תנ"ך על הפרק - שמואל א יג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

שמואל א יג

245 / 929
היום

הפרק

בֶּן־שָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּבְחַר־ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּהְי֨וּ עִם־שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽית־אֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִם־י֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃וַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכָל־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽים׃וְכָל־יִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶת־נְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים וְגַם־נִבְאַשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽל׃וּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ ׀ לְהִלָּחֵ֣ם עִם־יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֙כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן׃וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר־ל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת׃וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכָל־הָעָ֖ם חָרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃וייחלוַיּ֣וֹחֶל ׀שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹא־בָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיו׃וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה׃וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרֲכֽוֹ׃וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי־רָאִיתִי֩ כִֽי־נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹא־בָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ׃וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל־שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת־מִצְוַ֞ת יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהוָ֧ה אֶת־מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹא־תָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־צִוְּךָ֖ יְהוָֽה׃וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֗ל וַיַּ֛עַל מִן־הַגִּלְגָּ֖ל גִּבְעַ֣ת בִּנְיָמִ֑ן וַיִּפְקֹ֣ד שָׁא֗וּל אֶת־הָעָם֙ הַנִּמְצְאִ֣ים עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃וְשָׁא֞וּל וְיוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְהָעָם֙ הַנִּמְצָ֣א עִמָּ֔ם יֹשְׁבִ֖ים בְּגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֑ן וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בְמִכְמָֽשׂ׃וַיֵּצֵ֧א הַמַּשְׁחִ֛ית מִמַּחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים הָרֹ֨אשׁ אֶחָ֥ד יִפְנֶ֛ה אֶל־דֶּ֥רֶךְ עָפְרָ֖ה אֶל־אֶ֥רֶץ שׁוּעָֽל׃וְהָרֹ֤אשׁ אֶחָד֙ יִפְנֶ֔ה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית חֹר֑וֹן וְהָרֹ֨אשׁ אֶחָ֤ד יִפְנֶה֙ דֶּ֣רֶךְ הַגְּב֔וּל הַנִּשְׁקָ֛ף עַל־גֵּ֥י הַצְּבֹעִ֖ים הַמִּדְבָּֽרָה׃וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־אמראָמְר֣וּפְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽית׃וַיֵּרְד֥וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת־אֵתוֹ֙ וְאֶת־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־יוֹנָתָ֑ן וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹ׃וַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽל־מַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל. פירש רש"י ז"ל בשנה ראשונה שמלך ואפשר דאפיקיה קרא בלשון זה לרמוז כמו בן שנה שאינו ראוי למלכות דמלכות נגזר שיהיה מיהודה אלא שבעת ההיא לא היה איש ראוי מיהודה ולזה מלך שאול ובהיות שלא היה ראוי שאינו מיהודה לכן בחטא א' נסתלק כמו שביאר באורך הרב המאירי בפסקיו להוריות וזה רמז בן שנה שאינו ראוי כן היה שאול במלכו. ולזה שתי שנים מלך שבדבר קל נסתלק. וכן נקרא שאול דהמלכות היה מושאל אצלו והוא שאול. ורז"ל אמרו כבן שנה שלא טעם טעם חטא ויש מי שפירש דהיינו דקאמר ושתי שנים מלך דלהיות צדיק גמור הקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ובשביל שלא המתין לשמואל נגזר עליו שיסתלק מהמלכות ושתי שנים מלך: ויבחר לו שאול שלשת אלפים וכו' ויתר העם שלח איש לאהליו. כתבו המפרשים שמכאן למדנו צניעותו וענותנותו והבטחתו בה' שלא עכב אלא שלשה אלפים עכ"ד ורמז הלציי אפשר דבדיק בשמיה שאול ר"ת שלשת אלפים והשאר לאהליהם: נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרוב. זה מורה כמה כחה של תשובה דכיון דשבו אל ה' וגם התפלל שמואל הנביא ע"ה עליהם. נפל חתת אלהים על פלשתים (על) [עד] שנאספו להלחם בכמה אלפים רכב ופרשים ועם רב כחול אשר על שפת הים אעפ"י שישראל תחת ידם נכנעים מפוזר ומפורד ויודעים שאין בידם כלי זיין כמו שמספר הכתוב והולך. ועכ"ז חרדו מאד ונאספו עם רב מאד לרוב פחדם. ויש בזה שתי תועליות אחת שאם לא נאספו עם גדול בלי מספר. היה מקום להם לומר במפלתם שהיה סיבה שלא היו עם רב אבל עתה ידעו כי כל ריבויים מאפס ותהו כקש נחשבו. והשנית למען ידעו ישראל כי כשהם שבים ודבקים בו יתברך אין מעצור לה' להושיע. מפרשים: ועברים עברו. יש מי שכתב לשון נופל על לשון עברו מעברה וכמוהו רבים עכ"ד ואעיקרא פירשו ז"ל מאי דכתיב אברהם העברי ומ"ש עברי אנכי ואת אלהי השמים אני ירא דעברי לשון עובר כי סוף אדם למות וזה היה תמיד בין עינים אשר הוא גורם לירא את ה' ולידבק בו יתברך. וכיוצא שמעתי מאדם גדול משם רז"ל דשלמה המלך ע"ה היה לו טבעת באצבעו וכתוב עליו גם זה עבר כדי שיזכור שכל טובות וגדולות של העה"ז הם כאין והרי הם כאלו כבר עברו: למועד אשר שמואל. פירש"י ז"ל דהו"ל כאלו כתיב למועד אשר שם שמואל או לשמואל וכו' ע"ש ודרך הלציי אפשר דהיה לו לשאול להסתכל דזה היה לו לעיקר כי שמואל הם אותיות שאול מ' רומז מועד דהיה לו לקיים מצותו ולהשתדל לשלוח ציר אמונים לרוץ בדרך אם כבר הוא בדרך והולך לאט והיה מבשר לעם ולא נפץ שידעו כי שמואל בדרך. ובודאי כי שמואל יבא כי נאמן שמואל כמו שכתבו המפרשים ז"ל ולהעיר על זה כתיב למועד אשר שמואל ודוק: כי עתה הכין ה' את ממלכתך אל ישראל עד עולם. הקשו המפרשים דאיך יתכן זה דהיה מקים ממלכת שאול עד עולם והרי כתיב לא יסור שבט מיהודה והם לדרכם פנו. ואפשר דאם היה שומר מצות ה' אחרי מותו יהיה מלך משבט יהודה. ויונתן יהיה משנה למלך כמו שאמר יונתן עצמו לדוד הע"ה ואנכי אהיה לך למשנה. והמשנה יהיה לו גם כן בצד מה הוד מלכות שיהיה הוא וזרעו משנה למלך: וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל וכו'. יש מי שפירש דפלשתים עשו זה ללעג ישראל ולבזותם באומרם מה לכם בחרב וחנית שזהו מברכתנו ועל חרבך תחיה מה שאין כן אתם כי אם הקול קול יעקב ואיה אלהיכם יבא ויושיעכם בקראכם אליו עכ"ל ומ"ש שזהו מברכתנו ועל חרבך תחיה אינו מכוון כי פלשתים אינם מזרע עשו כי הם מפתרוסים וכסלוחים ומביניהם יצאו פלשתים כדכתיב בפרשת נח איברא דכל האומות אומנותם בחרב וכמשז"ל גבי בלעם וכיוצא אבל לשון שזהו מברכתנו ועל חרבך תחיה לא דאיק. והרב כלי יקר ז"ל פירש דמאי דכתיב וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל הוא לשון הגזרה שגזרו פלשתים ע"ש:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך