"פינחס בן אלעזר הכהן" או "פינחס הכהן"?

הקדמה

נאמר בפרקנו:

ט. וַיָשֻבוּ וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל, מִשִלֹה אשר בארץ כנען, ללכת אל ארץ הגלעד, אל ארץ אחֻזתם אשר נֹאחֲזוּ בה, על פי ד' ביד משה.
י. וַיָבֹאוּ אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען, ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן, מזבח גדול למראה.
יא. וַישמעו בני ישראל לאמר: הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען, אל גלילות הירדן, אל עבר בני ישראל.
יב. וַישמעו בני ישראל, וַיִקָהֲלוּ כל עדת בני ישראל שִלֹה, לעלות עליהם לצבא.
יג. וַישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד, את פינחס בן אלעזר הכהן.
יד. ועשרה נְשִׂאים עִמו, נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל, ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל.
טו. וַיָבֹאוּ אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד, וידברו אתם לאמר:
טז. כה אמרו כל עדת ד': מה המעל הזה אשר מעלתם באלקי ישראל לשוב היום מאחרי ד' בבנותכם לכם מזבח, למרדכם היום בד'.
יז. המעט לנו את עון פעור, אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה, ויהי הנגף בעדת ד'.
יח. ואתם תָשֻבו היום מאחרי ד', והיה אתם תִמְרְדוּ היום בד', ומחר אל כל עדת ישראל יִקְצֹף.
יט. ואך אם טמאה ארץ אחֻזתכם עברו לכם אל ארץ אחֻזת ד', אשר שכן שם משכן ד', והֵאָחֲזו בתוכנו, ובד' אל תמרֹדו, וא¬ותנו אל תמר¬ֹדו בבנֹ¬תכם לכם מזבח, מבלעדי מזבח ד' אלקינו.
כ. הלוא עכן בן זרח מָעַל מַעַל בחרם, ועל כל עדת ישראל היה קָצֶף, והוא איש אחד לא גוע בַּעֲוֹנוֹ.
כא. ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה, וידברו את ראשי אלפי ישראל:
כב. א-ל אלקים ד', א-ל אלקים ד', הוא יֹדֵעַ וישראל הוא יֵדָע, אם במרד ואם במעל בד' - אל תושיענו היום הזה.
כג. לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי ד', ואם להעלות עליו עולה ומנחה, ואם לעשות עליו זבחי שלמים, ד' הוא יבקש.
כד. ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר: מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר: מה לכם ולד' אלקי ישראל.
כה. וגבול נתן ד' ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד, את הירדן, אין לכם חלק בד'. והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירֹא את ד'.
כו. וַנֹאמֶר: נעשה נא לנו לבנות את המזבח, לא לעולה ולא לְזָבַח.
כז. כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דֹרותינו אחרינו לעבֹד את עבֹדת ד' לפניו בעֹלותינו ובזבחינו ובשלמינו, ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק בד'.
כח. וַנֹאמֶר: והיה כי יאמרו אלינו ואל דֹרֹתינו מחר, ואמרנו: ראו את תבנית מִזְבַּח ד' אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לְזֶבַח, כי עֵד הוא בינינו וביניכם.
כט. חלילה לנו ממנו לִמְרֹד בד' ולשוב היום מאחרי ד' לבנות מִזְבֵּחַ לעֹלה למנחה וּלְזָבַח, מלבד מִזְבַּח ד' אלקינו אשר לפני מִשְכָּנוֹ.
ל. וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אִתו, את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה, וייטב בעיניהם.
לא. ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה: היום ידענו כי בתוכנו ד', אשר לא מעלתם בד' המעל הזה, אז הצלתם את בני ישראל מיד ד'.
לב. וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל, וַיָשִבוּ אותם דבר.
לג. וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלקים בני ישראל, ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד יֹשבים בה.
לד. ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עֵד הוא בינֹתינו, כי ד' האלקים.

יש להאריך הרבה בפרשה זו, ובכך עסקנו במאמר אחר, אבל מאמר קצר זה יעסוק רק בשאלה אחת קטנה: בשלושה פסוקים בפרקנו נקרא פינחס בשם "פינחס בן אלעזר הכהן" (יג, לא, לב), ולעומת זאת בפסוק אחד בפרקנו הוא נקרא "פינחס הכהן" (ל). מדוע?

יש לציין שבעוד ששה מקומות בתנ"ך נקרא פינחס בשם "פינחס בן אלעזר" (במדבר כה, ז-יא; לא, ו; שופטים כ, כח; עזרא ז, ה; דהי"א ט, כ), ולעומת זאת השם "פינחס הכהן" אינו מופיע עוד בכל התנ"ך אפילו לא פעם אחת!

מדוע אם כן נקרא פינחס בשם "פינחס הכהן" בפסוק ל'.

א. הסבר רב אשי

תשובה לדבר נאמרה בגמרא במסכת זבחים (קא ע"ב). כך נאמר שם:

אמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, דכתיב: 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם' (במדבר כה, יג).
רב אשי אמר: עד שֶׁשָׂם שלום בין השבטים, שנאמר: 'וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל' וגו' (יהושע כב, ל).

פירש רש"י:

שֶׁשָׂם שלום בין השבטים - בימי יהושע, כשבנו בני גד ובני ראובן את המזבח בעבר הירדן, ובקשו שאר שבטים לעלות עליהם לצבא, ושלחו את פינחס לדבר עמהם.
וישמע פינחס הכהן - בכל מקום אתה מוצא: 'פינחס בן אלעזר הכהן', אין כהונה כתובה אלא באלעזר, וכאן כתובה בפינחס.

כלומר: מתוך שבתחילת הפרשה ובסופה נאמר: "פינחס בן אלעזר הכהן", ופעם אחת נאמר: "פינחס הכהן" (פסוק ל'), למד רב אשי שפינחס התכהן אז, בימי יהושע, כששם שלום בין השבטים.

יש לשאול שלכאורה לפי הסבר הגמרא ורש"י היה מתאים יותר שהשם "פינחס הכהן" יופיע בפסוק ל"ב, כאשר הוא חזר עם הנשיאים אל בני ישראל והסביר להם שבני גד וראובן וחצי שבט המנשה אינם רוצים למרוד בבני ישראל!

נראה לומר שכוונת הגמרא היא שפינחס שכנע את הנשיאים שבני גד וראובן וחצי שבט המנשה אינם רוצים למרוד בבני ישראל, ומתוך כך הם הסבירו זאת לכל השבטים, וזו כוונת רב אשי שאמר: "עד ששם שלום בין השבטים".

ב. כיצד יסביר רב אשי את הפסוקים בפרשת פינחס?

דברי רב אשי קשים לכאורה, שכן בפרשת פינחס (כה, יג) מפורש: "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם"! ומשמע שכבר אז התכהן פינחס, ולא רק בזמן יהושע!

אכן שאלה הגמרא שם:

ואידך נמי והכתיב: 'והיתה לו ולזרעו אחריו'!

ענתה על כך הגמרא: "כי כתיב ההוא - בברכה הוא דכתיב".

מה פירוש הגמרא? נחלקו בכך המפרשים:

1. הסבר רש"י

פירש רש"י:

ההוא - קרא התם בברכה כתיב, בִּשְׂרוֹ שלא תפסוק כהונה מזרעו, אבל עדיין לא נתכהן.

כלומר: בפרשת פינחס קיבל פינחס את הבשורה שבעתיד הוא וזרעו יהיו כהנים, אבל עדיין הוא לא נתכהן.

2. הסבר התוספות

הסבר אחר כתבו התוספות שם:

ההוא בברכה הוא דכתיב - שברכו הקדוש ברוך הוא שיהיה כהן. ומיד היה יכול להיות כהן, אלא שתחילה צריך להלבישו, ולמושחו, ולחנכו בחביתין, כדין הדיוטות המתחנכים בחביתין, כדאמרינן בסוף פרק 'התכלת' (מנחות דף נא ע"ב), אבל שמא לא נתרצו לו כל ישראל באותה שעה, מפני שהרג נשיא שבט. עד ששם שלום בין השבטים בימי יהושע, ואז נתרצו לו, והלבישוהו, [ומשחוהו], וחנכוהו בחביתין.

כלומר: הקדוש ברוך הוא בירך את פינחס שיהיה כהן. מצד הקב"ה היה יכול פינחס להיות כהן מיד, אלא שישראל לא נתרצו לו באותה שעה, מפני שהרג את זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון, עד ששם שלום בין השבטים בימי יהושע, ורק אז התרצו ישראל שהוא יהיה כהן.

יש להסביר את דברי התוספות כאן על פי מה שכתבו התוספות במסכת יומא (יב ע"ב) בד"ה "כהן גדול משום איבה":

דכהן גדול מתמנה בפה ומסתלק בפה, ובירושלמי דריש ליה מקרא, ומסתברא שהדבר תלוי במלך ובאחיו הכהנים, כדאמר בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סא ע"א) דינאי מלכא אוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי.

רואים מכאן שבחירת הכהן הגדול נעשית לא רק על ידי הנציגות ה"דתית", של הכהנים, אלא גם על ידי הסכמת המלך, שמיצג את העם. וכך גם בעניננו: אף על פי שפינחס יכול היה להיות כהן, אבל כיון שהעם לא רצה בו הוא לא התמנה לכהן, ורק כאשר העם רצה בו הוא התמנה לכהן.

3. שאלת המהרש"א על הסבר רש"י

המהרש"א הביא את דברי רש"י, והקשה עליהם:

קצת קשה, דמכל מקום כיון שלא זכה לכהונה אלא משום שלום, וכאן בִּשְׂרוֹ על כך, מאי האי דקאמר קרא הכא: 'תחת אשר קנא לאלקיו', דמשמע דבשביל מעשה שעשה לזמרי זכה לכך?.

כלומר: בפסוק בפרשת פינחס כתוב שפינחס זכה בכהונה משום שקנא לאלקיו, ולא משום שֶׁשָׂם שלום בין השבטים!

4. תשובת ה"עיון יעקב"

על שאלת המהרש"א כתב ה"עיון יעקב" תירוץ נפלא:

נראה דהכי קאמר: ההוא בברכה הוא דכתיב - שנתן לו הקדוש ברוך הוא ברכה שיזכה לשלום, כדכתיב: 'הנני נותן לו את בריתי שלום'. פירוש: בִּשְׂרוֹ שיזכה לברית שלום - שיעשה שלום בין השבטים, ועל ידי זה יזכה: 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם', כיון שיעשה שלום. ומהיכן יזכה לכל זה? 'תחת אשר קנא לאלקיו' זכה לברכה שעל ידי זה יזכה לכהונה! והוא מיושב לפי לשון הפסוקים.

כלומר: מה שכתוב בפסוק בפרשת פינחס הוא שפינחס יזכה לשלום, ועל ידי השלום יזכה לכהונה. ומדוע יזכה לשלום? משום שקנא לאלקיו!

5. הוספת ה"עיון יעקב"

עוד כתב ה"עיון יעקב":

ואל תתמה על זה, שהרי המדרש ילקוט בריש פרשת פינחס כתב שעל ידי זה זכה גם כן לשלום עתיד!

מה כוונתו של ה"עיון יעקב" בשאלתו, ומה כוונתו בתירוצו?

על שאלת ה"עיון יעקב" ניתן לומר שני הסברים:

1. המלים "הנני נֹתֵן לו את בריתי שלום" הם בלשון הווה, והאם שייך להסביר אותן שכוונתם רק לעתיד: בעוד ארבע עשרה שנות כיבוש וחלוקה?
2. המלים "הנני נֹתֵן לו את בריתי שלום" משמען שפינחס עצמו יזכה לקבל את השלום, והאם שייך להסביר אותן שכוונתם שהוא ישים שלום?

על שתי שאלות אלה יש תשובה בדברי הילקוט שמעוני.

6. הסבר הילקוט שמעוני

בילקוט שמעוני (פרשת פינחס רמז תשע"א), שהפנה אליו ה"עיון יעקב", נאמר כך:

אמר רבי שמעון בן לקיש: פינחס הוא אליהו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה נתת שלום בין ישראל וביני בעולם הזה, אף לעתיד לבא אתה הוא שעתיד ליתן שלום ביני לבין בני, שנאמר: 'הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ד' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים' (מלאכי ג, כג).

לפי המדרש מתפרשות המלים "הנני נתן לו את בריתי שלום" על השלום שעתיד אליהו לשים בין ישראל לד' בעתיד הרחוק, בזמן הגאולה השלמה, על ידי שהוא יחזיר את בני ישראל בתשובה.

לפי זה המלים "הנני נֹתֵן לו את בריתי שלום" מתפרשות לעתיד: בגאולה העתידה, שנים רבות אחרי ארבע עשרה שנות כיבוש וחלוקה!

נוסף על כך המלים "הנני נֹתֵן לו את בריתי שלום" משמען שפינחס ישים שלום!

על פי זה הסביר ה"עיון יעקב" שמה שכתוב בפסוק בפרשת פינחס הוא שפינחס יזכה לשלום, ועל ידי השלום יזכה לכהונה. ומדוע יזכה לשלום? משום שקנא לאלקיו!

נמצאנו למדים כמה דברים רומז לנו הנביא בכל שינוי, וממילא כמה יש לשים לב לכל שינוי!

יהי רצון שנעמיק בתורה, ונזכה לביאת פינחס הוא אליהו, שיעשה שלום בינינו לבין אבינו שבשמים.