א וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ ב בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ ג וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃ ד וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃ ה מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ ו וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃ ז וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ ח וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃ ט הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ י וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃ יא מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃ יב וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃ יג וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃ יד וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ טו וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃ טז וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃ יז וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃ יח וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי׃ יט וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃ כ אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ כא וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃ כב בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃ כג וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃ כד וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃ כה וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃ כו וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃ כז וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃ כח וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃ כט וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃ ל וַֽיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃ לא אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃ לב אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ: שֵׁם חָם וָיָפֶת, וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל. מסתבר שהיו להם בנים גם קודם לכן, אבל רוב בניהם נולדו לאחר המבול.
פסוק ב:
בְּנֵי יֶפֶת: גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס. לא ברור זיהויו של מגוג, שנזכר גם בספר יחזקאל. במקרים מסוימים השתמר שם אבי העם בכינוי מקום מושבו. כך ידועים, למשל, מיקומיהן של מדי ושל יוון. לעומתן תובל, משך ותירס אינם מזוהים. היו שהציעו לזהות את תירס עם פרס.
פסוק ג:
וּבְנֵי גֹּמֶר: אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה. בדורות מאוחרים זיהו, לשונית, את אשכנז עם גרמניה ואת תוגרמה עם תורכיה, אך גם כאן אין ודאות.
פסוק ד:
וּבְנֵי יָוָן: אֱלִישָׁה, שם זה מהדהד לשמה הקדום של יוון, הלאס, וְתַרְשִׁישׁ, שאולי יש לזהותה עם תרתיסוס, העיר והמדינה שהיתה בדרום ספרד, כִּתִּים, שייתכן שהרומאים היו ממשיכיהם, וְדֹדָנִים.
פסוק ה:
מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ, לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם. עמים אלה מצאצאי יפת דיברו כנראה בלשונות שונות, מפני שלא חיו ברצף יבשתי אחד, אלא התפצלו לאיים שונים והתרבו ופנו כל אחד למקומו — שהרי כל הארץ היתה לפניהם.
פסוק ו:
וּבְנֵי חָם: כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן.
פסוק ז:
וּבְנֵי כוּשׁ: סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא. וּבְנֵי רַעְמָה: שְׁבָא וּדְדָן. נראה כי כל אלה הם מקומות באפריקה המזרחית.
פסוק ח:
וְכוּשׁ יָלַד, בין השאר, אֶת נִמְרֹד, שכיוון שהיה דמות יוצאת דופן, הוא נזכר לעצמו, בלי קשר לעם מסוים. הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. נמרוד היה מלך שהטביע את חותמו בזיכרון הדורות. כמה אגדות חז"ל מזהות אותו עם אמרפל ועם דמויות אחרות, אבל מבחינת פשט הכתוב לא ידוע עליו כמעט כלום.
פסוק ט:
הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה'. נמרוד לא נתפס כגיבור רק בעיני סביבתו הקרובה, אלא נחשב גיבור בהיקף כלל עולמי. עַל כֵּן יֵאָמַר במשך הדורות, מעין פתגם עממי: כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. כשמדברים על צייד בולט, על גיבור גדול או על מלך אדיר, מדמים אותם לנמרוד.
פסוק י:
וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, ערים ומחוזות במסופוטמיה.
פסוק יא:
מִן הָאָרֶץ הַהִיא, בסביבות מסופוטמיה יָצָא אַשּׁוּר. אשור מופיע בסמוך כאחד מבני שם. ייתכן שכוונת הכתוב לומר שאשור פרש מתחום עריצותו של נמרוד, גיבור הציד אשר מחם, לטובת בניית ערים ופיתוחן. וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה, העיר הגדולה בהיסטוריה של אשור וְאֶת רְחֹבֹת עִיר, עיר ששמה רְחוֹבוֹת וְאֶת כָּלַח.
פסוק יב:
וְאֶת רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח, הִיא הָעִיר הַגְּדֹלָה. למרות הסרבול שבמבנה המשפט, העיר הגדולה היא נינוה, כפי שמופיע גם במקומות אחרים. אלה הן הערים שבנו האשורים. מסתבר שאשור יצא מזרחה, לכיוון נהר החידקל, אל האזור שבו שכנה הממלכה האשורית במשך הדורות.
פסוק יג:
וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים, וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים.
פסוק יד:
וְאֶת פַּתְרֻסִים, שהקשר שלהם למצרים עולה גם מספרי הנבואה, וְאֶת כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים, למרות שהפלשתים ישבו בארץ ישראל, הם היו עם זר שהגיע מעבר לים. הם חלק מקבוצת העמים שהמחקר ההיסטורי מכנה 'גויי הים'. נראה שהגיעו מאיזור הים האגאי לחופי הים התיכון המזרחי עד מצרים. וְאֶת כַּפְתֹּרִים. כפתור הוא כנראה האי כרתים, שהמצרים הקדמונים קראו לו קפיטו.
פסוק טו:
וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת, שהוא אחד מהשבטים שחיו בארץ כנען כשעם ישראל הגיע אליה.
פסוק טז:
וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי
פסוק יז:
וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי
פסוק יח:
וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי— כנראה שש ממלכות ערים פניקיות־סוריות, וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי.
פסוק יט:
וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בצפון, בֹּאֲכָה, לדרך הפונה גְרָרָה, אל גרר שבנגב, עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע. בני חם מאכלסים חלק ניכר מן העולם בכמה מאזוריו.
פסוק כ:
אֵלֶּה בְנֵי חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.
פסוק כא:
וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא, שהוא היה אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל. הפסוק סותם ואינו מפרש אם שם הוא אחיו הגדול של יפת, או שיפת הוא האח הגדול. בניגוד לסדר הצגתם של בני נח בכל הפרשה — שם, חם ויפת, סדר תיאור התולדות בקטע זה הוא: יפת, חם ושם. אולם ייתכן שסדר זה נובע מסיבה ספרותית — שאר העמים יישארו ברקע, והמשך סיפורו ההיסטורי של ספר בראשית יתרכז בשם. לכן, למרות שאפשר ששם לא היה הקטן בבני נח, משפחתו כתובה אחרונה כדי לקשרה עם המשך הסיפור.
פסוק כב:
בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד, שיש הרואים בו את אבי הכשדים, הבבלים, וְלוּד, המתייחס ללידיה, אזור באסיה הקטנה. אין לקשר לוד זה ללודים שהופיעו לעיל בין בני מצרים. וַאֲרָם.
פסוק כג:
וּבְנֵי אֲרָם: עוּץ, המופיע בספר איוב ובמקומות נוספים וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ.
פסוק כד:
וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח, וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר. זוהי השושלת החשובה לנו בבני שם.
פסוק כה:
וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ, כפי שיבואר בהרחבה בעניין הבא, וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן.
פסוק כו:
וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת שבדרום תימן, המוכרת בשם זה גם בימינו וְאֶת יָרַח
פסוק כז:
וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה
פסוק כח:
וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא, המוזכרת במקומות נוספים במקרא,
פסוק כט:
וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב, כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.
פסוק ל:
וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם. שבטים אלה התיישבו בדרום חצי האי ערב.
פסוק לא:
אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם— זהו תיאור הדרגתי: לְמִשְׁפְּחֹתָם, חמולות, שבטים, לִלְשֹׁנֹתָם, בכל משפחה כזאת התפתחה שפה משלה, בְּאַרְצֹתָם, לאחר מכן הן התפזרו במרחב הגיאוגרפי, לְגוֹיֵהֶם, וכל אחת מהן הפכה עם בפני עצמו.
פסוק לב:
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם, וּמֵאֵלֶּה במשך הדורות נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל.