תנ"ך על הפרק
ויקרא כה
ט״ו תַּמּוּז תשפ״ב
הפרק
שְׁמִטָּה ויוֹבֵל, אִסּוּר רִבִּית, כמה מצוות בעניין עבד עברי
וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה׃ שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃ אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃ וְ֠הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃ וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כָל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃ וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃ וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכָל־אַרְצְכֶֽם׃ וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ׃ יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃ כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃ וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכָּר־לָֽךְ׃ לְפִ֣י ׀ רֹ֣ב הַשָּׁנִ֗ים תַּרְבֶּה֙ מִקְנָת֔וֹ וּלְפִי֙ מְעֹ֣ט הַשָּׁנִ֔ים תַּמְעִ֖יט מִקְנָת֑וֹ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר תְּבוּאֹ֔ת ה֥וּא מֹכֵ֖ר לָֽךְ׃ וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃ וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃ וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֤֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃ וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃ וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד ׀ הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן׃ וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃ וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃ כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃ וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃ וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃ וְאִ֨ם לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃ וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃ וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־לא ל֣וֹ חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃ וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃ וְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם׃ וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּת֖וֹ בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃ וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃ אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃ אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אָכְלֶֽךָ׃ אֲנִ֗י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃ כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃ וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃ כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃ לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃ וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃ וְ֠גַם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃ וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃ וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר׃ אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃ אוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל׃ וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ׃ אִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ׃ וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ׃ כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃ וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ׃ כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
פירוש על הפרק
בהר סיני כל מקום שנאמר בהר סיני, בו בהר נאמר קודם רדתו בתשרי. וגם פרשה זו נאמרה ממחרת מתן עשרת הדברות. ומה שנכתבו פרשיות הללו כאן בספר תו״כ היינו טעמא, משום דאית בהו מצות שמיטים ויובלות דשייכי בהו כהנים. כדכתיב והעברת שופר תרועה וגו׳ וכתיב ובני אהרן יתקעו וגו', ואית בהו מצות חרמים שהם לכהנים, וערכים שהכהנים מעריכין. כאן פירש״י, לפי שלא מצינו שמטת קרקעות שנשנית בערבות מואב כו', כלומר אחר שנאמר כאן פרשת עבד עברי ונשנית היא במשנה תורה בפרשת ראה, וזו שמטת קרקעות לא נשנית שם. למדנו - בעל כרחינו - שכללותיה ופרטותיה נאמרו מסיני - א״כ בהר סיני דהכא קרא יתירה הוא, אלא בא ולמד כאן - על כל דבור ודבור שנדבר למשה - כגון שאר מצוות וכל עניני שמיטות ואפילו פרשת עבד עברי - שמסיני היו כללותיהם ופרטותיהם ודקדוקיהם וחזרו ונשנו בערבות מואב - כמו שמצינו פרשת עבד עברי שנא׳ כאן ונשנית בערבות מואב.כי תבאו לאחר ירושה וישיבה כדכתיב כרמך, שדך, כשיהיה כל אחד מכיר את שלו.ושבתה הארץ לשון בטול. יכול מלחפור בורות שיחין ומערות תלמוד לומר, שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור.שבת לה' סימן שהקרקע שלי שהיא שובתת לשמי.שבת לה' פרש״י לשם ה׳ כלומר לא תהא כוונתך להובירה כדי לטייבה אלא כדי לעשות מצות הקב״ה.שש שנים וגו׳ אין מוקדם ומאוחר, פרשה זו נאמרה קודם שש שנים תזרע את ארצך שבפרשת משפטים, ונשנית להלן בשביל לזיתך.ואת ענבי נזירך הם הענבים הבאים בלא עמל ובלא טורח כמו הספיח בדגן, וראיה לדבר, לא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה ותרגומו ית שבקהא הנעזבים מלהזמר.שנת שבתון יהיה לארץ אינה ברשותך באותה שנה.והיתה שבת הארץ לכם לאכלה כל מה שתוציא מעצמה.לכם לאכלה ולא להביא ממנה מנחות ונסכים.וספרת לך שבע שבתת שנים לפי שאין כאן אלא ספירה אחת והיא בב״ד אין צריך לברך, אבל עומר דכתיב ביה שתי ספירות אחת בפרשת אמור ואחת בפרשת ראה אחת לב״ד ואחת לצבור, צריך לברך.תעבירו שופר בכל ארצכם יתקעו בכל המסילות.שנת החמשים שנה וקראתם דרור כמו שמצינו בלויים מבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד.לכל ישביה כיון שגלו אפי׳ מקצת השבטים בטלו יובלות.יובל היא לשון שלוח כמו יובילוה רגליה, מי יובילני עיר מצור ביום ההוא יובל שי.לכם לישראל לבדכם.יובל היא שנת החמשים שנה מה תלמוד לומר, אלא לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמישים שנה, שיכול בכניסתה תהא מקודשת מראש השנה, וביציאתה תהא מושכת והולכת עד יוה״כ שכן מוסיפים מחול על הקודש, ת״ל יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם, אין קדושתה אלא עד ראש השנה.מן השדה תאכלו מה שהשדה מוציאה מעצמה שלא יראה עצמו כבעל הבית לאסוף תבואתו אל הבית.וכי תמכרו ממכר לרבות דבר המטלטל. ומניין שאין אונאה לקרקעות ת״ל או קנה מיד עמיתך אל תונו דבר הנקנה מיד ליד כגון מטלטלין יש להם אונאה ואין אונאה לקרקעות.אל תונו איש את אחיו למכור אחוזת קרקע יותר משוויה לפי שהיא חוזרת ביובל אבל אם אינה חוזרת ביובל אין בה אונאה לפי שאין אונאה לקרקעות.ועשיתם את חקתי מצות התלויות בארץ הנהוגות בשביעית וביובל.ואת משפטי כגון אל תונו איש את אחיו.וישבתם על הארץ לבטח בשכר שמור מצותי ולא תיראו להיות גולים ממנה.וישבתם לבטח עליה כי הארץ תתן כחה לכם ולא יאכלוהו אויביכם כענין שנאמר ועלה מדין ועמלק, אבל בימי רעב יגלו לבקש מזונות.לשלש השנים לשביעית, ליובל ולמוצאי יובל.לא תמכר לצמתת לשון כריתה והבדלה כמו יצמיתם ה'לצמתת בחיר״ק וחברו לצמיתות סימנו כי לי הארץ.גאלה תתנו לארץ שלא תהא מכירתא אלא משכנתא.וגאל את ממכר אחיו מיד, אבל במוכר הוא אומר וחשב את שני ממכרו לפי שסתם מוכר אינו יכול לפדות עד זמן מרובה.והשיגה ידו ומצא אבידה או ירש ירושה, אבל אינו לוה וגואל.כדי גאלתו אבל אינו גואל לחצאין ליתן לו מעותיו בעין רעה זוז אחר זוז.בית מושב עיר חומה כיון שהעיר מוקפת חומה אין קרקע הבית עומד לזריעה לעולם והקב״ה לא גזר להחזיר ביובל רק בקרקע שחיות האדם תלויה בו. ד״א סתם הקונה בית בעיר חומה לעולם הוא קונה כי בבית אחרים אין אדם עשוי להתישב יפה ולעשות בו שום בנין לפיכך כתב בו לא יצא ביובל, אבל שדה ובתי החצרים שאדם רגיל ליקח באריסות ובחכירות כתוב בו ויצא ביובל.שנת ממכרו ולא של מנין עולם.ימים שנה, כלומר עד שוב ימי השמש למקומם.שנה תמימה ואם נתעברה השנה נתעברה לו.בעיר אשר לא חמה לו קרי, לפי שהוא מוסב אשדה שהיתה היא בעת חומתה. ושדה לשון זכר כדכתיב והיה השדה בצאתו ביובל.לא חמה לצמיתת בפת״ח וחברו סימנו לקנה אתו.ובתי החצרים לפי שפעמים אדם עושה אותה שדה לפיכך על שדה הארץ יחשב להיותם כשדה היינו גאלה תהיה לו וביובל יצא.גאלת עולם תהיה ללוים אעפ״י שהן מוקפות חומה אינן נמכרות לצמיתות לפי שאין להם אחוזה אחרת אלא הערים ומגרשיהם, כדכתיב בפרשת מסעי והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם.ואשר יגאל מן הלוים נקט ליה קרא לשון גאולה ולא לשון קניה, לפי שכל מה שהלויים מוכרים משל ישראל הוא ולא משלהם שהרי אין להם חלק בארץ נמצא שכל הלוקח מהם כאלו גואלו הוא שהרי מתחלה היתה שלו.ויצא ממכר בית מה שפירש״י הרי זו מצוה אחרת היינו לפירוש שני, אבל לפירוש ראשון כולה חדא מילתא היא.הוא אחזתם לשון זכר בשורק וכן כי אחוזת עולם הוא להם.והחזקת בו יכול אפילו מפסידו לתרבות רעה ת״ל וחי עמך.אל תקח מאתו נשך ותרבית פרשה זו נשנית בשביל ובמרבית לא תתן אכלך, כלומר ארבע קבין בחמשה.את כספך ולא כספו של כנעני. וכן אמרו רז״ל כנעני שמנה את ישראל סנטר על מעותיו מותר לישראל אחר ללוות ממנו ברבית.אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים בהיותכם שם גרים.כשכיר כתושב יהיה עמך שניהם שכירים אלא ששכיר הוא שכיר יום, ותושב הוא שכיר שנה וכשם ששכיר יום אי אתה יכול לשעבדו עבודה קשה בעיניו, שהרי יחזור בו מיד דפועל חוזר בו אפי׳ בחצי היום כך תושב לא תעבוד בו עבודת פרך ולא יהא חלוק בינו ובין השכיר.עד שנת היבליעבד עמך למעלה וקראתם דרור, משתעי בשמכרוהו בי״ד וכאן משתעי במוכר עצמו מפני דוחקו.הוא ובניו עמו סתם נמכר בניו עניים ומכר גם הם לעבודה לדעתם.ושב אל משפחתו למעלה במכרוהו בי״ד וכאן במוכר עצמו מפני דוחקו.לא תרדה בו שנה בו לפי שעון זה מצוי.או לעקר חלוף הוא של תושב, נעקר מעמך ומארצך שמושבו חוץ לארץ.משנת המכרו לו עד שנת היובל ללמדך שאינו יוצא בשש.ואם לא יגאל באלה בשנים הנותרות או בקרובים או הנזכרים ברחוקים.ויצא בשנת היבל אבל אינו נגאל בשש.הוא ובניו עמו יציאתו גורמת לבניו חירות שלא ילמדו מחוקות הגוי.כי לי בני ישראל עבדים למעלה דכתיב כי עבדי הם משתעי בנמכר לישראל אחיו, אבל אם נמכר לכנעני שהוא מאומה אחרת סד״א אין לחוש קמ״ל.
תוכן עניינים
ניווט בפרקי התנ"ך
פרק א - בריאת העולם
1
פרק ב - גן בעדן, אדם ואשתו
2
פרק ג - חטא עץ הדעת
3
פרק ד - קין והבל
4
פרק ה - ספר תולדות אדם
5
פרק ו - הדרדרות הבריאה, נח והציווי על התיבה
6
פרק ז - תיבת נח והמבול
7
פרק ח - יְבֹשֶׁת המים
8
פרק ט - אִסּוּר רצח, ברית שלא יִשַּנֵה מבול, ברכה לשם ויפת וקללת כנען
9
פרק י - תולדות בני נח
10
פרק יא - מגדל בבל, מנח עד אברהם
11
פרק יב - יציאת אברם מחרן לארץ כנען, ירידת אברם מצרימה
12
פרק יג - הפרדות אברם מלוט, הבטחת ה' לאברם לתת לו את ארץ כנען
13
פרק יד - מלחמת המלכים
14
פרק טו - ברית בין הבתרים
15
פרק טז - עקרות שרה ולידת ישמעאל
16
פרק יז - מאברם לאברהם ומשרי לשרה, ברית מילה
17
פרק יח - ביקור המלאכים אצל אברהם, תפילת אברהם על סדום
18
פרק יט - הפיכת סדום, מעשה לוט ובנותיו
19
פרק כ - אברהם ושרה בגרר
20
פרק כא - לידת יצחק, גירוש ישמעאל, הברית בין אברהם לאבימלך
21
פרק כב - העקידה
22
פרק כג - אברהם קונה את מערת המכפלה, פטירת שרה
23
פרק כד - מציאת שידוך ליצחק ונישואיו עם רבקה
24
פרק כה - פטירת אברהם, תולדותיו, לידת יעקב ועשו, מכירת הבכורה
25
פרק כו - יצחק ורבקה בגרר
26
פרק כז - ברכת יצחק לבניו, ציווי רבקה ליעקב לברוח ללבן
27
פרק כח - ציווי יצחק ליעקב ללכת ללבן ולָשֵׂאת אשה, ברכתו, חלום יעקב
28
פרק כט - יעקב אצל לבן, נישואיו ללאה ורחל, לידת ארבעה מבניו
29
פרק ל - לידת שבעה בנים נוספים ודינה, יעקב מתעשר
30
פרק לא - יעקב וביתו נפרדים מלבן
31
פרק לב - יעקב מתכונן למפגש עם עשו, יעקב והמלאך
32
פרק לג - יעקב ועשו נפגשים, יעקב מתיישב בשכם
33
פרק לד - מעשה דינה
34
פרק לה - יעקב בבית אל, פטירת רחל והולדת בנימין, פטירת יצחק
35
פרק לו - תולדות עשו ומלכי אדום
36
פרק לז - חלומות יוסף ומכירתו
37
פרק לח - מעשה יהודה ותמר
38
פרק לט - יוסף בבית פוטיפר ובבית הסוהר
39
פרק מ - יוסף, שר האופים ושר הטבחים
40
פרק מא - חלום פרעה, יוסף מתמנה למשנה למלך ונושא אשה
41
פרק מב - אחי יוסף יורדים למצרים ומובלים אליו
42
פרק מג - יעקב נאלץ להוריד את בנימין מצרימה למפגש עם יוסף
43
פרק מד - עלילת יוסף על האחים ודברי יהודה ליוסף
44
פרק מה - יוסף מתוודע אל האחים ומזמין את יעקב
45
פרק מו - יעקב וצאצאיו מתיישבים במצרים
46
פרק מז - מפגש יעקב ופרעה, קניית יוסף את הארץ, שבועת יוסף ליעקב
47
פרק מח - ברכת יעקב ליוסף ובניו
48
פרק מט - ברכת יעקב לשבטים ופטירתו
49
פרק נ - חניטת יעקב במצרים וקבורתו במערת המכפלה, פטירת יוסף
50
פרק א - בני ישראל מתרבים במצרים ופרעה משעבדם
51
פרק ב - לידת משה, הריגתו את המצרי, בריחתו למדין, מות פרעה
52
פרק ג - התגלות ה' למשה בסנה
53
פרק ד - המשך הדיון של משה עם ה', חזרתו למצרים
54
פרק ה - משה ואהרן אצל פרעה, הכבדת השעבוד
55
פרק ו - דיבורי ה' למשה, משפחות בני ישראל
56
פרק ז - משה ואהרן (שוב) בבית פרעה, מכת דם
57
פרק ח - מכות צפרדע כִּנִּים ועָרֹב
58
פרק ט - מכות דבר שחין וברד
59
פרק י - מכות ארבה וחושך
60
פרק יא - ההתראה על מכת בכורות
61
פרק יב - קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, פֶּסַח מִצְרַיִם ופסח דורות, מכת בכרות ויציאת מִצְרַיִם
62
פרק יג - פרשות "קדש לי" "והיה כי יביאך"
63
פרק יד - קריעת ים סוף
64
פרק טו - שירת הים
65
פרק טז - פרשת המן
66
פרק יז - מַסָּה וּמְרִיבָה, מלחמת עמלק
67
פרק יח - יתרו בא ומייעץ
68
פרק יט - ההכנות למתן תורה
69
פרק כ - מתן תורה ומצוות נוספות
70
פרק כא - פרשת עבד עברי, דיני נזיקין
71
פרק כב - עוד דיני נזיקין ומצוות נוספות
72
פרק כג - מצוות נוספות
73
פרק כד - מעמד ברית, משה עולה לקבל את הלֻחֹת
74
פרק כה - ציווי התרומה, תבנית הארון, תבנית הַשֻּׁלְחָן, תבנית המנורה
75
פרק כו - תבנית המשכן
76
פרק כז - תבנית מזבח העולה, תבנית החצר, ציווי העלאת נר תמיד
77
פרק כח - בגדי הכהונה
78
פרק כט - אופן משיחת הכהנים ואופן קידוש המשכן
79
פרק ל - מזבח הקטורת, הכיור, אופן מניית העם, השמן והקטורת
80
פרק לא - מינוי בצלאל ואהליאב, ציווי על השבת, קבלת הלֻחֹת
81
פרק לב - חטא העגל, תפילות משה, התאספות בני לוי
82
פרק לג - משה מתיישב מחוץ למחנה, ומבקש שה' ישכון רק בקרב ישראל
83
פרק לד - הַלֻּחֹת השניים, י"ג מידות, מצוות שונות
84
פרק לה - בנ"י מצווים על השבת ותורמים למלאכת המשכן
85
פרק לו - סוף ההתרמה, זימון החכמים העושים במלאכה, מעשה המשכן
86
פרק לז - מעשה הארון, השלחן, המנורה, מִזְבֵּחַ הַקְּטֹרֶת, השמן והַקְּטֹרֶת
87
פרק לח - מַעֲשֵׂה מִזְבֵּחַ הָעוֹלָה, הַכִּיּוֹר וְהֶחָצֵר, פִּקּוּדֵי הַמִּשְׁכָּן
88
פרק לט - מַעֲשֵׂה בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה, סִיּוּם עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן, כֵּלָיו והַבְּגָדִים
89
פרק מ - הקמת המשכן, האש והענן על המשכן
90
פרק א - פָּרָשַׁת קָרְבַּן עוֹלָה
91
פרק ב - פָּרָשַׁת קָרְבַּן מִנְחָה
92
פרק ג - פָּרָשַׁת קָרְבַּן שְׁלָמִים
93
פרק ד - פָּרָשַׁת קָרְבַּן חַטָּאת
94
פרק ה - פָּרָשַׁת קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָשַׁת קָרְבַּן אָשָׁם
95
פרק ו - דינים נוספים של העולה, של המנחה ושל החטאת
96
פרק ז - דינים נוספים של האשם ושל השלמים, איסור אכילת חלב ודם
97
פרק ח - משיחת המשכן ואהרן ובניו
98
פרק ט - היום השמיני למילואים
99
פרק י - מעשי בני אהרן, איסור עבודה לשתויי יין
100
פרק יא - החיות המותרות והאסורות באכילה
101
פרק יב - טומאת וטהרת היולדת
102
פרק יג - טומאת צרעת הגוף והבגדים
103
פרק יד - טהרת המצורע, צרעת הבתים
104
פרק טו - טומאת וטהרת הזב והזבה
105
פרק טז - סדר עבודת הכהן הגדול
106
פרק יז - אִסּוּר שְׁחִיטַת חוץ והקרבה בַּבָּמוֹת, כִּסּוּי הדם, טֻמְאַת נְבֵלָה
107
פרק יח - אזהרה על תועבות הגויים בתחום העריות
108
פרק יט - מִצְוֹת רַבּוֹת
109
פרק כ - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת, העונשים על העריות
110
פרק כא - צִוּוּיִּם מיוחדים לכהנים וכהנים גדולים, פסולי כהונה
111
פרק כב - מצוות רבות נוספות
112
פרק כג - פָּרָשַׁת המועדות
113
פרק כד - ציווי העלאת נר תמיד, לחם הפנים, הַמְקַלֵּל, מכה נפש ובהמה
114
פרק כה - שְׁמִטָּה ויוֹבֵל, אִסּוּר רִבִּית, כמה מצוות בעניין עבד עברי
115
פרק כו - מספר אזהרות, ברכה על שמירת תורה ומצוות, קללה על ביטולן
116
פרק כז - הלכות ערכים וחרמים
117
פרק א - מפקד בני ישראל ללא הַלְוִיִּם, הפקדת הַלְוִיִּם על המשכן
118
פרק ב - צִוּוּיִּ על חניה לפי דגלים, קיום הַצִּוּוּי, נסיעה כפי החניה
119
פרק ג - תֹּלְדוֹת אהרן, הַלְוִיִּם - משרתים, מפקד הַלְוִיִּם והַבְּכֹרֹת, החלפתם
120
פרק ד - פקודת הַלְוִיִּם לפי משפחות: קהת, גרשון ומררי
121
פרק ה - שִׁלּוּחַ טמאים מהמחנה, גוזל ונשבע, תרומה, קדשים, סוטה
122
פרק ו - תורת הנזיר, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
123
פרק ז - קרבנות הנשיאים בתום מלאכת המשכן, חנוכת המזבח
124
פרק ח - העלאת הַנֵּרֹת, מעשה הַמְּנֹרָה, טהרת וכפרת הַלְוִיִּם, גיל עֲבֹדָתָם
125
פרק ט - פסח מדבר, הַצִּוּוּי על פסח שני, הַגֵּר בפסח, הענן
126
פרק י - הַחֲצֹצְרוֹת, מסע המחנות, הַפְּנִיָּה לְחֹבָב, נְסִיעָת הָאָרוֹן
127
פרק יא - הַמִּתְאוֹנֵנִים, הַמִּתְאַוִּים, תְּפִלַּת מֹשֶׁה, הַזְּקֵנִים, אֶלְדָּד וּמֵידָד
128
פרק יב - מעשה מרים, מעלת נבואתו של משה, עונש מרים
129
פרק יג - שליחת המרגלים, חזרתם וממצאיהם
130
פרק יד - תְּלוּנַת העם, תגובת ה', תְּפִלַּת משה, עונש לדור, המעפילים
131
פרק טו - מנחה ונסכים, חלה, קָרְבָּנוֹת על עבודה זרה, מְקֹשֵׁשׁ, צִיצִת
132
פרק טז - מחלוקת קרח, עונש המשתתפים
133
פרק יז - מִחְזוּר הַמַּחְתּוֹת, תלונת העם וְעָנְשָם, מטה אהרן, חשש העם
134
פרק יח - שמירת המקדש, מַתְּנֹת כְּהֻנָּה, מעשר ראשון, מעשר מן המעשר
135
פרק יט - פָּרָה אֲדֻמָּה, טֻמְאַת מֵת
136
פרק כ - מות מרים, תלונת העדה, מקרה הסלע, הַפְּנִיָּה לאדום, מות אהרן
137
פרק כא - מלחמת ערד, תלונת העם וְתֹּצְאֹתֶיהָ, שירת הבאר, המלחמה בסיחון ובעוג
138
פרק כב - בלק שוכר את בלעם לקלל
139
פרק כג - בלעם מברך את ישראל פעמיים
140
פרק כד - בלעם מברך את ישראל פעם נוספת ומנבא על ישראל והאומות
141
פרק כה - בנות מואב ובני ישראל, קנאת פינחס והפרס, צִוּוּי לְהִלָּחֵם במדין
142
פרק כו - מפקד בני ישראל, אופן חלוקת הנחלות, פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם
143
פרק כז - בְּנוֹת צְלָפְחָד וְדִינָן, צִוּוּי ה' לְמֹשֶׁה לַעֲלוֹת הָהָרָה, מִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ
144
פרק כח - קרבנות התמיד, שבת, ראש חודש, פסח ושבועות, חג המצות
145
פרק כט - קרבנות ראש השנה, יום הַכִּפּוּרִים, סוכות, שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
146
פרק ל - פרשת נדרים
147
פרק לא - מלחמה במדין, הגעלת וטבילת כלים, חלוקת השלל מהמלחמה
148
פרק לב - ראובן, גד וחצי המנשה נוחלים בעבר הירדן המזרחי
149
פרק לג - מסעי בני ישראל, אזהרה על הורשת הארץ
150
פרק לד - גבולות ארץ כנען, מנחילי הארץ
151
פרק לה - עָרֵי הַלְוִיִּם, עָרֵי מִקְלָט ורוצח בשגגה
152
פרק לו - טענת בני מנשה, חתונת בְּנוֹת צְלָפְחָד
153
פרק א - מֹשֶׁה גולל בפני ישראל את תחילת קורות המדבר
154
פרק ב - מֹשֶׁה גולל בפני ישראל את סוף קורות המדבר
155
פרק ג - מֹשֶׁה ממשיך לגלול בפני ישראל את סוף קורות המדבר
156
פרק ד - מֹשֶׁה מַתְרֶה בְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וּמַבְדִּיל שָׁלֹשׁ עָרֵי מִקְלָט
157
פרק ה - מֹשֶׁה מזכיר את מתן התורה ומזהיר לקיימה
158
פרק ו - אזהרות נוספות, פרשת שמע, שאלת הבן
159
פרק ז - הבדל ישראל והעמים ומצוות קשורות, ברכה בזכות קיום המצוות
160
פרק ח - קִיּוּם הַמִּצְוֹת מְחַיֶּה, זִכָּרוֹן נִסֵּי הַמִּדְבָּר, הָאָרֶץ הַטֹּבָה וּבִרְכָתָהּ וָעוֹד
161
פרק ט - ה' מוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם מִפְּנֵי רִשְׁעָתָם, מֹשֶׁה מַזְכִּיר מֵחֲטָאֵי הַמִּדְבָּר
162
פרק י - מֹשֶׁה מַזְכִּיר אֶת הַלֻּחוֹת הַשְּׁנִיִּם וּמִקְרִים נוֹסָפִים, יִרְאַת וְאַהֲבַת ה'
163
פרק יא - מֹשֶׁה מדבר במגוון נושאים וביניהם פרשת "והיה אם שמוע"
164
פרק יב - מִצְוֹת רַבּוֹת הקשורות למקדש
165
פרק יג - לֹא תֹסֵף וְלֹא תִגְרַע, נְבִיא שֶׁקֶר, מֵסִית ומדיח, עִיר הַנִּדַּחַת
166
פרק יד - לא לְהִתְגּוֹדֵּד, לא לִקְרֹח, מאכלות אסורות, מעשר שני ועני ועוד
167
פרק טו - שמיטת כספים, צדקה, הענקה, בכור
168
פרק טז - הרגלים, ספירת העומר, עֲלִיָּה לָרֶגֶל, שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, אִסֻּרֵי מַצֵּבָה וַאֲשֵרָה
169
פרק יז - חובת הריגת עובד עבודה זרה, זקן ממרא, מינוי מלך והלכותיו
170
פרק יח - דיני הכהנים, איסור כישוף, החובה לשמוע לנביא, דיני נביא שקר
171
פרק יט - עָרֵי מִקְלָט, לֹא לָחוֹס עַל רוֹצֵחַ וְחוֹבֵל, לֹא לְהַסּיג גְּבוּל, דִּינֵי עֵדִים
172
פרק כ - דִּינֵי מִלְחָמָה, וּבֵינֵיהֶם: היחס לְשִׁבְעָה עַמִּים, עֲצֵי מַאֲכָל בְּעֵת מָצוֹר
173
פרק כא - עֶגְלָה עֲרֻפָה, אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, בֵּן סוֹרֵר וּמֹרֶה, אִסּוּר הַלָּנַת מֵת
174
פרק כב - מִצְוֹת רַבּוֹת
175
פרק כג - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת
176
פרק כד - מִצְוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת
177
פרק כה - מלקות, אסור חסימת בהמה, יבום, חליצה, רודף, היחס לעמלק
178
פרק כו - מקרא בכורים, ודוי מעשר, אזהרת משה ללכת בדרך ה׳
179
פרק כז - צווי על קיום מעמד ברכה וקללה בהר גרזים והר עיבל
180
פרק כח - ברית בערבות מואב / ברכות ותוכחות
181
פרק כט - ברית ערבות, אזהרה על האלה, המכות - על עזיבת ה'
182
פרק ל - פרשת התשובה, משה מזהיר לבחור בחיים
183
פרק לא - משה מחזק את ישראל ויהושע, מצות הקהל וכתיבת ספר תורה, יהושע נכנס לתפקיד
184
פרק לב - שירת האזינו, צווי על משה למות
185
פרק לג - ברכה משה לבני ישראל טרם מותו
186
פרק לד - ה' מראה למשה את הארץ, משה מת, שבח למשה
187
פרק א - חזוק ליהושע, צווי להכין צידה, פניה לשנים וחצי השבטים
188
פרק ב - שני מרגלים נשלחים ליריחו, מפגשם עם רחב, המרדף והדווח
189
פרק ג - הכנה למעבר הירדן, תפקיד הכהנים במעבר, נסי מעבר הירדן
190
פרק ד - צווי על הקמת אבני זכרון, יהושע מתגדל, מעבר הירדן לפרטיו
191
פרק ה - לב מלכי עבר הירדן נמס, מילת העם, פסח בערבות יריחו
192
פרק ו - כיבוש יריחו, הצלת רחב, קללה למי שיבנה מחדש את יריחו
193
פרק ז - מעילת עכן בחרם ותוצאותיה, מלחמת ישראל בעי וכשלונם
194
פרק ח - מלחמת ישראל בעי והצלחתם, קיום מעמד הברכה והקללה
195
פרק ט - תרמית הגבעונים
196
פרק י - מלחמת יהושע במלכי הדרום, כיבוש חלקים נרחבים מהארץ
197
פרק יא - מלחמת יהושע במלכי הצפון
198
פרק יב
199
פרק יג
200
פרק יד
201
פרק טו
202
פרק טז
203
פרק יז
204
פרק יח
205
פרק יט
206
פרק כ
207
פרק כא
208
פרק כב
209
פרק כג
210
פרק כד
211