תנ"ך על הפרק - יהושע טו - נחלת יהודה / הרב אבנר בוטוש שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע טו

202 / 929
היום

הפרק

וַיְהִ֣י הַגּוֹרָ֗ל לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אֶל־גְּב֨וּל אֱד֧וֹם מִדְבַּר־צִ֛ן נֶ֖גְבָּה מִקְצֵ֥ה תֵימָֽן׃וַיְהִ֤י לָהֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֖ה יָ֣ם הַמֶּ֑לַח מִן־הַלָּשֹׁ֖ן הַפֹּנֶ֥ה נֶֽגְבָּה׃וְ֠יָצָא אֶל־מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְעָלָ֥ה מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְעָבַ֤ר חֶצְרוֹן֙ וְעָלָ֣ה אַדָּ֔רָה וְנָסַ֖ב הַקַּרְקָֽעָה׃וְעָבַ֣ר עַצְמ֗וֹנָה וְיָצָא֙ נַ֣חַל מִצְרַ֔יִםוהיהוְהָי֛וּתֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָ֑מָּה זֶה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃וּגְב֥וּל קֵ֙דְמָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח עַד־קְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּ֑ן וּגְב֞וּל לִפְאַ֤ת צָפ֙וֹנָה֙ מִלְּשׁ֣וֹן הַיָּ֔ם מִקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּֽן׃וְעָלָ֤ה הַגְּבוּל֙ בֵּ֣ית חָגְלָ֔ה וְעָבַ֕ר מִצְּפ֖וֹן לְבֵ֣ית הָעֲרָבָ֑ה וְעָלָ֣ה הַגְּב֔וּל אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל ׀ דְּבִרָה֮ מֵעֵ֣מֶק עָכוֹר֒ וְצָפ֜וֹנָה פֹּנֶ֣ה אֶל־הַגִּלְגָּ֗ל אֲשֶׁר־נֹ֙כַח֙ לְמַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִנֶּ֖גֶב לַנָּ֑חַל וְעָבַ֤ר הַגְּבוּל֙ אֶל־מֵי־עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו אֶל־עֵ֥ין רֹגֵֽל׃וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֗ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ מִנֶּ֔גֶב הִ֖יא יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֲ֠שֶׁר עַל־פְּנֵ֤י גֵֽי־הִנֹּם֙ יָ֔מָּה אֲשֶׁ֛ר בִּקְצֵ֥ה עֵֽמֶק־רְפָאִ֖ים צָפֹֽנָה׃וְתָאַ֨ר הַגְּב֜וּל מֵרֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֶל־מַעְיַן֙ מֵ֣י נֶפְתּ֔וֹחַ וְיָצָ֖א אֶל־עָרֵ֣י הַר־עֶפְר֑וֹן וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ בַּעֲלָ֔ה הִ֖יא קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃וְנָסַב֩ הַגְּב֨וּל מִבַּעֲלָ֥ה יָ֙מָּה֙ אֶל־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר וְעָבַ֕ר אֶל־כֶּ֧תֶף הַר־יְעָרִ֛ים מִצָּפ֖וֹנָה הִ֣יא כְסָל֑וֹן וְיָרַ֥ד בֵּֽית־שֶׁ֖מֶשׁ וְעָבַ֥ר תִּמְנָֽה׃וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף עֶקְרוֹן֮ צָפוֹנָה֒ וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ שִׁכְּר֔וֹנָה וְעָבַ֥ר הַר־הַֽבַּעֲלָ֖ה וְיָצָ֣א יַבְנְאֵ֑ל וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָֽמָּה׃וּגְב֣וּל יָ֔ם הַיָּ֥מָּה הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶ֠ה גְּב֧וּל בְּנֵֽי־יְהוּדָ֛ה סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃וּלְכָלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֗ה נָ֤תַן חֵ֙לֶק֙ בְּת֣וֹךְ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לִֽיהוֹשֻׁ֑עַ אֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע אֲבִ֥י הָעֲנָ֖ק הִ֥יא חֶבְרֽוֹן׃וַיֹּ֤רֶשׁ מִשָּׁם֙ כָּלֵ֔ב אֶת־שְׁלוֹשָׁ֖ה בְּנֵ֣י הָעֲנָ֑ק אֶת־שֵׁשַׁ֤י וְאֶת־אֲחִימַן֙ וְאֶת־תַּלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָֽק׃וַיַּ֣עַל מִשָּׁ֔ם אֶל־יֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑ר וְשֵׁם־דְּבִ֥ר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃וַֽיִּלְכְּדָ֛הּ עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַ֖ז אֲחִ֣י כָלֵ֑ב וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ שָׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃וַתֹּ֜אמֶר תְּנָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֗הּ אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּיּ֔וֹת וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּיּֽוֹת׃זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃וַיִּֽהְי֣וּ הֶעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־גְּב֥וּל אֱד֖וֹם בַּנֶּ֑גְבָּה קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר׃וְקִינָ֥ה וְדִֽימוֹנָ֖ה וְעַדְעָדָֽה׃וְקֶ֥דֶשׁ וְחָצ֖וֹר וְיִתְנָֽן׃זִ֥יף וָטֶ֖לֶם וּבְעָלֽוֹת׃וְחָצ֤וֹר ׀ חֲדַתָּה֙ וּקְרִיּ֔וֹת חֶצְר֖וֹן הִ֥יא חָצֽוֹר׃אֲמָ֥ם וּשְׁמַ֖ע וּמוֹלָדָֽה׃וַחֲצַ֥ר גַּדָּ֛ה וְחֶשְׁמ֖וֹן וּבֵ֥ית פָּֽלֶט׃וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וּבִזְיוֹתְיָֽה׃בַּעֲלָ֥ה וְעִיִּ֖ים וָעָֽצֶם׃וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּכְסִ֖יל וְחָרְמָֽה׃וְצִֽקְלַ֥ג וּמַדְמַנָּ֖ה וְסַנְסַנָּֽה׃וּלְבָא֥וֹת וְשִׁלְחִ֖ים וְעַ֣יִן וְרִמּ֑וֹן כָּל־עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וָתֵ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃בַּשְּׁפֵלָ֑ה אֶשְׁתָּא֥וֹל וְצָרְעָ֖ה וְאַשְׁנָֽה׃וְזָנ֙וֹחַ֙ וְעֵ֣ין גַּנִּ֔ים תַּפּ֖וּחַ וְהָעֵינָֽם׃יַרְמוּת֙ וַעֲדֻלָּ֔ם שׂוֹכֹ֖ה וַעֲזֵקָֽה׃וְשַׁעֲרַ֙יִם֙ וַעֲדִיתַ֔יִם וְהַגְּדֵרָ֖ה וּגְדֵרֹתָ֑יִם עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃צְנָ֥ן וַחֲדָשָׁ֖ה וּמִגְדַּל־גָּֽד׃וְדִלְעָ֥ן וְהַמִּצְפֶּ֖ה וְיָקְתְאֵֽל׃לָכִ֥ישׁ וּבָצְקַ֖ת וְעֶגְלֽוֹן׃וְכַבּ֥וֹן וְלַחְמָ֖ס וְכִתְלִֽישׁ׃וּגְדֵר֕וֹת בֵּית־דָּג֥וֹן וְנַעֲמָ֖ה וּמַקֵּדָ֑ה עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃לִבְנָ֥ה וָעֶ֖תֶר וְעָשָֽׁן׃וְיִפְתָּ֥ח וְאַשְׁנָ֖ה וּנְצִֽיב׃וּקְעִילָ֥ה וְאַכְזִ֖יב וּמָֽרֵאשָׁ֑ה עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃עֶקְר֥וֹן וּבְנֹתֶ֖יהָ וַחֲצֵרֶֽיהָ׃מֵעֶקְר֖וֹן וָיָ֑מָּה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־עַל־יַ֥ד אַשְׁדּ֖וֹד וְחַצְרֵיהֶֽן׃אַשְׁדּ֞וֹד בְּנוֹתֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֥ה בְּנוֹתֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְהַיָּ֥םהגבולהַגָּד֖וֹלוּגְבֽוּל׃וּבָהָ֑ר שָׁמִ֥יר וְיַתִּ֖יר וְשׂוֹכֹֽה׃וְדַנָּ֥ה וְקִרְיַת־סַנָּ֖ה הִ֥יא דְבִֽר׃וַעֲנָ֥ב וְאֶשְׁתְּמֹ֖ה וְעָנִֽים׃וְגֹ֥שֶׁן וְחֹלֹ֖ן וְגִלֹ֑ה עָרִ֥ים אַֽחַת־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃אֲרַ֥ב וְרוּמָ֖ה וְאֶשְׁעָֽן׃ויניםוְיָנ֥וּםוּבֵית־תַּפּ֖וּחַ וַאֲפֵֽקָה׃וְחֻמְטָ֗ה וְקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן וְצִיעֹ֑ר עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃מָע֥וֹן ׀ כַּרְמֶ֖ל וָזִ֥יף וְיוּטָּֽה׃וְיִזְרְעֶ֥אל וְיָקְדְעָ֖ם וְזָנֽוֹחַ׃הַקַּ֖יִן גִּבְעָ֣ה וְתִמְנָ֑ה עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וְחַצְרֵיהֶֽן׃חַלְח֥וּל בֵּֽית־צ֖וּר וּגְדֽוֹר׃וּמַעֲרָ֥ת וּבֵית־עֲנ֖וֹת וְאֶלְתְּקֹ֑ן עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃קִרְיַת־בַּ֗עַל הִ֛יא קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים וְהָֽרַבָּ֑ה עָרִ֥ים שְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃בַּמִּדְבָּ֑ר בֵּ֚ית הָעֲרָבָ֔ה מִדִּ֖ין וּסְכָכָֽה׃וְהַנִּבְשָׁ֥ן וְעִיר־הַמֶּ֖לַח וְעֵ֣ין גֶּ֑דִי עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יוֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹֽא־יוכלויָכְל֥וּבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה לְהֽוֹרִישָׁ֑ם וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אבנר בוטוש שליט

נחלת יהודה

זהו פרק שבט יהודה, לאחר החלוציות של מנהיג השבט כלב בן יפונה. מתנחל השבט החלוץ בצד המערבי של א"י. כאן נחשוף לצד החלוציות המרשימה את ניצני החולשה בדור הבנים, את הפער הבולט בין ערי יהודה לשאר ערי השבטים, כמו כן את חלוקת ירושלים בתוך תהליך ההתיישבות.

השבט החלוץ בהנהגת האדמו"ר החלוץ -

השבט הראשון אשר נוחל בעברה המערבי של א"י הוא יהודה. זוהי הנחלה הראשונה שיהושע מנחיל, שלא כמו בעבה"י המזרחי, שם נחלו שבטים אשר כבר שהו בשטח וביקשו להישאר. כאן יש שבט שבאופן יזום מתיישב באזורו ולא ממתין שידחקו בו להתיישב, כמו שנראה בעזי"ה בפרק יח' שבטים רבים המעדיפים להישאר במחנה הקליטה בארץ החדשה ולהתרשל בהורשת הארץ. זו תכונה של מנהיגות חלוצית ההולכת לפני המחנה, תכונה בולטת של יהודה אשר גבר באחיו(דברי הימים א ה ב-ג)  אין ספק כי הכתוב נותן מקום רחב יותר לשבט יהודה וגורלו, מספר עריו ותיאור גבולותיו, משאר הנחלות שבהמשך. התבלטותו של יהודה היא בהנהגת ישראל לדורות. כך יהודה הוא היורד ראשון לפני יעקב אבינו לארץ גושן להכין את התשתית הרוחנית לעם ישראל.

ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות מהו להורות, 
אמ' ר' נחמיה להתקין לו בית תלמוד שיהא מורה שם תורה, 
שיהו השבטים קורין בו את התורה, 
(בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויגש פרשה צה ד"ה ואת יהודה שלח)

גם במדבר נסע יהודה ראשון לפני כל המחנה

כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה מְאַת אֶלֶף וּשְׁמֹנִים אֶלֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת לְצִבְאֹתָם רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ:
(במדבר ב ט)

וגם בא"י יהודה נוחלים ראשונה!

מחוזות יהודה -

אם נחבר את כל מספרי הערים בכל המחוזות של נחלת יהודה נגיע ליותר מ120 עיר! בשאר השבטים לא נמנים אפילו חצי ממספר זה! יתכן וחשיבות נחלת יהודה הופכת כל ישוב לעיר ואילו בשאר השבטים ישובים קטנים מדי לא זכו לקריאת שם ולהכרה כעיר. כמו כן גם יש חלוקה ברורה למחוזות שונים: הנגב, השפלה, המדבר וההר. שמות שונים לאזורים שונים, בעלי אופי ואקלים מיוחדים.  

גילה

לפי החלוקה למחוזות מעניין למצוא את העיר "גילה" יחד עם הערים המנויות בהר;
(מח) בָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה:
(מט) וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר:
(נ) וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים:
(נא) וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן:א"כ זו עיר הקרובה ליתיר שבהרי חברון וכנראה אינה בית גאלה הקרובה לירושלים. ואם גילה היא בדרום הר חברון אז העיר הקרובה לה היא "חולון" ...א"כ עירו של אחיתופל הגילוני אינה "בהר גילה" ולא ב"בית ג'אלה"! אלא דרומית לחברון –ליד יתיר!


עכסה לעומת עתניאל - הדור המתיישב מול הדור הלמדן

  אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך! 
אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? 
לא כך כתבת בי (שמות ל"ג) ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל? 
מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו. 
אמר לו הקב"ה: לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה, שנאמר (יהושע א') ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' וגו'. 
במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. 
אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, 
שנאמר - וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב (הקטן ממנו) 
(תמורה טז.)

עותניאל הוא החיבור לתורת משה, בעקבות מות משה יש משבר תורני, יהושע לא מוצא תשובה לספקות רבים וישראל אינם מוצאים את מבוקשם במנהיג החדש. הפתרון שמציע הקב"ה: "לך טורדם במלחמה" שעת החרום הלאומית תלכד את כולם סביב המנהיגות הצבאית של יהושע. אבל יש מי שמצליח בכוחו העיוני להחזיר את תורת משה, זהו עותניאל! הבחור הלמדן הרוחני.


 ויתן לו את עכסה בתו לאשה ולמה נקרא שמה עכסה - שכל הרואה אותה כועס על אשתו. 
ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור, 
מאי ותצנח? 
אמר רבא א"ר יצחק, אמרה לו: מה חמור זה, כיון שאין לו מאכל באבוסו - מיד צועק; כך אשה, כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה - מיד צועקת. 
ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני - בית שמנוגב מכל טובה. 
ונתתה לי גולות מים - אדם שאין בו אלא תורה בלבד! 
ויתן לה כלב את גולות עליות ואת גולות תחתיות, 
אמר לה: מי שדר עליונים ותחתונים יבקש ממנו מזונות.(? )
(תמורה טז.)

עכסה היא הניגוד הגמור של עותניאל. יופיה החיצוני גורם לסכסוכים במשפחות אחרות, ורצונה הוא חומרי וארצי לגמרי! עכסה דורשת כמו החמור (סמל החומריות) את נוזל החיים הגשמי, את המים, יסוד הקיום האנושי. לא את הסיסמא: "אין מים אלא תורה" המופשטת שאיתה לא הולכים למכולת, לכן יש פער דורות בינה לבין אביה, ניצול "שואת/דור" המדבר.

האב מעריץ את החתן המיועד על כיבושיו התורניים. בעיני כלב בן יפונה מי שבכוח פלפולו החזיר עטרה ליושנה אינו צריך לחשוש מבעיות הקיום הפשוטות. עכסה היא כנראה ביטוי טיפוסי לדור הנכנסים לארץ, דור המחפש את ד' אמות של גפן ותאנה להניח תחתיהם את ראשם. דור מכוונן מטרה וחותר באופן מעשי להשגתה.

עותניאל חי כנראה בעולם הספרים של קריית ספר ומפלפל בהלכות משה רבינו,  כלפי חוץ נראה שאינו מתאים לארץ אלא למדבר העמוס בניסים. עותניאל הוא לוכד הערים הוא השופט הראשון בספר שופטים , כי הוא יודע לחבר בין שמיים וארץ.

יהודה יחלק את ירושלים?

דווקא את ירושלים לא הצליחו לרשת? הר יהושע לכד את מלך ירושלים? אלא בתוך ירושלים יש מתחמים רבים, יש את עיר יבוס ויש את כתף יבוס ויש את העיר העליונה.

בעיר יבוס שלטה התחייבות עוד מימי האבות שלא לפגוע בצאצאים שקיבלו חוזה חתום מאברהם אבינו, ואילו כתף יבוס הוא הר ציון של היום שהיה מערבי לעיר יבוס והיה פרוץ ללא חומה בדר"כ.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך