לְמַעַן תִּתִּי לוֹ שְׂכַר בְּשׂוֹרָתוֹ:
