שני ביאורים בדברי אבישי

וַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶל־ דָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶת־ אוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֙רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹ׃ 
(שמואל א כו ח)

יש לעיין, אירוע זה דומה למפגש במערה בפרק כ"ד, ולמה אפוא חשב אבישי שעכשיו דוד יתיר לפגוע בשאול לאחר שבמערה לא התיר.

ויש לומר שאבישי חשב שבמערה סירב דוד לפגוע בשאול מפני שחשב שדוד חותר תחת שאול והיה מותר לשאול לרדוף את דוד ולכן לא היה לשאול דין "רודף". אך כעת, לאחר שבמערה הודה שאול לדוד "ידעתי כי מלוך תמלוך", ולאחר דבריה של אביגיל שמנבאת לדוד שהוא ימלוך בעתיד, אם כן, רדיפתו של שאול כעת אינה מוצדקת. דוד לא חותר מרצונו תחת מלכותו של שאול ולא רוצה ליטול את שלטונו ולכן רדיפתו הנוכחית של שאול מסווגת לו דין "רודף".

אולי אפשר לומר שאבישי לא רצה להורגו אלא רק להכותו ולעשות סימן כשם שעשה דוד במערה. לכן הוא אומר: "אכנו נא בחנית ובארץ", כלומר שיפגע בחנתו של שאול וזאת תהיה ראיה שהיה ביכלתו להרגו.

ועל כן תגובת דוד:

וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־ אֲבִישַׁ֖י אַל־ תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽה׃
(שמואל א כו ט)

שליחת יד כלשהי אפילו לפצוע אסורה(אברבנאל, קהילת יעקב).

וכן בדבריו לשאול:

וַיַּ֤עַן דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר הִנֵּ֖ה החנית (חֲנִ֣ית) הַמֶּ֑לֶךְ וְיַעֲבֹ֛ר אֶחָ֥ד מֵֽהַנְּעָרִ֖ים וְיִקָּחֶֽהָ׃ כג וַֽיהוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת־ צִדְקָת֖וֹ וְאֶת־ אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֨ יְהוָ֤ה ׀ הַיּוֹם֙ בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃
(שמואל א כו כב-כג)

שוב, שליחות יד כלשהי.