תנ"ך על הפרק - דברים טו

מאת: ר' חזקיה בן מנוח ,

מקץ שבע שנים מסוף אין דין השמטה נוהגת אלא בשנה אחרונה של שבע שנים. נסמכה פרשה זו כאן לפי שאמר למעלה מעשר עני ניתן ליתום ולאלמנה בא ולמד על השמטה כך. וזה דבר השמטה אפילו דבר השמיטה משמטת אם אדם חייב לחבירו שבועה השביעית משמטת. שמוט כל בעל משה ידו מלוה היא משמטת ולא גזל ופקדון. לא יגש המשה את רעהו ואת אחיו כי קרא הלוה שמטה לשדותיו לשם שמים ואין לו במה יפרע ואינו זורע ואינו קוצר, אבל בשאר שנים אדם זורע וקוצר ואם המלוה דוחקו אומר לו המתן לי עד שאמכור את תבואתי. כי קרא שמטה כי פגע זמן השמטה לשון מקרא קודש. את הנכרי שזורע וקוצר ובוצר שיכול למכור ולשלם אותו תגש. את אחיך תשמט ידך ולא המוסר שטרותיו לב״‎ד מכאן אמרו הלל הזקן התקין פרוסבול מפני תקון העולם שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה, וזהו גופו של פרוסבול מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני כל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה והדיינין והעדים חותמין למטה ושוב אין שמטה משמטת הלואתו שהרי כאילו גבו ב״‎ד חובו של זה ולא קרינן ביה לא יגוש. אפס כי לא יהיה בך אביון אם תשמרו שמטין ויובלין כי העניים המוכרים את עצמן ואת בנותיהן חוזרין בשמטה, ואם יש עליו חוב משמיטין אותו וביובל חוזרין נחלותיו וממכריו ונמצא שלא יהיה בך אביון.כי ברך יברכך אלא ברך יברכך, וללוה ולמלוה קאי הלוה כמו שפי׳‎ והמלוה אעפ״‎י שהוא משמט הלואותיו. כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך ולא תפסיד בכך כלום, ואם תאמר א״‎כ ישובו לי הלואותי שהשביעית משמטתן לכך נאמר והעבטת גויים רבים שתוכל ליפרע מהם. וא״‎ת אינם מסורים בידי לגוש לכך נאמר ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשולו.ברכך כאשר דבר לך והיכן דבר ברוך תהיה מכל העמים. ולא תקפץ ולא תסגור כמו קפצה פיה. והעבט תעביטנו קח את עבוטו להלוות לו עליו. קרבה שנת השבע שצויתיך שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ולפיכך ורעה עינך וגו'. ולא ירע לבבך בתתך לו אל יעלה על לבבך שתהיה בכך חסר כי בגלל הדבר הזה יברכך וגו'. כי לא יחדל אביון ולמעלה שכתב בו אפס כי לא יהיה בך אביון על תנאי הוא אומר כי לא יהיה בך אביון רק אם שמוע תשמע, וכאן שהוא אומר כי לא יחדל מכאן לשון שמא הוא. בפ׳‎ זו יש ארבע כי משמשים בד׳‎ לשונות. כי יהיה בך אביון לשון אם, כי פתוח תפתח לשון אלא, כי בגלל הדבר הזה לשון דהא. כי לא יחדל אביון לשון שמא הוא שמא לא תכשירו מעשיכם בכל הצורך.לאחיך הקרוב קודם.לעניך ממשפחתך.ולאבינך בארצך שבעירך קודמים.כי ימכר נסמכה פרשה זו כאן לפי שהענין למעלה ולמטה מדבר בעני. ועבדך ולא ליורש. תשלחנו חפשי מעמך חלה ונתרפא יכול יחזיר לו שכר בטלנותו ת״‎ל ובשביעית יצא לחפשי חנם. מצאנך מגרנך ומיקבך לחם יין ובשר שהרי במכרוהו ב״‎ד הכתוב מדבר ואין לו כלום כי ב״‎ד שלמו דמי מכירתו בגנבת ובמה יתפרנס אם לא תעניק לו. ונתת באזנו ובדלת הדלת של עץ ונוח לנקוב כנגדו יותר מכנגד האבן. לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי ובהענקה מעמך. כי משנה שכר שכיר עבדך שהרי דין זמן שכיר שלש שנים כדכתיב בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב, וזה עבד שש שנים. ד״‎א סרסהו כי משנה שש שנים עבדך כלומר שני פעמים שלש שנים שהן שש שנים. דהא בנרצע מישתעי קרא והשעבוד אחרון לאו שש שנים דוקא אלא פעמים פחות ולפעמים יותר.יברכך ה׳‎ אלקיך בכל מקום שאומר להם הקב״‎ה לישראל שיוותרו משלהם לשום מצוה בו מבטיח להם שלא יהיו חסרים בכך כי יברכם במעשה ידיהם.כל הבכור סמכו כאן ע״‎י שדבר למעלה בדין עבד עברי וכאן לא תעבד בבכר שורך ופרשה זו של בכור נשנית כאן לחדש בה דין בכור בעל מום. אשר יולד פרט ליוצא דופן. הזכר תקדיש נהוג בו דין קדושה כיצד לא תעבד בו ולא תגז אותו, שהרי אינו שלך אלא לאכלו לפני ה׳‎ לאחר זריקת דמו והקטרת אימוריו ואינו טעון נסכים ולא סמיכה ולא תנופה חי ושחוט. כל מום רע להביא נולד בעל מום ממעי אמו. לא תזבחנו לפי שנאמר להלן לי הוא, שומע אני בין תם בין בעל מום לכך נאמר לא תזבחנו. בשעריך תאכלנו לכהן הוא אומר. הטמא והטהור כבר פירשתי למעלה בפרשה זו.

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך

מאמרים על הפרק

מצוות הצדקה

זו מצוה וזה שכרה?

קדושת החיים בארץ

מבנה פרק ט"ו

מאמר על הפרק

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק