תנ"ך על הפרק - דברים ז - בכור שור

תנ"ך על הפרק

דברים ז

160 / 929
היום

הפרק

הבדל ישראל והעמים ומצוות קשורות, ברכה בזכות קיום המצוות

כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים׃כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְר֤וּ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥ימצותומִצְוֺתָ֖יולְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם׃וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָחֹ֥ס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהוֹרִישָֽׁם׃לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם׃הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוֹצִֽאֲךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃וְנָשַׁל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃וּנְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃וְלֹא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

כי יסיר. החותן: בנך חתנו: מאחרי. ויפתנו אחרי תעותו והוא יתפתה אחריו, לפי שאין להם עול מצות. וכל שכן בתך שהיא כבושה תחת בנו. ורבותינו דרשו מדלא כתי' כי תסיר, שבבן בתו הבא מן הגוי מיירי קרא, שיסיר אותו הגוי שהוא אביו ולימדנו כאן דבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך ואין בן בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה, דגוי ועבד הולך אחר האם כבהמה: כי עם קדוש אתה. ואין נכון לך להתחבר במזולזלים ומחוללים ולהתחתן בהם. מה טעם שינו כי? זילא מלתא בך: לא מרובכם מכל העמים. להתפאר בעם רב: כי מאהבת ה' אתכם. ובשביל כך אתה חייבים לאהוב אותו ולשמור מצותיו: וידעת כי ה' אלהיך. ובכל ששמר הק' שבועותיו לאבותיך, יכול אתה להבין כי הוא האל הנאמן שומר הברית והחסד [וגו] לאלף דור. לאו דווקא, דהא כתי' במקום אחר לאלפים, וכל זמן שהדורות שומרים מצותיו זה אחר זה כל שכן שהוא מוסיף להם אהבתו, כמו ששמר לאברהם אחר כמה דורות: ומשלם לשונאיו. תירג' אונקלו' שמשלם להם טוב שעושים בעולם הזה, כדי לטורדו לעולם הבא. וכן אמר דוד בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און, להשמדם עדי עד. ויש לפרש דהכי קאמ' בזכות הצדיקים הוא גומל חסדים לבניהם לאלף דור. אבל חובת הרשעים משלם להם על פניהם ואינו נפרע מבניהם אלא אם כן חוטאים גם הם, דלא ימותו בנים על אבות: חסלת ואתחנן והיה עקב. אלעיל קאי, דקאמ' מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבו' [וגו'] הו' [ה'] את' בכח גדול וביד חזקה, אע"פ שלא נתן עליהם עול מצותיו ועכשיו שעול מצותיו עליהם עקב תשמעון אותם ושמרתם ועשיתם [אותם], ושמר ה' [אלהיך] לך את הברית ואת החסד: ואהבת וברכך והרבך. שעתה יוסיף אהבה על אהבתכם: עשתרות צאנך. שמעשירות בעליהם: ברוך תהיה. בשורה היא: לא תחוס עינך עליהם. כי אז לא תעבוד [את] אליהם כי מוקש הוא לך, להעבידך אלהים, כמו וקרא לך ואכלת מזבחו: וגם את הצרעה. אמרו רבותינו שרץ העוף שזורק בהם מרה כמו צירעים ויתושים ולפי הפשט נרא' צרעה צעירה כמו שמלה שלמה, כבשים כשבים, כלומ' שיצער וימעיט אותם שנסתרים מפניך, כמו מחץ תשכל חרב ומדרים אימת דבר, כתרגו' חרגת מותא: לא תוכל כלותם מהר. אינו אומ' אין היכולת בידך אלא אינו תקנתך, כמו לא תרצה כלות' מהר, כי כל דבר שרע לאדם אם עושהו, אעפ"י שבידו לעשות, שייך ביה לא תוכל. כמו לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי, וכן לא יוכל הנער לעזוב את אביו, וכמו לא תוכל לתת עליך איש נכרי שמתרג' לית לך רשו. וכן לא תוכל כלותם. תוכל, אבל אין תקנתך, פן ירבה. ופסוק של אחריו מוכיח, דכתי' ונתנם ה' אלהיך לפניך שתהא ידך תקיפה והם יהיו במהומה גדולה. וגם היא תשובה על מה שהו' אומר למעלה רבים הגוים האלה ממני, איכה אוכל להוריש? אל תירא מה', כי ה' אלהיך בקרבך, שהוא גדול ונורא. אם בשביל כך אתה אומ' הם רבים ואני מעט איך אמלא מקומם? על זה השיב לא תוכל כלותם עד אשר תפרה: לא תחמוד כסף וזהב עליהם. שעליהם, שהם מציפים זהב וכסף: פן תוקש בו. שאם תשהה להסיר הכסף והזהב, שמא יגבר עליך יצר הרע בתיך כך ותוקש כי עדיין בימי משה לא נכיס יצר' דע"ז. אי נמי לא תחמוד כסף וזהב עליהם כלומ' יותר מהם, שאם יבא כסף לידך וע"ז לשכור ולישרוף, יותר תחמוד לשבור לשרוף ולהחרים ע"ז מליקח הכסף והזהב שלא תעכב עד שתקח הכסף והזהב ואח"כ תשבור הע"ז. וא"ת לא תעשה, פן תוקש בעכבה ולא תוכל להחרימו כשתרצה. דוגמת אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר, שחומדין להרוג בשונאיהן יותר מליקח פז וזהב ואופיר. אי נמי לא תחמוד כסף וזהב שאם אומר לך גוי, הניחו ואני אתן לך כסף וזהב בפדיון ע"ז, לא תשמע. כל זה במשמעות המקרא. כל המצוה כלומ' לא תחמוד דבר מתועב: שקץ תשקצנו. יחרים אותך כדכתי' והיית חרם כמוהו אלא כל המצות תשמור ותחמוד לעשות כי למען מצות תחיון ורביתם [ובאתם] וירשתם את הארץ:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך